באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת בבא בתרא · דף קלו:
הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו וכו' מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב איתמר מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב אמר ר' יוחנן לא קנה לוקח דקנין פירות כקנין הגוף דמי ופרשב"ם דיחזרו לשאר יורשי האב משום דהבן משעת מכירה סילק נפשיה וע"כ לא יכולים יורשיו לזכות אלא יורשי האב זכו ונראה דהרשב"ם אזיל לטעמיה דפי' לקמן דף קל"ח דהנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי בה בצווח מעיקרא דהוה הפקר משום דאמרינן דהנותן כי גמר להקנות סילק נפשיה אף דלא יזכה זה וע"כ הוה הפקר וה"נ הבן כיון דמכר זכותו סילק נפשיה אף דלא זכה הלוקח ואביו זוכה מן ההפקר דהוה כמו מוחזק בגוף כ"ז דאית ליה קנין הפירות. ולפי' ניחא הא דפריך לקמן ר"י לר"ל מנכסי לך ואחריך יורש פלוני ואחריו יורש פלוני דאם מת שני בחיי ראשון דיחזרו ליורשי ראשון משום דהנותן הלא הסתלק כיון דנתן לשלישי ואף דלא זכה השלישי הוה הפקר וזכו יורשי ראשון מן ההפקר דבחזקתן הוא כדבארתי אבל לר"ל דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי א"כ עומד הגוף ברשות הנותן עד שתבא ליד השלישי ולא הסתלק מהנכסים וכיון דמת שני בחיי שלישי שלו הוא. אבל התו' כתבו לקמן דבאמר הלה אי אפשי וצווח מעיקרא לא הוה הפקר דאדעתא דלזכי זה נתן הנותן ואם זה לא זכה לא סילק נפשיה וע"כ פי' הכא כיון דהלוקח לא זכה דהוה ליורשי הבן ואזלי לשיטתייהו וע"כ הא דניחא בסוגין לקמן לר"י הא דאם מת שני בחיי ראשון דיחזרו ליורשי ראשון צ"ל הטעם משום דאמדינן דעתיה דאי לאו השני והשלישי היה נותן לראשון לעולם וע"כ במת שני זכה הראשון וניחא לר"י דאין צריך עתה זכיה וקנין דכבר זכה ע"י קנין פירות דאמרינן דזכה אף בגוף עד הזמן. אבל לר"ל דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי והגוף עדיין נשאר ברשות הנותן א"כ אין יכול לזכות בהגוף עתה בלא דעתיה דהנותן ובעינן זכיה וקנין מחדש ולא מהני מאי דאמדינן דהוה נתן לו ודו"ק: