באר יצחק עהת· רבי יצחק ביליצר
פרשת מטות
וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס בן וגו' כ' רש"י ומפני מה הלך פנחס ולא הלך אלעזר אמר הקב"ה מי שהתחיל במצוה שהרג כזבי בת צור יגמור ע"כ וקשה טובא אדרבה אי' במדרש שהקב"ה אמר למשה נקום נקמת אתה בעצמך ומשה צוה לפנחס מטעם זה וזה גופא ג"כ קשה איך שינה שהקב"ה אמר לו שהוא ינקום בעצמו והוא שינה מאמר ה' ושלח פנחס ואפ"ל שהשי"ת אמר למשה נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים וגו' ולא שייך לומר בזה המתחיל וגו' גמור אבל משה אמר לנקום נקמת ה' כדכתיב וידבר משה וגו' ויהי' על מדין לתת נקמת ה' במדין וזה התחיל פנחס שקנא לאלקי' והרג כזבי בת צור ע"כ הוא יגמור לתת נקמת ה' והשי"ת אפשר רמז לו זה למעלה באומרו בקנאו את קנאתי וגו' לכן אמור וגו' ואח"כ כפל והי' לו וגו' ברית וגו' תחת אשר קנא וגו' ועיין:
וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל וגו' וקשה מלת לאמור ונראה עפ"י הש"ס ב"ב רבב"ח שמע ב"ק עכשיו שנשבעתי מי מפיר לי ואמרו לו שהי' לו לומר מותר לך הרי שגם הקב"ה רוצה שיתירו לו מב"ד של מטה והיינו שאמר משה אל ראשי המטות לב"י לאמור שיאמרו ויתירו זה הדבר אשר צוה ה' שאפילו נדר ה' צוה שיתירו לו, (מבנו של המחבר הה"צ מו"ה עמרם ישי זצוק"ל):