באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ
סדר בהר · פרק כו
א פשוט שבא ליישב בזה ענין סמיכות הענינים האלה שנראים רחוקים זה מזה כי מה ענין גאולת קרובים במוכר עצמו לנכרי אצל אזהרת עבודת אלילים לכך אמר שרמז לנו הכתוב כלפי הנמכר לנכרי בעצמו שלא יתדמה לרבו:
בא"ד ואף הפרשיות הללו כו'. מה נעימים דבריהם, כי החשוד על השביעית חמור בצד אחד יותר מן הגזל כי הגוזל וגונב יודע שלוקח ממון שאינו שלו ומעשהו מעשה עול ועושה לתאות יצרו אבל החשוד על השביעית אומר בלבו אין פשע ולמה אקח את שלי אשר קניתי לי בזעת אפי ואפקירנה לכל עובר וזולתי יאכל את שלי. על כן בעבור היות קניני העולם שלו בעיניו ולא של הקב"ה יוצר הכל סוף שמראה לו הש"י כי לא זאת לבדו שאין נכסיו שלו ויצטרך למוכרם מפני דוחקו. אבל גם עצמו ר"ל גופו אינו שלו כי סופו למכור עצמו וגופו מכור לרבו. זהו טעם סמיכות הפרשיות הללו על הסדר ומה מחוכם הטעם הזה:
ב כבר ביארתי במ"א באורך כי אם החתימה בשם ההוי' ב"ה לבדו הוראתו על קבלת השכר המגיע לצדיקים עושי רצונו ב"ה, וא"צ להאריך עוד בזה: