אור ברסלב

באר יצחק עהת· רבי יצחק ביליצר

פרשת נח

פרשת בראשית

מדרש הובא בעקדה אשרי האיש זה נח שנא' לא הלך וגו' זה דור אנוש ובדרך חטאים לא עמד זה דור המבול ובמושב לצים וגו' זה דור הפלגה כ"א בתורת ה' חפצו אלו ז' מצות שנצטוה ובתורתו יהגה וגו' שהי' מבין דבר מתוך דבר מפני מה ציה הקב"ה ליקח מן הטהורים שבעה שבעה להקריב מהם קרבן והי' כעץ שתיל וגו' ששתלו הקב"ה בתיבה על פלגי מים, אשר פריו וגו' זה שם, ועלי' לא יבול זה חם, וכל אשר יעשה יצליח זה יפת, לא כן וגו' כהאי דתנן דור המבול אין להם חלק לעוה"ב ועיי' ואמרתי לפי מה שיש אנשים שאינם מתבוננים על דרכיהם ואינם יודעים לעבוד את בוראם ומחי' אותם ונותן לכם צרכי' והמה גרועים מבהמה כמו"ש ידע שור קונהו וגו' ויש יודעים אבל התאוה גובר עלי' וחוטאים ויש שיצה"ר גובר עליהם מכח שרירות לבם שאומר כחי ועוצם ידי וגו' ואין להם אדון המה הרעים בישראל ואשר המה טובים יש עובדי ה' מחמת יראה ויש מחמת רוממת כי ראוי ונכון לעבוד את ה' וזה שמשבח את נח שלא הי' מכת הא' חה דור אנוש לפמש"כ הראשונים שיחסו הנהגת עולם למלאכים ולצבא השמים ולא הי' מהכת הב' זה דור המבול שחטאו בתאוה ולא מהג' זה דור הפלגה שרצו למשול בעצמה' רק לא זה שהי' שומר ז' מצית שנצטוה כעובד מיראה שעושה רק המחויב לעשות אלא אף זו שהי' מבין דבר מתוך דבר והי' מקרב א"ע להקב"ה בקרבנות, והי' שכרו שהי' כעץ שתול שנצול בעצמו וגם אשר פרי' יתן זה שם אשר מזרעו עמדו אומה אשר נתקרבו מהקב"ה ועליהו לא יבול גם מאם עמדו גירי צדק וכל אשר וגו' זה יפת שמזרעו בנו בית שני לקנים על היותר כי יודע ה' וגו' מה שמוכן לו לעוה"ב לא כן הרשעים שאין להם חלק לעוה"ב ויש להאריך בכל פרט ופרט ועיי' היטב:

במדרש וישלח את העורב הה"ד שלח חושך ויחשיך והנה כבר כ' ע"ז ואפ"ל עוד דהאלשיך פי' שם שלח חושך ויחשיך ששלח ה' חושך של לילה ויחשיך חושך אחרת עפ"י התרגום וימש חושך בתר דיעדי קבל לילה וקשה באמת מ"ט החשיך חושך אחרת על היום ולא חושך של לילה וכ"ל דהנה בשעת המבול לא הי' חילק יום ולילה והשי"ת נשבע שלא יעשה עוד כזה ומה שהטביע המצריים בים י"ל שהם באו לתוכה והוא לא הביא הים עליהם וכך אי' במדרש אבל בלא"ה אפילו על אומה אחת אינו מביא וא"כ לא הי' אפשר שהחשיך חושך של לילה על יום ע"כ ויחשיך חושך אחרת. ואי' בסנהדרין ק"ח אמר ר"ל תשובה מצחת השיבו העירב לנח אמר לו רבך שנאני ואתה שנאתני רבך שנאני מן הטהורין שבעה מן הטמאין שנים ואתה שנאתני שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים אם פוגע בי שר חמה או שר צכה לא נמצא לעולם חסר ברי' אחת או וכו' ופי' מהרש"א שם משום שהי' בימי ניסן או תשרי וקשה אדרבה אז אינו חמה ולא צנה דדרשינן מוציא אסירים בכושרות בחדש שכשר לצאת. וגם כי לפי החשבון הי' שליחות עורב יו"ד לחודש אלול אולם להנ"ל א"ש שלא שמשו בשעת המבול רק בערבובי' לכך ירא העורב שמא יפגע בו שר חמה או שר צנה וזה פי' המדרש וישלח את העורב והשיבה תשובה נוצחת שמא פוגע בי שר חמה וכו' והיינו משום שהי' ערבובי' הה"ד שלח חושך ויחשיך חושך אחרת כפי' הנ"ל ולא חושך רל לילה כנ"ל והבן:

ואפ"ל עוד עפי' פי' האלשיך הנ"ל שהקשה המזרחי ואיך אפ"ל שלא הי' חילק זמנים בשנת המבול בשלמא מאי דכתיב ויהי' הגשם ארבעים מקצה חמישים ומאת יום בעשירי באחד לחודש נראו וגו' הכל דברי ה' למשה לכתוב כן בתירה ואבל וישלח את העורב ואח"כ המתין ג' שבעיות מנין הי' יודע וזה קשה רק אם אין להשי"ת רק חילוק זמן א' יום ולילה ואבל אם יש להשי"ת חילק זמנים אחרים שבשנת המבול הי' חולק זמן אחר ומזה ידע וזה כוונת המדרש וישלח את העורב וקשה קושית המזרחי (איך הי' יודע להמתין אחר שליחות העורב ז' ימים כפי' רש"י מדכתיב ויחל עוד ז' ימים) ותי' הה"ד שלח חושך ויחשיך כפי' האלשיך הנ"ל ויש חילק זמן אחר ואפ"ל שמזה ידע נח:

אולם האמת כוונת המדרש כאשר כתבתי מכבר ששליחות העורב רמז על גלות מצרים עפ"י מדרש הנעלם ששליחות היונה רמז על ג' גליות בבל ויון ואדום ומה הי' העורבים אותן שמתו ב"ג ימי אפלה ושם יהי' הפי' שלח חושך ויחשיך היינו רק להיות חושך ולא מרו את דברו היינו לא לפי שמרו כלל רק להיות חושך שימותו הרשעים שהיו בין ישראל וזה כוונת המדרש ובזה מיושב שם מה שהקדים חושך ומה שלא הביא כלל דבר שחין שם על ג"כ מטעם שלא הי' העיקר להכותם רק לטובות ועיי' במדרש וגם ישבתי בזה המדרש ולא מצאה היונה מנוח עיי"ש:

תוכן העניינים

באר יצחק עהת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה