באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת בבא בתרא · דף לז:
אמרי נהרדעי אכלה רצופין אין לו חזקה. מתקיף לה רבא אלא מעתה האי מישרא דאספסתא במאי קנה לה. אלא אמר רבא מכרה רצופין אין לו קרקע אמר ר' זירא כתנאי כרם שהוא נטוע על פחות מד' אמות ר"ש אומר אינו כרם וחכ"א אומרים ה"ז כרם ורואים את האמצעיים כאילו אינם. ופי' רשב"ם דמלתא דרבא דאמר מכרה רצופים אין לו קרקע אתיא כר"ש ולחכמים יש לו קרקע והיינו כתנאי וכו' והנה הרמב"ם ז"ל פסק בזה כרבא דהשיעור בזה הוא מד' אמות עד ט"ז ומשמע דבפחות אין לו קרקע בכ"ז פסק בהל' כלאים כחכמים ואף דהרא"ש כתב הכא דרבא יכול לסבור כחכמים וכתב לדחות דלא דמי כלאים למכירה. ותמיהני ע"ז דאיך נוכל לדחות סתמא דגמ' דמשווינהו אהדדי מאיזה סברה. והנה לקמן (דף פב) איתא בברייתא דמסייע לרבא דבעינן שיהא נטועים מד' אמות עד ט"ז וקנה האילנות שביניהם וכתב הנ"י דמיירי ע"כ דהני אילנות שביניהם לא ממעטי השיעור מארבע אמות ומיירי ברחוק ד' דהג' הם יותר מארבע. והטור כתב דהאילני שביניהם הם קטנים. ומסתימת דברי רבינו לא משמע החילוקים האלה דכתב דאף אם הג' היו נטיעות דקות קנה כל האילנות שביניהם. ועוד תימה בהאי סוגיא דר"ז יאמר על מלתא דרבא כתנאי והלא קשיש מיניה טובא. והנראה בזה לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל דפסקו כרבא דהא דאמר ר' זעירא כתנאי קאי על מילתא דנהרדעי דאמרי אכלין רצופין אין לו חזקה משום דלא אכל כדאכלי אנשי ומוקי להו ר' זעירא דס"ל כר"ש דאינו כרם כלל וה"נ אכילתם אינו כלום. ולא דמי למישרא דאספסתא דחזי למלתא אבל לחכמים דהרי זה כרם והראויים לא יתבטלו דרואים את האמצעים כאילו אינם אם אכלם כולו ודאי יש חזקה. והיינו כרבא דמדמי לה למישרא דאספסתא. ומלתא דרבא דמכרה רצופים אין לו קרקע אין לו ענין כלל לדברי חכמים דאיהו לא מיירי אלא במכר שלשה וכיון דאין ביניהם ארבע לא שייך למימר רואים האמצעים כאילו אינם דאף בלא האמצעים ליכא שיעורה. אבל אם מכר לו הרבה אילנות מג' שורות דיש בין החצונים ארבע ודאי קנה וקנה האמצעים אף במכר רק החצונים לבד סתם משום דקנה כל האילנות שביניהם ודו"ק: