אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת בבא קמא › דף מח.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת בבא קמא · דף מח.

דף מב.

אמר רבא נכנס לחצר בע"ה שלא ברשות והזיק את בע"ה או בע"ה הוזק בו חייב הזיקו בע"ה פטור. אמר רב פפא לא אמרן אלא דלא הוה ידע בו אבל ידע בו חייב דאמר ליה נהי דאית לך רשות לאפוקי לאזוקי לית לך רשות. ופרש"י דלא הוה ידע בו שלא ראוהו אבל אם ראוהו אף שלא כיון חייב. אבל הרמב"ם ז"ל כתב פ"א מהל' חו"מ דידע בו היינו דהזיקו בכוונה. וכן כתב בפ"ו מהל' חו"מ דהמזיק ממון חבירו חייב בין שהיה שוגג או אנוס וכו' בד"א ברשות הניזק אבל ברשות המזיק אינו חייב לשלם אלא בזדון אבל בשגגה ובאונס פטור. וכתב עוד וכן אם היו שניהם ברשות או שלא ברשות אם הזיק אחד מהם ממון חבירו שלא בכוונה פטור. וכתב הרב המגיד דדעת רבינו לפטור המזיק ברשותו אפי' הניזק הכניס שם כליו מדעתו אם לא שכיוון להזיק. ואף דכתב רבינו לעיל פי"ג מהל' נ"מ הל' ו' דהניח הכד במקום שיש לו רשות כגון במקום הקרנות של גתות ונתקל בה ושברה חייב אם לא שמילא כל הדרך כדים או אם היתה אפילה א"כ חזינן דהיכי דפשע מחייב רבינו אף שלא בכוונה נראה דעת המ"מ לחלק בין מקום שיש לו רשות דהוה כחצר השותפים ובין שנתן לו רשות בחצר שלו דבזה פטור עד שיתכוון להזיק. אך הדבר תמוה דמניין לו לרבינו זה החילוק. ועוד דבגמ' הכא אמרינן דאפי' לרבי בנתן לו רשות הוה כחצר השותפים. ועוד שניהם שלא ברשות מדוע בעי כוונה. והנראה בזה דהא דכתב רבינו וכן אם היו שניהם ברשות שלא בכוונה פטור אתא לאפוקי מכללא קמא דאדם מועד לעולם אבל לא דמשוה לה לרשות המזיק דהכא אם פשע מחוייב והאי שניהם ברשות היינו כל מקום שיש לו רשות בין במקום הקרנות של גתות בין בר"ה בין שנתן לו רשות. וכן כתב רבינו בפ"א מהל' חו"מ דהנכנס לחנותו של נגר בין ברשות ובין שלא ברשות ונתזה בקעת חייב בד' דברים. ופי' המ"מ דחנות שאני דשלא ברשות כברשות דמיא א"כ חזינן דהיכי דפשע מחוייב אף ברשות המזיק ונתן לו רשות. וכן אמרינן לעיל (דף ל"ב) היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון דכל מי שפשע מחוייב אף שלא בכוונה דבעי לעיוני כפרש"י. ומשום דקשיא לרבינו על כל אלה דהא אדם מועד לעולם וא"כ אף באונס לתחייב וע"כ מתרץ דהא דאדם מועד אפי' באונס היינו ברשות הניזק אבל בכל אלה אם לא פשע פטור. וא"כ מה שכתב שם רבינו בהל' ה' הרי שמילא חצר חבירו בכדי יין ושמן אפי' הכניסם ברשות הואיל ולא קיבל בעל החצר לשמור ה"ז ניכנס ויוצא בכדרכו וכל שישתבר בכניסתו ויציאתו פטור ע"כ מיירי באופן המבואר לעיל פי"ג מהל' נ"מ דהיינו באפילה או שמילא כל הדרך. ועוד דהכא עדיפא כח של בעל הכדים מהתם דהתם אם הוזק זה באלה האופנים שלא הוה ליה לעיוני חייב בעל הכדים והכא דהכניס ברשות והוזק בעל החצר פטור כדמבואר לעיל פ"ג מהל' נ"מ. וא"כ הא דכתב הראב"ד ז"ל בזה אפשר כשלא נתן לו רשות למלאות פי' דהיה הרשות בסתם אבל אם נתן לו רשות למלאות חייב ודאי דבריו נכונים ורבינו מודה לו בזה והמ"מ והל"מ לא הבינו כן ושיטתם צריכין עיון ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה