אור ברסלב
באר יצחק עהת דרוש לר"ה

באר יצחק עהת· רבי יצחק ביליצר

דרוש לר"ה

פרשת וירא

יום ב' שנת תרי"ב רפ"ק ותוכו רצוף ענין עקדה:

איתא בר"ה אילפא רמי ורב חסד ואמת מתחלה ואמת ולבסוף ורב חסד ר"א רמי כתיב ולך ה' החסד וגו' מתחלה וגו' ולבסוף וגו' ר"ה רמי צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו מתחלה צדיק וכו' וקשה בשלמא ר"ה שפיר קאמר דמתחלה כתיב צדיק ואח"כ וחסיד אבל לאינך מהופך בקרא ואפ"ל עפ"י מה שהביא בעקדה החקירה אמונת השגחת אלקי' לשפוט לאיש על כל מושכל ומקובל עיי' בדבריו בפ' אמור ופי' שם בזה מה שאמר שלמה הע"ה שמח בחור בילדותיך וגו'. ועוד שם החקירה כי הקנינים אשר לאדם בהשתרר או בהשתעבד כגון בן אצל אביו או עבד אצל אדונו אינם נכנסים תחת נימוס הדין וראי' שאמרה התורה אך אם יום או יומים יעמוד לא יוקם וגו' וא"כ ה' עושה עמנו ג' חסדים הא' גוף השגחה הוא חסד שלא נהי' כבהמה נדמה וחסד הב' שמכניס אותנו תחת הדין ולא בא עלינו בכפי' כמו להקנינים אשר לאדם בהשתרר או בהשתעבד ואלו ב' חסדים הם קודם הדין ואח"כ בא החסד הג' מה שעושה אתנו לפנים משורת הדין לזכות ועל אלו ג' חסדים שייכים אלו הפוסקים ועיי' (דהיינו הקרא שהבי' אלפא הוא חסד הא' גוף השגחה והקרא הב' שהביא ר"א הוא החסד הב' שמכניס אותנו תחת הדין וזה ולך ה' החסד זה גופא כי אתה תשלם לאיש כמעשהו) ומה שאמר אילפא ור"א תחלה אין הכוונה על תחלה בזמן רק על תחלה על הענין כלומר מתחלה בא הידיעה ואמת דהיינו שמשגיח לשפוט באמת ואח"כ צריך להבין בזה כי זה הוא ורב חסד שמשגיח עלינו שלא נהי' כבהמה נדמה וכן בר"א מתחלה בא הידיעה להבין כי אתה תשלם לאיש ולבסוף צריך להבין בזה כי זה גופא הוא החסד כהנ"ל שעושה חשבון ולא בכפי' שהי' שייך אם כבנים אם כעבדים וא"כ בקרא שפיר כתיב מתחלה החסד ככתוב ואח"כ בר"ה שהוא חסד הג' שפיר הוא לאחר הדין שעושה לפנים משורת הדין הוי תחלה וסוף במעשה וכ' שם בעקדה זה לכל באי עולם [כמ"ש וחסיד בכל מעשיו על חסד הג'] ובמאי אנחנו בי' יותר הא' שקדם לנו הידיעה שישפוט אותנו כמ"ש יום תרועה יהי' לכם ובא הקבלה תקעו בחודש וגו' כי חק לישראל הוא משפט וגו' וזה כולל ב' דברים הא' כהנ"ל שזה המשפט הוא חסד וא"כ חיבה יתירה כי נודע לנו שעושה עמנו חסד ע"ד שנא' בפ' אבות חביבין ישראל וגו' חיבה יתירה נודעת לנו ע"ש פי' (היינו שהחיבה היתירה הוא שנודעת לנו) והב' שמחמת הידיעה אנו יודעין להכין את עצמינו אמנם ההכנה הוא התשובה ומה זו תשובה בר"ה הלא עיקר תשובה הוא הוידוי ובר"ה אינו אומרים וידוי, אולם כ' ר"י כי אדם שהלך בדרך רע כשבא לשוב צריך מקודם לעשות עצמו כברי' חדשה כאלו היום נולד ומהיום ילך בדרך טוב וירגיל א"ע בזה ואח"כ לאחר זמן כשיהי' מורגל בדרך טוב נקל לו לתקן אח"כ את אשר עבר, וא"כ זה הוא התחלת התשובה בר"ה לעשות עצמו כברי' חדשה וע"ז בא נוסח התפלה בר"ה זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום הראשון וגו' והלשון קשה ולהנ"ל א"ש הכוונה זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון של תשובה שזה יהי' ג"כ התחלת תשובה שהיום נברא ועוד נכון עצמינו בזכרון זכות אבותינו כמו שבא המצוה תקעו וגו' כדי שאזכור לכם עקדת יצחק: ואולם כבר הקשו זה מה הרעש הגדול ואם יאמר השי"ת למאן דהו שיקריב בנו לפניו ג"כ לא ימנע ועור הקשו למה תלוי העיקר באברהם ולא ביצחק שהי' בן ל"ז שנה ומסר נפשו, וכדי לישב ג"כ כמה קושיית ודיקדוק' בפ' זו וגם מדרשים נאריך קצת לגלות צדקת הצדיק אבינו הזקן ע"ה ונקדים ליישב לעיל לאחר מעשה המלכים שאמר השם לאברהם אל תרא אברם אנכי מגן לך וגו' אמר מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובין משק ביתי הוא דמשק אליעזר ויאמר עוד הן לי לא נתת זרע וגו' ולכאורה הדיבר כפול וגם תשובת השי"ת הוא כפול עיי"ש ונראה דהנה כבר הובא גם בהקדמת ספר חתם סופר שהקשו מ"ט כרת ה' ברית עם אברה' ע"ה עד עולם ולא עם כמה צדיקים שהי' לפניו ומי לנו גדול מחניך שזכה להיות מלאך גדול ונורא אולם התירץ כי אלו הצדיקים ישבו בהתבודדת לעצמם לקנות שלימות בנפשם ואבל אאע"ה אמר מלאכים יש להשי"ת והוא הי' משליך נפשו מנגד שלא יעלה כ"כ למעלה גדולה בעצימו וראה יותר לקנות בני אדם ולהכניסם תחת כנפי השכינה ולעבודת ה' וע"כ מדה כנגד מדה כרת השי"ת ברית אתו ולזרעו אחריו, והנה אמרו חז"ל שהי' נקרא דמשק אליעזר שהי' דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים וא"כ לפי"ז אאע"ה מחמת שלא הי' לו בן הרגיל את עבדו זקן ביתו להיות מכניס ב"א תחת כנפי השכינה כי באמת בדורו של אאע"ה הי' עובדים רק הם לא למדו בניהם אחריהם וחזרו לסורם ואבל יצחק למד להם ג"כ וגם יעקב אך לאחר שירדו למצרים ונעשה עם בפ"ע הי' לוי ועמרם וצדיקי הדור לומדים רק לפ"ע ב"י כי כבר הי' עם רב וידעו כי הם עם ה' ונחזיר לענינינו כי עיקר תאות אברהם לבן הי' למלאות מקומו ללמוד ב"א עבודת ה' ואפשר כי ראה שאלעזר מזרע חם לא מסוגל כ"כ לזה וגם בפשוט חשק להיות לו בן וע"ז אמר מתחלה אאע"ה מה תתן לי וגו' ואמר מקודם עיקר צערו ובן משק ביתו היינו שעושה מעשה שלי שדולה ומשקה מתורתו לאחרים הוא דמשק אליעזר ואח"כ אמר עוד להראות כוונתו על הפשוט ג"כ אמר בפ"ע והנה בן ביתי יורש אותי ועל אלו הב' השיב לו השי"ת שיהי' לו בן שילמוד לאחרים וגם שיורש אותי ועיי' בפסוקים שם, ומעתה נאמר אם כן שאברהם השליך נפשו מנגד ולא קנה בנפשו מעלה יתירה שהי' יכול רק לקנות עבדים לשי"ת וא"כ מה"ד והיושר ראוי שהשי"ת יתן לו הא והא שיעלה למעלה כמדריגת מלאך כמו חנוך וגם שיכרות ברית לו וזרעו אחריו אולם בלי מעשה המחייב לו את זה א"א ע"כ הזמין השי"ת לאאע"ה מעשה העקדה וזה יתחייב לו מעלה זו לפי"ז נאמר ויהי אחר הדברים האלה ופירשו בו אחר דבורו של שטן מכל הסעודה וגו' לא הקריב לפניך פר או איל אחד כאשר הביא רש"י או אחר דבורו של יצחק עיין ברש"י ולב' פירושים אלו קשה שהי' מופלג הרבה והי' לו לומר אחרי כי אחר סמוך אמנם לפי הנ"ל נאמר הכוונה שקאי על מ"ש לפלי פ' העקדה ויטע אשל בבאר שבע שגם לעת זקנתו של אאע"ה שלא הי' אפשר לו לילך מגוי אל גוי וממלכה אל ממלכה לקרא בשם ה' נטע אשל בבאר שבע וקרא בשם ה' להמשיך ב"א לעבודת ה' כמאמר הגמרא או פונדק או פרדס וא"כ מן הראוי שיעלהו השם למעלה אשר הי' יכול לקנות לנפשו אם הי' יושב והי' מתבודד לעת זקנתו אחר זה והאלקים נסה את אברהם מלשון לנסות אתכם בא וגו' כמ"ש בעל עקדה ג"כ לפי דרכו ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת היינו שהי' יחיד לאהבתו לעשות רצונו ללמוד אחרים דרך ה' ולא כן ישמעאל ומיושב קושיא כאן שלא הי' יחיד לו, והי' אאע"ה מיד דואג אם אקריב את בני מי ילמוד אחרי דרך ה' והי' דואג רק ע"ז ולא על אבדן בנו כלל ובא אליו ע"ז מאמר ה' אל אחד ההרים אשר אומר אליך הכוונה שם אומר אליך את אשר בלבבך ע"ד שמצינו שהנביאים אמרו לבא לפניהם מיד ע"ד אשר בלבבם מכש"כ שייך זה אצל השי"ת ומיושב מה שהקשו הא לא אמר לו אח"כ רק ראה ענן קשור על ההר כדאי' במדרש, וישכם אברהם וגו' ויקח את שני נעריו עמו הקשו מה ספר לנו הכתוב בזה שלקח הנערים ולהנ"ל א"ש כיון שחשב אברהם שישחוט את בנו וא"כ צריך שוב להרגיל את הנערים שילמדו דרך ה' לכך לקח את שני נעריו עמו, ביום השלישי וגו' שבו לכם פה עם החמור וגו' כמו"ש העקדה שלא ימנעו אותו אותו מלשחוט, ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו וגו' הנה נתן לו משא העצים כיון שחשב שישחט א"כ עדיין לא קנה שלימות כ"כ בעולם להיות גופו קדוש בכל הקדושות נתן לו משא העצים ליגע אותו בעבודת ה', וילכו שניהם יחדיו הוא במשא העצים והוא בלא משא הי' מצריכו לילך עמו ביחד לכוונה הנ"ל [ואפ"ל ג"כ חוץ לעניני כמו"ש בסוטה שנתן לה הכהן על ידה המנחה ומוליכה אנה ואנה ליגע אותה כדי שתטרוף דעתה ותודה אף כאן הי' ירא אברהם שמא לא ירצה יצחק להיות נשחט ע"כ הי' מיגע אותו שתטרוף דעתו ובאמת לא הי' ממאן בלא"ה] וע"ז תמה יצחק שנותן לו אביו משא העצים ולא לקח עמו אחד מהנערים לשאת העצים ויאמר הנה האש והעצים ראה נא ראה שאנחנו נושאים האש והעצים ועל הסכין לא שאל שדרך לשאת בעצימו שלא יתקלקל וע"ז רמז לו כי הוא יהי' נקרב ולכך נושא העצים לכוונה הנ"ל וילכו שניהם וגו' והלך בעצמו זרת תחת המשא לכוונה הנ"ל לקנות שלימות, ויבואו וגו' ויבן וגו' ויקרא אליו וגו' ואי' במדרש למה אברהם אברהם בשביל שהי' ממהר לשחוט אמר לו אברהם מי אתה ויאמר מלאך אמר כשאמר לי קח נא וגו' אמר לי הקב"ה בעצמו ועכשיו אם הוא רוצה יאמר לי בעצמו ומיד ויקרא מלאך ה' וגו' שלא רצה לשמוע אל הראשון, והקשה הבינה לעתים א' וכי לא הי' מכיר אאע"ה קול מלאך ב' וכי חשב שמשקר לו, ג' והלא לא קרא מלאך הב' מיד רק לאחר מעשה האיל ד' מה טוב מלאך הב' מהא' ולהנ"ל א"ש שכל מעשה העקדה הוא להעלות אאע"ה כהנ"ל ומיד שפשט ידו לשחטו נעלה למעלה גדולה ולא נדמה לו שוב קול מלאך כמתחלה לכך שאל מי אתה והמלאך אמר לו אל תשלח ידך וגו' ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי לשון הודעתי, ומה שמקשה ע"ז העקידה מי ידע בזה והלא לא שמע שום אדם דבור מלאך אליו רק הי' נראה שפשט ידו ומשך ולהנ"ל הכוונה הודעתי אותך במעלה יתירה כי ירא אלקים אתה ולא חשכת את בנך וגו' ולא הבין דבור זה כמ"ש העקדה והלא חשכו באמת ולא שחטו והי' לו לומר ולא תחשיך ולכך לא הבין למלאך ועכשיו אם אינו רוצה יאמר כי לא הבין לשונו ובא באמת מיד קודם מעשה האיל ופי' לו בי נשבעתי כי יען אשר עשית את הדבר הזה דייקא מעשה עקדה ולא חשכת כבר על הרגילו בעבודת ה' ללמוד ב"א דרך ה' במה שהוא בן יחידו בזה ולכך אמר ולא חשכת את בנך את יחידך ומדויק בפסוק שהי' קודם מעשה איל ממה שכ' וישא את עיניו וירא והנה איל תיבת אחר אינו מדויק ולכך פירש המדרש כי אחר מה שכ' בפסוק אח"כ דבור המלאך רק הפסוק בא לספר לנו לגמור כי עשה קרבן איל תחת בנו והבן, ולפי"ז נאמר לו לאאע"ה מה שהי' אומר לו הקב"ה אשר אומר אליך והכוונה כהנ"ל משילמוד ב"א דרך ה' שפיר נאמר ולא חשכת את וגו' היינו בזה שאתה מונע מלשחוט לא חשכת אותו מלהיות עוד בכך יחידך כהנ"ל ללמוד דרך ה' ולפי"ז מה שהתפלל אאע"ה ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה הי' לאחר דבור מלאך הב' והכוונה לפי"ז כך ויקרא וגו' ה' יראה היינו גוף מעשה העקדה אשר יאמר היום היינו מה שהי' צריך להאמר לי היום בהר ה' כהנ"ל מי הוא אשר יעמוד תחתי ללמוד דרך ה' אשר מזה מוכח שמיד שאמר לו ה' לאברהם להעלות את בנו לא דאג כלל על אבדן בנו רק על לימוד דרך ה' וכמו שפרשנו גם בכל מעשה הי' לבו דואג רק על מלאת דבר ה' יראה זה הזכות יראה וזהו צדקת הגדולה באמת לאבינו הזקן ע"ה וראוי להזכירו וכן יזכור לנו ה' זכות זה ויגאלנו גאולה שלימה בב"א:

תוכן העניינים

באר יצחק עהת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה