באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת בבא קמא · דף צט.
אמר רב אסי אומן קונה בשבח כלי. לימא מסייע ליה הנותן צמר לצבע והקדיחו יורה נותן לו דמי צמרו דמי צמרו אין דמי צמרו ושבחו לא וש"מ אומן קונה בשבח כלי. אמר שמואל הב"ע כגון שהקדיחו בשעת נפילה דליכא שבחא. ופריך אבל הקדיחו לאחר נפילה נותן לו דמי צמרו ושבחו לימא שמואל לית ליה דר"א. ודחי דהכא במאי עסקינן כגון דצמר וסמנים דבע"ה וצבע אגר ידיה הוא דשקיל. ופירש רש"י וע"כ אם הקדיחו לאחר נפילה יהיב ליה נמי דמי שבחא דליכא למימר אומן קונה בשבח כלי דסמנים הוא דמשבחי ליה. ועיין בפ"ת לאה"ע סי' ק"כ ס"ק ז' שהביא בשם הג"פ שהקשה דמ"ש מהנותן עצים לעשות שדה תיבה ומגדל ואף דלא נתן האומן שום דבר משלו בכ"ז קנה בשבח כלי וחילק בזה הג"פ דבעינן שיעשה מעשה גדול וחשוב אבל גבי נותן צמר לצבע עם סמנים דאינו מעשה גדול לא קנה בשבח כלי אם לא שהסמנים שלו וע"כ כתב שם דבגט דמעשה הסופר מעשה חשוב וע"כ קנה בהשבח למ"ד אומן קונה בשבח כלי וכו' וע"ש דהתו"ג השיג עליו דאישתמיטתיה דברי הרשב"א בשם הראב"ד ז"ל דכתבו לתרץ בזה דלגבי הצמר סמנים הוא דעבדי ליה להשבח ואומן לא קנה בה ולא מידי אבל עצים דלא צריכי לסמנים רק לאומנותו של אומן אומנתו זה הסימנים. ולפ"ז כתב בגט כיון דהסופר צריך לסמנים דהיינו הדיו אמרינן דהדיו עביד להשבח וסופר אגר ידו שקיל. וסברתו תמוהה דמה לי אם הכלי והשבח ממין אחד הם או מכמה מינים בכ"ז אומנתו של אומן נמי איכא בהשבח. והנראה בזה דהכא מיירי בצבע אגר ידו הוא דשקיל היינו בין יהיה שבח ובין לא יהיה רק דיעבד אומנתו כדבעי למעבד כדפי' התוס' בההיא דלקמן באגריה לביטשי וע"כ הוה כשכיר יום. וה"נ כוונת הרשב"א בשם הראב"ד דבעצים לעשות לו כלי השבח יעשה רק ע"י אומנתו וע"כ אם לא יהיה השבח והכלי לא יתחייב מידי וא"כ קבלן הוא על השבח אבל הכא הסמנים יעשו השבח ויכול לשכור רק להפעולה לשמור ולמעבד כדבעי למעבד ואם באיזה אונס לא יהיה השבח הוא יקבל שכרו משלם. וא"כ ה"נ בגט ע"כ שכרו לצייר האותיות ולעשות השבח והשבח תבוא ע"כ ע"י אומנתו ואם לא יהיו האותיות כדבעי לא יקבל שכרו וא"כ ע"כ קבלן הוא על השבח וקנה השבח למ"ד אומן קונה בשבח כלי וצדקו דברי הג"פ דלא כהתו"ג ודו"ק: