אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת בבא קמא › דף ב:

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת בבא קמא · דף ב:

מסכת בבא קמא

ומאי שנא גבי אדם דכתיב כי יגח ומ"ש גבי בהמה דכתיב כי יגוף. ומשני אדם דאית ליה מזליה כתיב כי יגח בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף ופירש"י אדם דאית ליה מזלא שיש בו דעת לשמור גופו ל"א דאית ליה מזלא ואינו נח להמיתו כתיב כי יגח שבא עליו בכח ובכוונה ובתחיבת קרן בגוף אבל נגיפה משמע שמצאו עומד ודחפו ומסיק דמלתא אגב אורחא קמ"ל דמועד לאדם הוה מועד, לבהמה ומועד לבהמה לא הוה מועד לאדם. והקשו בתוס' דהא לקמן (דף ל"ז) אמרינן דמועד לאדם לא הוה מועד לבהמה ותירצו דמיירי דנגח ג' מינים דאם הוה אדם בתוכן הוה מועד לכל אבל אם נגח ג' מינים לבר מאדם אע"ג דלכל בהמה הוה מועד לא הוה מועד לאדם וה"ר מנחם פי' דה"ק שהיה מועד לכל וחזר בו מבהמה ונשאר מועד לאדם הוה מועד לבהמה דחזרה דבהמה לאו חזרה היא אבל אם היה מועד לכל וחזר בו מאדם לא הוה מועד לאדם דחזרה דאדם חזרה היא. ויש לדקדק בתי' הזה דהא לקמן שם אמרינן דאפי' לרב זביד דס"ל דסתמא הוה מועד בכ"ז ס"ל דחזרה דבהמה חזרה היא ודוחק לאמר דדברי התוס' אזלא לסומכוס. והנראה בזה דההיא דלקמן מיירי לתי' התוס' הזה דהיה מועד לבהמה מסתמא דלרב זביד מועד לאדם הוה מועד לבהמה ואח"כ חזינן דלא נגח לבהמה והדר ביה מבהמה וע"כ ממ"נ תועיל הך חזרה אבל הכא בתי' התוספות מיירי דאייעד לבהמה דכברנגח בהמה דהא אליבא דר"פ מיירי וע"כ אמרינן דחזרה דבהמה לאו חזרה היא אף דמסתמא מועד לאדם לא הוה מועד לבהמה בכ"ז חזרה מגרע גרע. והנה הרמב"ם ז"ל פ"ו מהל' נ"מ הל' ח' פסק דמועד לאדם אינו מועד לבהמה והיינו כרב פפא דלקמן (דף ל"ז) ובפ"י מהל' נ"מ הל' ג' פסק דמועד לבהמה הוה מועד לאדם והוא היפוך מסוגיא דהכא ומסוגיא דלקמן (דף ל"ז) דאמרינן השתא מבהמה לבהמה הוה מועד מאדם לבהמה לא כ"ש. ועיין בזה במ"מ שנשאר בתימה על דברי רבינו וכן הל"מ וע"ש. והנראה בזה לדעת רבינו דמפרש הסוגיא דמועד לאדם הוה מועד לבהמה פי' דמועד לאדם הוה השור המועד לבהמה ומועד לבהמה לא הוה השור המועד לאדם. וכה"ג איתא פ"ז דנגעים מ"ב נעשית מספחת שאת והפי' שהשאת נעשית מספחת. וה"פ הגמ' אדם דאית ליה מזלא ומתתו בגזירת המקום ע"י עון דדין ד' מיתות לא בטלו כתיב כי יגח דעביד רק נגיחא בעלמא והמיתה בא מאליו דמזליה גרים אבל בבהמה כתיב כי יגוף לשון מגפה דעביד בה הכאת מגפה ומיתה והמיתה באה מטבע מכח גודל הכאה. וע"כ מועד לאדם הוה המועד לבהמה דאדם קל להרוג ומחמירתא לקילתא הוה מועד אבל מאדם לבהמה לא הוה מועד דבהמה קשה להרוג וצריכה בזה כח. ולהתמרמר בחמתה ואולי אין לה כעס כזה. והסוגיא דלקמן ה"פ השתא מבהמה לבהמה היה מועד ולא אמרינן דמין זה קל להרוג א"כ אף מקילתא לחמירתא הוה מועד מאדם לבהמה צריכה למימר דאף דאדם נמי קל להרוג בכ"ז הרי ירא ממנו. וכן מדויק לשון המשנה דלקמן דחשיב הכל מקילתא לחמירתא דקאמר מועד לקטנים אינו מועד לגדולים אבל בהיפוך מגדולים לקטנים ודאי הוה מועד. וה"נ האי בבא דמועד לאדם אינו מועד לבהמה הוה נמי מקילתא לחמירתא אבל בהיפוך מועד לבהמה הוה מועד לאדם:

וה"פ הסוגיא דלקמן (דף מא) דפרכינן וכי מאחר דמתם קטלינן מועד היכי משכחת לה אמר רב אשי וכו' אלא הכא במאי עסקינן כגון שסיכן לג' בני אדם. רב זביד אמר כגון שהרג ג' בהמות ומועד לבהמה הוה מועד לאדם ופירש רש"י בתמיה. אלא אמר רב שימי כגון שהרג ג' עובדי כוכבים ומועד לעובדי כוכבים הוה מועד לישראל. אלא אמר ר"ל כגון שהרג ג' בני אדם טרפה ומועד לטרפה הוי מועד לשלם. אלא אמר רב פפא כגון דקטל וערק לאגמא. והרמב"ם ז"ל כתב בזה פ"י מהל' נ"מ הל' ג' הואיל דכל בהמה חיה ועוף שהרגו אדם נסקלים האיך ימצא מועד לשלם כופר כגון שהרג ג' עובדי כוכבים ואח"כ הרג ישראל שהמועד לעבודת כוכבים ה"ז מועד לישראל או שהרג ג' ישראל טריפה ואח"כ הרג שלם או שהרג וברח וברביעי נתפס וכן אם סיכן ג' בני אדם או שהרג ג' בהמות ה"ז מועד להריגה ובעלים משלמים כופר. ונראה דרבינו מפרש הסוגיא בניחותא דמועד לעבודת כוכבים הוי מועד לישראל ומועד לטריפה הוי מועד לשלם ומועד לבהמה הוה מועד לאדם ודלא כפירש רש"י דבתמיה קאמר. והא דקאמר אלא בכל האמוראים נראה משום דמסדרי הש"ס קבעו מקודם דברי רב אשי ודברי רב זביד ליישב דמועד היכי משכחת לה ואח"כ שמעו דברי הראשונים ליישב זה הקושיא וע"כ הביאו זה באלא וקאי אדלעיל דקאמר רב אשי אלא הכא במאי עסקינן וקאמרי אלא הב"ע אמר רב שימי אלא הב"ע אמר ר"ל וקצרו וחסרו מלות הב"ע. אבל ודאי דהראשונים לא באו ליישב המשנה משום הפירכות שנפרכו האחרונים וזה תימה לפירש רש"י. וע"כ רבינו ז"ל הביא מקודם אוקימתות דאמוראים הראשונים ואח"כ דברי האחרונים ושינה מסדר התלמוד והמ"מ שיבש הגי' אלא לדעת רבינו ואין צורך לשבש הספרים ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה