אור ברסלב
באר יצחק עהת פרשת וירא

באר יצחק עהת· רבי יצחק ביליצר

פרשת וירא

פרשת לך לך

ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם וגו' והקשו המפורשים הרבה קושיות בעקדה בפרט בס' אספקלרי' המאירה הא' שלא מצינו עד עתה בתורה כשהי' הקב"ה רוצה לדבר עם אברהם שיהי' קורא אותו בשמו אברהם רק התחיל לדבר עמו. ב' ויאמר הנני איתא במדרש הנני לכהונה הנני למלכות והוא תמוהא, ג' ולך לך אל ארץ המורי' והעלהו שם לעולה אל אחד ההרים אשר אומר אליך הלא לא אמר לו רק וירא את המקום מרחוק, ד' ויאמר הנה האש והעצי' ואי' השה לעולה ועל המאכלת לא שאל כלל ה' ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי הלשון כפל וכ"ב, ו' גם ויאמר מיותר, ז' ויאמר הנני בני קשה לשון הנני כי לא שייך שישוב האב לבן רק מה לך או מה תבקש וכדומה כי לשון הנני משמע שהנני מוכן לשרתך, ח' אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כ' רש"י אל תשלח לשחוט אמר לו א"כ לחנם באתי לכאן אעשה בו חבלה ואוציא ממנו מעט דם אמר לו אל תעש לו מאומה אל תעש בו מום וקשה מה הי' כונת אברהם שרצה לעשות בו רושם ט' כי עתה ידעתי כ' רש"י אמר ר"א א"ל אברהם אפרש לפניך את שיחתי אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע וחזרת ואמרת קח נא את בנך עכשיו אתה אומר לי אל תשלח ידך אל הנער וכו' קשה מ"ט הוקשה לו לאברהם על שאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע הא כיון שאמר לו אל תשלח ידך אל הנער כבר יכול להתקיים כי ביצחק יקרא וגו' והי' לו לשאול רק אתמול אמרת העליהו לעולה ועתה אתה אומר לי אל תשלח ידך וגו', י' ויקרא אברהם שם המקום ההוא ד' יראה אשר יאמר היום בהר ד' יראה הפסוק כלו מקשה אחת וצ"ב ולפרש"י אשר יאמר היום קאי על דורות הבאים בכל יום ויום וזה קשה להבין ונראה לתרץ הכל, בהקדם מה שאמרתי לפרש ג"כ לעיל בפרשה ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. וירע הדבר וגו' ויאמר אלקים אל ירע וגו' וקשה דאמר וירע וגו' על אודות בנו משמע אבל על האמה לא ירעה לו כלל והשי"ת אמר לאברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתיך משמע דהרע לו על שניהם, וגם כי הלשון כפל הדבר מאוד וגם על אודות בנו צ"ב, ונקדים דהשי"ת אמר לאברהם לעיל בפ' לך לך אל תירא אברם וגו' מה תתן לי וגו' וגו' ואמר לו כי יהי' לו זרע ואח"כ כרת עמו ברית על ירושת ארץ ישראל ובברית הזאת רמז לו ארבע גליות עגלה משולשת ועז משלשת ואיל משולש ותור וגוזל וגם והנה אמה חשכה גדלה נופלת עליו כ' רש"י רמז לצרות וחושך של גליות והרמב"ן כ' דרשו בו רמז לשיעבד ארבע מלכיות כי מצא הנביא בנפשו אימה ואח"כ בא בחשכה ואח"כ גדלה החשכה ואח"כ הרגיש כאלו היא נופלת עליו כמשא כבד תכבד וממנו אמרו אימה זו בבל חשכה זו מדי וכו' גדולה זו יון נופלת עליו זו אדום וכו' עיי"ש וחוץ מזה ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה בגלות מצרים והי' אברהם שמח ועצב הי' שמח על כל בשורות הטובות בשורת הזרע וירושת א"י אבל הי' עצב ומצטער על אלו הגלות ומי יוכל לעמוד באלה ואח"כ כשנולד לו ישמעל מהגר א"כ סבר שזהו זרעו אשר בררהו הקב"ה ובו תתקיים הכל ועדיין הי' עצב ומצטער כי זרעו הוא ואח"כ נצטוה על המילה ונולד לו יצחק משרה הי' מעט יותר שמח כי הגליות והצרות יתקיימו בישמעאל. ואף שירש ג"כ א"י הלא טוב כי זרעו הוא ואולם יצחק יהי' לו כל טוב ולו יהי' חלק בארץ ג"כ בלי גלות כלל או ייטיב ד' עמו בדבר אחר בזכות אמו ואבי' ולא יסבול גלות כלל ומעתה יובנו מקראי קודש הנ"ל ותרא שרה וגי' ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש וגו' עם בני עם יצחק גלתה לו שרה כי הוא רק בן האמה ולא בנו ושרה היתה גדולה בנבואה מאברהם כמש"כ רש"י על שוע בקולה למדנו שהי' אברהם טפל לשרה בנביאות וירע הדבר מאוד בעיני אברהם היינו גוף הדבר אשר אמרה לו שרה לגרש האמה ובנה ועוד הרע לו על אודות בנו היינו על בנו האחר כי מעתה שישמעאל אינו נחשב לבנו כמו שנודע לדעת משרה א"כ יצחק ילך בגלות והי' הדבר קשה לו מאוד ויאמר אלקים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך היינו גוף הדבר של עתה לגרש האמה ובנה, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי רוח ד' דבר בה כי ביצחק יקרא לך זרע וישמעאל אינו נחשב לבנך אלא בן האמה אכן עדיין הי' לו יותר לדאוג והי' שוב מצטער על כי יצחק ילך בגולה ויסבול צרות רבות ורעות בגלות המר ומי יוכל לעמוד ולהתקיים ובפרט אז הי' לו יותר לדאוג ולפחד כי איתא במדרש והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו אחר כמה דורות שיהיו ישראל נאחזים בעברות ומסובכי' בצרות בקרניו יפדו בקרניו של איל, וא"כ מבואר מזה שלעתיד יהי' נגאלים בזכות העקדה וא"כ קודם מעשה העקדה לא ראה אברהם שום זכות לבניו שיגאלו מהגליו' והי' דואג מאוד: ואיתא בירמי' ל"ג פ' כ"ד הלא ראית מה העם הזה דברו לאמור שתי המשפחות אשר בחר ד' בהם וימאסם וגו' כ' רש"י שתי משפחות המלכות והכהונה עיי"ש ובמצ"ד כי בגלות הם נמאסים ואינם נחשבים לכלום עיי"ש ומעתה כבוא אל ביאור הדברי' ויהי אחר הדברים האלה כמש"כ רש"י אחר מחלוקת ישמעאל ויצחק ואברהם הי' יושב ודואג כמו שבארתי והי' השי"ת אומר אליו אברהם, והי' קורא אותו בשמו להעיר אותו משינתו שינת הדאגה כאומר לו מה אתה דואג ויאמר הנני וביאר המדרש הנני לכהונה הנני למלכות ואיך לא אדאוג כיון שיצחק ילך בגלות ואין אני רואה שום זכות לגאול ואיך יתקיימו שתי המשפחות כהנה ומלכות ומה יהי' מהם ואמר לו אלקים קח נא את בנך וגו' על אחד ההרים אשר אומר אליך לא קאי אשר אומר אליך על אחד ההרים רק שם אומר אליך איך יתקיים כהנה ומלכות ואשקוט דאגתך וישכם אברהם וגו' והנה יצחק ג"כ ידע הכל כי מסתמא ספר לו אברהם ברית בין הבתרים וסיפר לו ג"כ מה שאמר לו השי"ת כי ביצחק יקרא לך זרע והי' ג"כ נבוך בדאגת אברהם, ויאמר יצחק אל אברהם אביו אם הוא באמת שהוא רק אביו והוא בנו דייקא וכי ממנו יצא אותו זרע המבורך כהונה ומלכות ולא מישמעאל. ויאמר אבי כמתמיה אם הוא אמת שהוא אבי כי הי' עלתה על דעתו שהולך להקריבו כשראה המאכלת והאש והעצים ולא ראה השה, והי' סבר שיקריב אותו והזרע המבורך יצא מישמעאל ובזכות אשר יקריבו אותו יצאו בניו של ישמעאל מגלות ע"כ הי' מתפלא ושואל אם הוא אמת שהוא רק אבי כמו שאמר לו השי"ת כי ביצחק יקרא לך זרע ויאמר הנני בני היינו אותו הנני שאני מזומן לכהנה ומלכות הוא רק "בני" לא אחר והי' חשב מעתה יצחק כי ע"כ צריך המאכלת למולו עוד באיזה אבר כדי שיהי' איזה זכות לבניו שיצאו מגלות ע"כ הי' מתמיה ושואל הנה האש וגו' ולא שאל על המאכלת כי לא היי לו חידוש רק על האש והעצים ואי' השה והשיב לו אלקים יראה לו וגו' והלכו יחדיו לתומם במצות השי"ת ולא הרהרו ויבן שם אברהם וגו' וכשאמר לו המלאך אל תשלח ידך אל הנער אמר אעשה לו רושם עכ"פ כדי שיהי' לו זכות שיצאו מהגלות ואמר לו אל תעש לו מאומה וגו' ע"ז אמר אפרש לפניך שיחתי אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע וגו' והי' שואל ב' קושיות הא' איך יתקיים כי ביצחק וגו' דהיינו באיזה זכות יצאו מהגולה ועוד שאמרת והעלהו לעולה ועתה אתה אומר לו אל תשלח ידך וגו' והשיב לו כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה כפרש"י יש לו להשיב וגו' מה הוא חיבתי אצלך וכו' ועדיין לא גילה לו בפירש כי בזה הזכות לבד יצאו ואח"כ ראה האיל אחר נאחז בסבך בקרניו כדברי מדרש הנ"ל ראה ברוח הקודש כי בקרניו יגאלו אבל את זה אינו מאמר בפירש כמו שאמר לו השי"ת אשר אומר אליך שיאמר לו כאן באיזה זכות יגאלו ע"כ ויקרא אברהם שם המקום ד' יראה זה המעשה אשר יאמר היום היינו מה שאמר לי השם שיאמר לי היום בהר ד' יראה אותו זכות יראה שיאמר לי בזה הזכות וע"ז ויקרא אליו וגו' שנית יען אשר עשות את הדבר הזה כי ברך אברכך וגו' לירש זרעך וגו' בזה הזכות יגאלני בב"א: הענין שבאו מלאכים ואאע"ה בדמות אנשים על שהי' מצער שלא באו אורחים והי' באים ג' כדאי' ברש"י, ושנים הלכו משם לסדום א' להפוך את סדום וא' להציל את לוט ובתוך שהלכו אמר השי"ת, וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם הי' יהי' לגוי גדול וגו' כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם וגו' ועיין רש"י שהביא פי' התרגום יודע אני בו שיצוה את בניו ואת ביתו אחריו והקשה רש"י שאין למען נופל על הלשון ע"כ פירש ידעתיו לשון חיבה ולמה ידעתיו לפי אשר יצוה וגו' עיי"ש ויש לדקדק גם לפרש"י מה שאמרו ושמרו דרך ה' הו"לל שמרו דרך ה' דהא קאי על אברהם שיצוה את בניו ואת ביתו אחריו שמרו דרך ה' ומה ושמרו בויו. ואפ' לפרש דב"פ אחרי מות וגו' וידבר ה' בקרבתם לפני ה' וימותו ויאמר ה' אל משה וגו' הביא רש"י משל לחולה שאמר לו הרופא אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני זה זירזו יותר מהראשון עיי"ש ומעתה מתפרשים אלה הוקראי קידש כן כי ידעתיו קאי אלעיל וה' אמר המכסה וגו' ואמר הטעם שצריך לומר לו משום ואברהם הי' יהי' וגו'. וע"ז אמר עוד טעם כי ידעתיו שצריך אני לומר לו ולהודיע מה שאני עושה שאהפוך את סדום בעבור מעשיהם הרעים למען אשר יצוה וגו' ויאמר להם אל תעשו כמעשה סדום פן תמותו כמוהם ושמרו דרך ה' היינו שעי"ז שיזרז אותם כן בודאי ושמרו דרך ה' למען הביא וגו' וזה מאמר ה' ואף שאמר למען הביא ה' ולא אמר למען אביא מצינו כיוצא בו:

והנה שמעתי בשם הגאון בעל חתם סופר זצ"ל על הפסוקים תהלים ע"א אל תשליכני לעת זקנה וגו כי אמרו אויבי לי ושומרי נפשי וגו' לאמר אלקים עזבו וגו' אלקים אל תרחק ממני וגו' והקשה על שהתפלל רק על עת זקנה ובבחרותו מי הי' לו לעזר ושאר דיקדוקים ופי' דהנה השי"ת בחר בנו מ"ע אומות כדכתיב רק בך בחר וגו' כי אבותינו אברהם יצחק ויעקב הכירו בעצמם את השי"ת בטוב חכמתם לכך אנו אומרים אלקי אברהם אלקי יצחק וגו' אלקי בכל א' וא', ומחמת איזה חטא שעשה אאע"ה נתחייבו גלות מצרים ואח"ז בחר בנו וגאל אותנו ונתן לנו תורתו והנה דור המדבר ומנהיגם משרע"ה הי' גדולים מאוד כדאי' ואח"כ ירדו מטה מטה ומצינו שהי' דורות גדולים כדור חזקי' המלך ודורו של רשב"י ע"ה והי' מתחלה הנביאה בישראל ואורים ותומים ובעלי רוח הקודש וראו עין בעין ואח"כ השתמשו בבת קול ושמעו וגם הי' להם סנהדרין שהי' להם כח לענוש החוטאים וריש גולה ונשיאים בארץ ישראל והנה בעו"ה עתה אנחנו כמו זקן שאינו רואה ואינו שומע ואין בו כח ועתה יש מקום בעו"ה ליצה"ר להתגרות בנו וע"ז התפלל דהע"ה אל תשליכני לעת זקנה כעת שאנחנו כזקן שאינו רואה ואינו שומע ככלות כוחי אל תעזבני כי אמרו אויבי היינו אויב הפנימי יש לו מקום להתגרות בנו לאמר אלקים עזבו וגו' כי אין מציל, ע"כ אני מבקש אלקים אל תרחק ממנו וגו' ואני תמיד איחל וגו':

והנה אמר ויאמר ה' זעקת סדום וגו' ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה ועיין פרש"י ולכך כתיב פסיק בין עשו כלה, וקשה לי מ"ט לא כתיב פסיק בין לא אדעה לפרש"י, ונ"ל דהנה חטא סדום הי' יד עני ואביון וגו' והי' פרוצים בעריות כמו שמצינו מה שרצו לעשות כל העם מקצה עם האורחים הבאים ללוט. גם מצינו הכצעקתה של נערה המאורסה וגו'. וע"ז מצינו אנדרלמוסיא בא לעולם והורגת טו"ר כמו בדור המבול והנה קשה מה שאמר אאע"ה האף תספה צריק עם רשע וגו' איך שמע מהשי"ת שרצה לענוש צדיק. ע"כ נראה ה"ק ארדה נא וגו' עשו כלה ואם לא אדעה קאי על עשו אפילו אם לא אדעה כולם בחטא אעפי"כ אעשה כלה כראוי כנ"ל שאנדרלמוסי' בא וע"ז שפיר אמר אברהם האף תספה וגו' [והי' אז בעו"ה נשמע בעולם רח"ל חולה קאלארי ששלט באיזה מקומות] והנה שמענו מה שהוא בעו"ה בעולם וזה ענין אנדרלמוסי' וזה בשביל הפריצות אשר נוהג ע"כ אני גוזר שאיש אשר לו אשה לא ילך במחול עם שום אשה לא עם אשת איש ולא עם פנוי'. ואשה שיש לה בעל לא תלך במחול לא עם איש ולא עם בחור באמת הי' לי לגזור אף על בחורים עם בתולות אבל אני ירא שלא ישמעו כי כבר מכמה שנים פריצות זה נוהג אבל העברה אחת אין חילוק, רק אלו עושים עברה ששוה להם, אבל אלו הנשואים אינו שוה להם ועל אלו נאמר ג' הקב"ה שונאם עשיר מכחש וזקן מנאף ודל גאה אבל זאת שאני גוזר ודאי שמעו ומי שישמע יתברך בחיים וכל טוב ומי שלא ישמע ח"ו ישא עוונו ויתחרט:

וירא אליו ה' באלכי ממרא כ' רש"י הוא שנתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה אליו בחלק והקשו וכי הי' אאע"ה מתיעץ אם לקיים מצות ה', היתכן ונראה דבפרשת עקדה ביום השלישי וישא אברהם וגו' כ' רש"י למה איחר מלהראותו מיד כדי שלא יאמרו הממו וערבו פתאום וטרף דעתו ואלו הי' לו שהות להמליך אל לבו לא הי' עושה ע"כ, ולפי"ז י"ל כאן גבי מצות מילה שהשי"ת אמר לו התהלך לפני והי' תמים והי' מצוה לו מיד לעשות וא"כ הי' מקום ק"ו לומר שערבבו פתאום כנ"ל בנסיון עקדה לכך הי' אאע"ה מגודל צדקו ואהבת ה' בעצמו מתיעץ עם יודעי' ענר אשכול וממרא שידעו הכל שלא עשה רק בישוב הדעת והראי' שהי' אתיעץ עמם ובאמת אפילו הי' ממרא ג"כ יעצו שלא למול כמו ענר אשכול כדאי' במדרש אעפי"כ הי' על אך תכלית העצה הי' שלא יהי' פתחון פה והי' שלם בצדקו:

ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם וכ' רש"י ומדרש אגדה אראה היכן הוא מה שאמר לי המקום כה יהי' זרעך וקשה לי מה הי' לו לאברהם לומר זה לנערים ואפ"ל דעוד קשה דאי' במדרש עם החמור עם הדומה לחמור כיון שראה ענן קשור בה אמר ליצחק בני רואה אתה מה שאני רואה א"ל הן, אמר לשני נעריו רואים אתם מה שאני רואה א"ל לאו אמר להם הואיל וחמור אינו רואה ואתם אינכם רואים שבו לכם פה עם החמור וקשה ג"כ מה הי' לו לקנטר לנערים כאן, אמנם חדא מתורצת בירך חברתה דאלו הנערים הי' אליעזר וישמעאל וע"כ שאלם אם רואים מה שהוא רואה על ההר למען שידע אם יש לו איזה תקנה שיתקיים כה יהי' זרעך בישמעאל וכיון שהשיבו להם שאינם רואים וישמעאל שוה לאליעזר לכך אמר להם שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה לראות איך יהי' מקום ברכת כה יהי' זרעך כיון שאין לו תקוה על ישמעל שדומה לחמור ולפי"ז שייך שפיר ג"כ מה שאמר ע"ז ונשתחוה ונשובה אליכם ופרש"י נתנבא שישובו שניהם ומה בא לו הנבואה עתה ולהנ"ל א"ש שנתנבא שע"כ יהי' כן יהי' באיזה אופן שיהי' והבן:

תוכן העניינים

באר יצחק עהת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה