באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת בבא קמא · דף לג.
שני שורים תמים שחבלו זה בזה משלמים במותר חצי נזק. וכתב הרא"ש ז"ל דמיירי שהתחילו בבת, אחת או שחבל השני בראשון אחר זמן אבל אם האחד התחיל השני פטור דהוה כשסהו וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור וכו'. ונראה דהרי"ף והרמב"ם לא ס"ל חילוק זה דכתב הרי"ף והרמב"ם ז"ל פ"ב מהל' נ"מ שתי פרות אחת רבוצה ואחת מהלכת ובעטה מהלכת ברבוצה חייב ח"נ שאע"פ שדרכה להלוך עליה אין דרכה לבעוט. ובפ"ג כתב אכלה כסות או כלים ברשות הרבים משלם, ח"נ וכו' ודרך בני האדם להניח כליהם וכסותם ברה"ר עד שינוחו. ותמהו המפרשים על הרי"ף ורבינו למה כתבו הטעם דדרך בני האדם להניח כליהם דהא כתבו דאין רשות לבעוט אף בשינתה והרא"ש ז"ל תי' בזה דכלים שאני דדרכה לבעוט בהם הלכך אי הוה משנה פטור. ודבריו תמוהים דהא איירי באכלה כסות או כלים וזה ודאי אין דרכה. והנראה בזה דלמאי דמסיק דרבא לית ליה דר"ל משום דנהי דאית לה רשות לסגויי עלה אבל לא לבעוטי היינו דפליג על ר"ל וסובר כשמואל דפליג לעיל על רב ולית ליה כל המשנה ובא אחר ושנה ביה פטור בבהמה. ודוקא באדם המשסה בעצמו אמרינן דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור משום דבעצמו גרם לו והוה כאבידה מדעת. וע"כ הוצרך לומר הטעם משום דדרך בני האדם להניח כליהם עד שינוחו אבל אם שינה פטור דכיון דבעל הכלי הניזק שינה הוה כאבידה מדעת וכשסהו בעצמו. משא"כ בבהמה המשנה דלא שייך בה אבידה מדעת וע"כ אם הזיק אותה מחוייב המזיק אף דשינתה. וכן כתב רבינו דשור האיצטדין אף דפטור ממיתה חייב בנזקין אלא שאין נעשה מועד ודו"ק:
שם ע"כ ת"ר שור תם שהזיק עד שלא עמד בדין וכו' שחטו מה שעשה עשוי. ומוקי לה בגמ' לא נצרכה אלא לפחת שחיטה. אמר ר"ה בריה דר"י זאת אומרת המזיק שיעבודו של חבירו פטור. ועיין ברמב"ם ז"ל פ"ח מהל' נ"מ הל' ח' שכתב שחטו גובה מבשרו. ותמה הל"מ למה לא כתב רבינו דמשלם הפסד השחיטה דהא אנן קי"ל המזיק שיעבודו של חבירו חייב דדיינינן דיני דגרמי ורבינו בעצמו פסק כן פ"ז מהל' חו"מ דהעושה עבדו אפותיקי ושחררו חייב המשחרר לבעל החוב שהרי הפקיע שיעבודו וגרם לאבד ממונו וכן פסק שם דחייב בכל דיני דגרמי. והנראה בזה דהרמב"ם ס"ל דדיני דגרמי אין חייב אלא במתכוון להזיק כמו שכתב בתשובתו הובא במ"מ פ"ד הל' ב' וכן אי"ה אבאר כן לדעת רבינו לקמן פ' הפרה וע"כ הכא בשור שהזיק כשהוא תם דהוה קנסא שאין מתחייב אלא עד שעמד בדין וע"כ קודם העמדה בדין לא מקרי מתכוון להזיק דמי יאמר דמחייבי ליה רבנן ולא מקרי מזיק שיעבודו של חבירו ודו"ק: