באר יצחק על פירשי· רבי יצחק יעקב הורביץ
סדר בא · פרק יג
ב ר"ל דפירוש שם פטר הוא פתיחה בכלל ולכן פרט הכתוב בכור פטר כל רחם והיינו שפתח הרחם בתחלה דבכור מורה על ההתחלה וראשית ופטר הוא הפתיחה וגדר מלת פטר הוא הוצאת הדבר הבלוע ע"י הפתיחה ומזה הוא ג"כ יפטירו בשפה הוצאת הדבור ע"י פתיחת השפתים ופשוט (ד"ה לי) ר"ל שחזר ושנאו הכתוב לנתינת טעם על מצות קדושת הבכור וכאלו אמר כי לי הוא ד"ל שלי היא מכבר
ג כן יורה מלת זכור שהוא מקור והמקור הוא מופשט מהזמן וכל הזמנים בכוחו:
ד הגירסא הנכונה ברש"י וכי לא היו יודעים וכו'. ול"ג וכי לא היינו יודעים. והכי פירושא הרי דבר זה משה אל העם היוצא ממצרים והם ידעו באיזה חודש יצאו ומה הי' צורך לו לומר להם זה אלא שהוא לעוררם ער ההתפעלות לבחון בחסדי המקום ב"ה ואהבתו שהוציאם בזמן היותר מוכשר ויפה לצאת בו וכאומר ראו נא חסדי המקום ב"ה עליכם
ה ר"ל כאן כלל בשם הכנעני שלש משפחות לפי שבאמת כל הז' אומות כלולים בשם זה שהוא שם הסוג לפי שיצאו כולם מכנען בן חם. אבל ממה שחשב גם במקום אחר את הכנעני בכלל השבעה אומות אף שזכר כל השבעה בפרטות. צ"ל שהכנעני הוא ג"כ שם אומה מיוחדת בפרט שאין לה שם פרטי ונקראת על שם הסוג:
ח והשיעור לפ"ז בעבור קיום המצות הללו. כפסח מצה ומרור ודומיהן עשה ד' לי כל הנסים והאותות הללו בצאתי ממצרים:
(ד"ה עשה) כן דרשו ז"ל דמדלא קאמר עשה ד' לנו בלשון רבים על כל האומה. כמו שאמר הכתוב במקום אחד עבדים היינו וגו' בלשון רבים. לכן אמר ז"ל שבא לרמז תשובה לרשע ולכן אמר לי בלשון יחיד שמשמעו לי ולא לו:
יא (ד"ה ונתנה) כן דרשו ז"ל במכילתא ודרש נאה הוא זה והוציאו אותו מכח יתור הלשון שהי' די באמרו והי' כי יביאך ד' אל ארץ הכנעני כאשר וגו' ולאבותיך והעברת כל פטר וגי'. ולמה הוסיף עוד ונתנה לך ובא הכתוב לרמז לך על המוסר הנעים הזה:
יב ר"ל כי פעל והעברת במובן הגשמי הוא ההעברה ממקום למקום. ואולם ע"ד ההשאלה בהבנה הרוחנית הוא ההעברה מרשות לרשות והוא מענין הפרשה והבדלה וכאן הוא ההעברה מרשות חור לרשות קודש:
(ד"ה שגר) פשוט הוא שבאמת מין הבהמה הטמאה אינו חייב בבכורה זולתי החמיר בלבד. כמ"ש רש"י ז"ל להלן בסמוך יע"ש.
יד כבר הארכתי בזה בסדר שמות בפסוק לא איש דברים אנכי וגו' ובפסוק, לא תוסיפין לתת תכן לעם הזה ללבון הלבנים כתמול שלשום וגו' ובפסוק עתה תראה אשר אעשה לפרעה וגו' כי מלות הזמן תמול עתה מחר יורו בלשון הקודש גם על הזמן הרחוק מהעבר והעתיד והבינוני ואין צורך לכפול הדברים עוד: