אור ברסלב
באר יצחק עהת פרשת אחרי

באר יצחק עהת· רבי יצחק ביליצר

פרשת אחרי

פרשת מצורע

כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקותיהם לא תלכו, ופי' רש"י מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנענים מקולקלים מכל האומות ואותו מקום שישבו בה ישראל מקולקל מן הכל, והקשה בכ"י הלא אדרבה וכי כמקולקלים לא יעשו וכשאר שאינם מקולקלים כ"כ יעשו ע"כ פי' אדרבה כשהושיב יוסף את אחיו ודאי לא הושיבם במקומות המקולקלים כל כך שלא ילמדו דרך הרע וכשהביא השי"ת את ישראל לא"י מעט מעט וגו' מסתמא הוביאם מתחלה במקום שאינו מקולקל כ"כ עיי"ש, ואפשר ליישב רש"י בב' אופנים ולכוונה אחת הא' דהחובת הלבבות כ' שהשי"ת צוה ג' מינים בל"ת א' מה שהטבע מתאוה כזנות וגזל ודומה שנפשו של אדם חמדתן והב' שהטבע אינו מתאוה ואינו מרחק כשעטנז וכה"ג הג' שהטבע ממאס כאכילת שקצים ורמשים וצריך אדם לעשות בעצמו שיהי' דומה אצלו בתכלות התיעוב דבר שמתאוה כמו המתועב והנה דקדקו בפ' ב' פעמים לא תעשו לכך סובר רש"י שהפסוק מצוה כמעשה ארץ וגו' לא תעשו היינו שיהי' לכם בחינת ל"ת כמעשה ועיין ועוד עד"ז עפי' מה שפי' הגמ' אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד אם אזיל מוטב ואם לאו יקרא ק"ש אי אזיל וגו' ואם לאו יזכיר לו יום המיתה והקשו יזכיר לו תיכף יום המיתה אם הא הסגולה היותר טובה ולמה ימתין וישהה החמץ ואמרתי עפי' מש"כ טור או"ח סי' א' יהודא ב"ת אומר הוי עז וגו' עיי"ש ותמצא שמדות מגונות יוכל אדם להשתמש לדבר מצוה וכ' ספרי מוסר כשבא לאדם תאוה בזה החשק יעשה מצוה ויהפוך רע לטוב ומר למתוק וזה הכוונה אם פגע בך מנוול זה ועושה לך חשקות לדבר עברה משכהו לביהמ"ד היינו באותו תאוה וחשק תשב בבהמ"ד וממנו יקח לעבוד את ה' אי אזיל מוטב היינו אם הולך עמך ותוכל לעשות כן מוטב וא"ל עכ"פ יקרא ק"ש באותו חשק אם אינו יוכל ללמוד כל היום באותו חשק אי אזיל וגו' ואם לאו וע"כ אתה מתאוה לעברה יזכור לו יום המיתה שאם אינך תוכל להפוך היצה"ר לטוב עכ"פ תגרשנו בהזכרת המיתה, וזה הכוונה כמעשה ארץ מצרים וגו' לא תעשו היינו באותו תאוה שהם שהי' המקולקלים עושים העברות ותועבות הרעות כן יהי' אצליכם הלא תעשו וא"ש דברי רש"י:

את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם וגו' ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר וגו' הנה ב' פסו' הללו אחד הם ורש"י כ' ליתן שמירה ועשי' לחקים ושמירה ועשי' למשפטים וכו' וזה הי' אפשר כמו ברבות בפ' אחד ובפסוק א' ללכת בהם ובפ' א' אשר יעשה אותם האדם וגו' ואפ"ל עפי' מה שכ' דיש לאדם להשתדל יותר במעשה עבודת ה' ממעשה עולם וא"כ נחזי אנן דרך ב"א המשתדלים בעניני עולם בדרך פשוט קודם רואה כא' שיהי' לו דבר במה להתפרנס כי בלא זה לא אפשר וכשישאר לו זמן ואינו מהעוסק בתו' כשהוא על דרך רע הוא הולך בחבורת רעות פועלי עון ווי לי' וכשאינו מהכת הזאת רואה הוא את מעשיו שיהי' בדרך טוב וצייר נכסי' ויש בא' אשר כבר יש להם מקום להתפרנס עושים עוד מו"מ ומבקש עוד לכוונתו אולי יתעשר שיהי' לו בעת זקנתו או שיחלה ולא יהי' אפשר לו לעסוק במלאכה וכדומה לו לעשות שידוכים גדולים עם בניו ובנותיו, ועד"ז יש ג"כ בעבודת ה' ב' דרכים יש מצות אשר המה מוטלים על האדם בכל יום ויום ולכל זמן וזמן כהנחת תפילין וציצית ומזוזה נטי' ברכת תפלות וכדומה שא"א בלא"ה ויש מצות הבאים באקראי ומקיימם להרבות לו שכר כדרך ב' הנ"ל בעניני עוה"ז, (ויש להאריך כאן בכל פרטי מצות) וזה ב' הפסוקים הראשין על מצות הבאים בכל יום ולכל זמן ע"ז נאמר ללכת בהם ונאמר בהם אני ה' אלקי' דהיינו בלא זה אי אפשר דהא אני ה' אלקי' ופסוק ב' על שאר המצות לכך נאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שיחי' בהם חיות יותר לכשיצטרך ונא' בהם אני ה' כלומר תן לו על נאמנות ולמצוא חן בעיני כי אני ה' והבן:

תוכן העניינים

באר יצחק עהת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה