באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת בבא מציעא · דף ט.
ת"ש אחד רכוב חמור ואחד תפוס במוסירה זה קנה חמור וזה קנה מוסירה ש"מ רכוב קני ודחי דמיירי במנהיג ברגליו. ופריך אי הכי נקני נמי רכוב במוסירה וכו'. ומסיק דזה קנה חמור ובית פגיה וזה קנה מה שתפוס בידו והשאר לא קנה לא זה ולא זה כיון דהוגבה מכח חמור וכח זה וכח החמור אין מועיל לזכות לזה. וכתב הרמב"ם ז"ל בזה פי"ז מהל' גזילה ואבידה הל' ז' היה אחד רכוב ואחד אחוז במוסירה הרוכב קנה הבהמה והמוסירה שעל לחיי הבהמה וזה קנה מה שאחוז בידו ושאר המוסירה לא קנה אחד מהם. ולכאורה דברי רבינו תמוהים דפסק דשאר המוסירה לא קנה לא זה ולא זה דהלא זה מסיק למאי דמוקים במנהיג ברגליו אבל למ"ד דרכוב קני אתי הברייתא כפשוטא דאוחז מוסירה קנה כל המוסירה. והנראה דהא דפסק רבינו דרכוב לחודא קני משום דאזיל לטעמיה דפסק בהל' כלאים דהיושב בקרון סופג הארבעים דלא כשמואל והמקשה דהכא אזיל אליבא דשמואל דפטר היושב בקרון וס"ל דרכוב סתמא לא אזיל כלל מחמתיה בכ"ז ס"ד למימר דרכוב קני משום דתפיס בה לבד וע"כ א"ש ליה הבריי' אם רכוב לחודא קני דזה קנה החמור וזה קנה המוסירה דכולה מוסירה מחמתו הוגבה והחמור לא סייע כלל דלא זז ממקומו אבל רבינו דפסק דרכוב קני משום מתני' דכלאים דס"ל דסתמא אזיל מחמתיה וא"כ הוה כמנהיג ברגליו דאוקמינא דהשאר לא קנה לא זה ולא זה:
ובזה ניחא הא דכתב שם בהל' ו' בהמת מציאה שקדם אחד ואחז במוסירה לא קנה עד שימשוך או ינהיג אבל קנה המוסירה ומשמע דקנה כל המוסירה והיינו דשם מיירי דהבהמה עומדת וא"כ המוסירה נגבה כולה רק מכח האוחז והחמור לא סייע כלל בהאי הגבהה. ועיין בזה בח"מ סי' רע"א בסמ"ע וש"ך וט"ז שדחקו בזה. והא דפסק דקנה הרוכב מה שעל לחיי הבהמה אף דפסק דלא קנה הכלים במשוך בהמה לקנות כלים שעליה נראה דשאני בית פגיה דהוה כמו תכשיטי הבהמה ודו"ק: