באר יצחק עהת· רבי יצחק ביליצר
פרשת קדושים
איש אמו ואביו תראו וגו' ובש"ס קדושין ל' ע"ב אין לי אלא איש אשה מניין ת"ל תראו הרי כאן שנים, א"כ מה ת"ל איש, איש סיפק בידו לעשות ואשה אין סיפוק בידה לעשות מפני שרשות אחרים עלי' עיי"ש וקשיא לי טובא דהא מורה תוכל גם האשה לקיים, דאי' שם ל"א איזהו כיבוד מאכיל ומשקה וכו' איזהו מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ואינו סותר את דבריו וכו', וא"כ הכא במורא קושית הגמרא בתוקפה, א"כ למה נאמר איש ומה מתרץ שרשות בעלה וכו' הא לא שייך רשות אחרים במורא, ויש לתרץ דכתיב בשם הש"ך עה"ת דלכך נאמר איש אמו ואביו תראו האם קודם לאב משום דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר ומשו"ה מסמיך האם לאיש ע"כ, ואיתא בגמרא שם גלוי וידוע לפני הקב"ה שהבן מכבד אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים לפיכך הקדים הקב"ה בכיבוד אב לאם דכתיב כבד את אביך ואת אמך, וגלוי וידוע לפני הקב"ה שהבן מתיירא מאביו יותר מפני שמלמדו תורה לפיכך הקדים האם איש אמו ואביו תראו ע"כ, ולפי"ז בכבוד לא הי' יכול להתחיל באיש דהיאך יאמר איש אביו ואמו יכבד, לא יהי' נכון דהא אם אביו מזריע תחלה יולדת נקבה, ואם יאמר איש אמו ואביו יכבד ג"כ לא א"ש דהא גלוי לפני הקב"ה שהבן מכבד יותר האם וצריך להקדים האב, אבל במורא יפה כתב איש אמו ואביו תראו מסמיך האם לאיש להורות שאשה מזרעת תחלה יולדת זכר, וגם הקדים האם משום שגלוי לפניו שמתירא יותר מהאב ע"כ הקדים האם, אולם אכתי קשה הא הי' יכול לומר בכיבוד אשה אבי' ואמה תכבדו ויהי' ג"כ נכון מסמיך האשה להאב, וגם הקדים האב משום שגלוי לפניו שמכבד יותר האם אבל זה אינו דהא אשה אין סיפוק בידה לכבד כש"ס הנ"ל שרשות אחרים עלי', וזה הוא דברי הגמרא א"כ מה ת"ל איש כיון דכתיב תראו הרי כאן שנים, מאי אמרת להסמיך איש לאמו כש"ך הנ"ל א"כ בכיבד למה לא נאמר אשה ע"ז תירץ איש סיפק בידו לעשות ואשה אין סיפוק וגו' לכבד ע"כ לא נאמר אשה וגם איש לא שייך דהא צריך להקדים האב ע"כ נאמר סתמא והבן כי נכון:
אמרתי פ' קדושים שהי' מחלוקת בין יחידים ומכח זה לא הי' התנהגות הישוב כראוי, ואגב שאר דברים:
תהילים ע"ח משכיל לאסף האזינה וגו' אפתחה במשל פי וגו', הכה משל הוא כשרוצה לומר דבר שאינו נודע ומובן כ"כ אומר כזה בדבר הנודע ומובן ועי"ז יובן אח"כמה שאומר כמו משלי שלמה שרצה להזהיר על פתיית האפיקורסת והעינית שאינו מובן כ"כ המשיל ואמר להזהיר על זנות שזה ידוע לכל ריע המעשה ואחריתה דרכי מות, חידה הוא שאומר מה שרוצה בקוצר לשון כמו חידה דשמשין מאוכל יצא וגו' והנה כאן במזמור חידה איכא שמספר בקוצר מה שהי' מני קדם אבל משל לא מצינו, ונראה דהנה בפ' הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא פירשו א' שלא תשא חטאו משא"כ אם אינו מוכיחו פי' ב' ולא תשא עליו חטא לפרסמו ולהוכיחו בקולי קולות רק בדרך שלא לביישו בהשכל ואיך אפשר להוכיח עי' שיאמר דברי תורה מענין זה או לספר מעשה מקדמוניות שאירע אז הי' כך ואז הי' כך וזה שעלתה וכדומה וממילא מי שרוצה לקבל תוכחה ידע וירגיש בנפשו וייטיב דרכיו ויבין בנפשו וזה פי' הקרא האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי אפתחה במשל פי ומה הוא המשל אביעה חידות מבי קדם מה שאביעה חידות ואספר לפניכם מה שאירע והי' בימי קדם זה גופא הוא המשל שיובן כ"א מה שצריך לקבל מעצמו וזה ג"כ אשר שמענו ונדעם וגו' זה לא נכחד מבניהם לדור אחרון כי אף שלא אוכל להוכיחם בדרך בזיון בפרסם אבל שאספר לפניהם אשר שמענו ונדעם זה לא נכחד וקא חשיב ואזיל ויקם עדות ביעקב וגו' וזה הי' למשל ליקח כ"א מוסר השכל בדעו ובשכלו והבן: ישעי' אמר הן לא קצרה יד ה' מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע כ"א עונותיכם הי' מבדילים וגו' וחטאתיכם הסתירו פני מכם משמוע כי כפיכ' נגאלו לו בדם וגו' עיין בינה לעתי' דרש מ"ק מה שדקדק בהני קראי ופי' עיי"ש, ויש להסביר אי' באמרי יושר פלוגתת המחקרי' מה טוב למדינה אם שימלוך מלך א' או שיבחרו להם זקנים וחכמים אנשי מדע והם יהי' המנהיגים, והאברבנאל התאמץ כי טוב יותר שיתנהג המדינה עי' זקנים וחכמים, והקשה הלא שלמה המלך ע"ה אמר בפשע ארץ רבים שרי' ותי' דביעקב כתיב שבעים נפש ובעשו נפשות כ' רש"י אלו הי' עובדים לאחד לכך הם נפש א' משא"כ בעשו וזה בפשע ארץ שאין דעתם נכונה אז הם רבים שרי' ואבל אם רוצים האמת הראוי והנכון אותן רבים אינם רבים, ואפ"ל דהנה בש"ס דיומא דף טו' ע"ב מקדש ראשון מפני מה חרב מפני ג' דברים שהי' בו ע"א ג"ע שפיכת דמים ע"א דכתיב וגו' מקדש שני שהי' עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חנם ללמדך ששקולה ש"ח כנגד עברות ע"ז ג"ע ש"ד ופריך ובמקדש ראשון לא הוי שנאת חנם והכתיב מגורי אל חרב הי' את עמי וגו' ואר"א אלו בני אדם שאוכלין ושותין זה עם זה ודוקרין זא"ז בחורבות שבלשונם ומשני ההוא בנשיאי ישראל הוא דכתיב זעק והילל וכו' עיי"ש והקשה באי' הנ"ל והלא כתיב בהאי קרא כי הוא היתה בעמי ותי' באמת הי' בבית ראשון ג"כ צדיקי' והחרש והמסגר אלף וגדולים וסייעתו רק משום שלא הי' אחדות ביניהם ע"כ לא הוכיחו זא"ז וממילא לא הי' מי שיגדור הפרצה ונחרב משום ע"ז וג"ע וש"ד וזה הכוונה ההוא בנשיאי ישראל שהי' מחלוקת ביניהם לכך הי' סיבה לחרב באין גודר גדר, ובמחילת כבודו קשה לומר שאלו הצדיקים לא הי' שלום ביניהם עוד לא המה הנשיאים והלא אין הנשיאים המלכים וכיוצא, ע"כ נראה לפענ"ד מחמת שהי' בין הנשיאים מחלוקת ממילא זה יש לו כת וזה יש לו כת אף שאותן כיתות אין ביניהם מחלוקת אבל אלו תלוים ומחזיקי בזה ואלו בזה ואז א"א להוכיח להגדולים כי כשמוכיחים מה שנוגע לכת זה אומר הלא הוא חנף לזה ולהיפך להיפך לכך לא נגדר פרצות הדור, ואפשר לכך הי' חרש ומסגר שהיו ע"כ רואים ושומעים ושותקים והי' ע"כ כחרשים וכימוסגר מבלי לצאת החוצה וזה בפשע ארץ רבים שרי' כי כל א' היא שר לעצמי וא"א לגדור הפרצה, מעתה רבותי מכח שיש מחלוקת בין יחידים ורודפים אחד לאחד בענין הפרנסה עכ"פ צרכי הישוב במנהגו נוהג והלא רע המעשה להדרים בעיר והמה מוטלים על הציבר ואורחים הבאים בעניני הפלעטוין על שבת או כשבא אורח הגון למעה"ש הלא גודל הצעקה ואל יקשה בעיניכם מדוע לא מעניש השם ב"ה עיי' בכלי יקר בפ' זו על פסוקי תהלים מ"ח יביעו ידברו עתק יתאמרו וגו' עיי"ש:
אולם יש להוסיף הלא אעפ"י שאין אב נוקם מיד כרצון התינוק אעפי"כ לעת בואו ינקום ממנו על שהי' מצער התינוק שלו, וגם מה שצריך לעשות לתינוק הלא מפייסו ועושה לו שעשוע אחרת ואני רואים שהשי"ת שותק וע"ז אמר אשרי הגבר וגו' ואולם כ"ז מה שנוגע לבני אדם אבל מה שנוגע לדברים קדושים שמתקלקלים ח"ו באין מנהיג כי נשחת הגג מבהכ"נ ודלף טורד ואם לא יתוקן יחרב יותר וגם המקוה אם לא נתקן מעט מעט יעלה להפסד שיהי' קשה לתקן ע"כ רבותי מה שיש בין יחידים לפי הנראה כבר הדבר תלוי לה' כי אם אין דין למטה וגו' אבל מה שנוגע לקובץ וצרכי הציבור צריך להיות הכל על מכונו, ואי' בפ' שמות בשליחות הראשון ויאמר ה' אל וגו' כה תאמר לבנ"י ה' אלקי אבותיכם אלקי אברהם וגו' לך ואספת את זקני ישראל וגו' וקשה דמתחלה אמר לכל בני ישראל ואח"כ לך ואספת את זקני ישראל, ואפשר דאי' בפ' זו לא תשנא את אחיך וגו' ואהבת לרעך כמוך עיין בערבי נחל מה שפי' עפ"י פלוגתת המחקרים חד אמר אהבה דוקא בדברים הצריכים זה לזה קינה ומוכר לוה ומלוה וכדומה וחד אמר זה אינה אהבה אמיתית כי זה אוהב רק את נפשו שנשלם חסרונו ועיקר אהבה אדרבה בשוין חכם וחכם שאינו צריך אל"א זה אהבה אמיתות עיי"ש באריכות וזה לרעך כמוך אם הוא כמוך ואינו צריך לך ואתה אינך צריך לו רק אהבה אמיתות תאהבהו והנה מה שיש בין ב"א מחלוקת ותלוים אנשים בזה ובזה אינה אהבה אמיתות רק שנהנים בענין הפרנסה ובסור הדבר להיפך וגם בשעת מעשה רק לפנים ואי' שם כי בעו"ה האהבה האמיתות אינה שכיח בינינו עכ"פ צריך להיות האהבה הב' בצריכים זה לזה ואיך אפשר בין אותן אנשים שיש לזה מה שצריך ולזה מה שצריך איך אפשר שיצטרכו זה לזה ורק שצריכים זל"ז בענין הקובץ וצריכים באותן הדברים לאחדות והוא בענין התנהגות הקהלה כי אי אפשר לכל אחד לבנות במה לעצמו להיות לו ביהכ"נ ומקוה ורב ושוחט וכהנה, וע"כ צריכים להיות לזה באחדות וזה אמר ה' למשה לאמור לכל ישראל וגו' ואבל זה א"א בשום פנים בכל זמן וצריך להיות קהל ע"כ אחר שידבר לכל ישראל ילך ויאסוף זקני ישראל שיהי' מנהיגים כי בלא מנהיגים א"א ומעתה רבותי דעו את אשר תעשו וה' יברך את עמו בשלום ובא לציון גואל בב"א: