אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת בבא קמא › דף נו:

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת בבא קמא · דף נו:

דף נה.

אמר רבה אמר רב מתנה אמר רב המעמיד בהמת חבירו על קמת חבירו חייב. מעמיד פשיטא. ומשני לא צריכה דקם לה באפה. א"ל אביי לרב יוסף הכישה אמרת לן וליסטים נמי דהכישוה. ופרשו המפרשים אבל קם לה באפה פטור. והרמב"ם ז"ל כתב בפ"ד המעמיד בהמת חבירו ע"ג קמת חבירו חייב לשלם מה שהזיק וכן אם הכישה עד שהלכה לקמת חבירו והזיקה זה שהכישה חייב. והשיג ע"ז הראב"ד ז"ל וכתב וכ"ש קם לה באפה. ותמה עליו המ"מ מאי כ"ש אדרבה קם לה באפה גרמא הוא ופטור וכן כתב בעצמו בפירושיו וכן מוכח מהגמ' ופשוט ע"ש. ונראה מהמ"מ דמפרש המעמיד דהיינו שאוחז הבהמה ומעמידה על הפירות וע"כ כתב דחייב נמי ברה"ר והנראה בזה דהראב"ד קאי על דין דלעיל דכתב רבינו הפורץ גדר לפני בהמת חבירו ויצאת והזיקה חייב וע"ז מקשה דכ"ש קם לה באפה דקם לה באפה ההיזק מבורר יותר מהפורץ גדר וכיון דבגמ' פטרינן קם לה באפה א"כ כ"ש הפורץ גדר. והשגה זאת שייכא עם השגה דלעיל דמשיג על ההיא דהפורץ גדר וע"פ טעות נתחלקה לשתים:

והנראה בזה דמעמיד דרבינו הרמב"ם ז"ל באמת היינו קם לה באפה דלא גרע מהפורץ גדר. ולא קשה עליו מהסוגיא דטעמא דרבינו בזה דס"ל דהפורץ גדר וכן קם לה באפה חייב משום דיני דגרמי כיון דנתכוון להזיק כמו שכתב רבינו בתשובתו עיין במ"מ על ההיא דהפורץ גדר. והא דאמר ליה אביי לרב יוסף הכישה אמרת לן אליבא דרבה קאמר דבעל מימרא דהמעמיד הוא דלא דאין דיני דגרמי. ולדידיה ע"כ האי המעמיד היינו דהכישה:

והחיוב דהכישה התוס' כתבו דמיירי שמכוון לגוזלה. אבל מדברי הרמב"ם ז"ל אין נראה כן. והנראה דהחיוב בזה דכיון שהכישה והוציאה מבית בעליה נתחייב דנקטה ניגרי ברייתא ומקרי ושילח את בעירו דלא בעינן קנין בנזקין כמו שכתבו התוס' על ההיא דהמעמיד. וכן אמרינן באבידה כיון דהכישה נתחייב בהשבתה וה"נ כיון דהכישה נתחייב בשמירת נזקיה. וא"כ בזה ודאי לא חייב ברשות הרבים דלא עדיף מבהמה שלו. ותמיהני על הרמ"א בסי' שצ"ד דנראה מדבריו דבהכישה מחייב ברשות הרבים. ובאמת המ"מ לא כתב זה אלא במעמיד דהיינו שאחז הבהמה והעמידה על קמת חבירו דהוה כמזיק בידים וכאשו. וכן הרשב"א שכתב כהמ"מ כתב באופן שאחז הבהמה והעמידה על קמת חבירו עיין בלשונו בש"מ. ואף זה צ"ע דמ"ש מהמשסה כלבו של חבירו בחבירו. ובאמת מדברי רבינו שהביאה בהלכות שן משמע דחיובו משום שן וכן כתבו התוס' דהמעמיד חייב משום ושילח את בעירו ודחו הסברה דאשו הוא. וע"כ ניחא דלא דמי להמשסה דהתם קרן הוא ומחויב רק בעל השור אבל הכא מחויב משום ושילח את, בעירו אבל בהכישה והלכה לקמת חבירו כ"ע מודים דלא עדיפה מבהמת עצמו ובעינן דיבער בשדה אחר אבל ברשות הרבים פטור ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה