אור ברסלב
באר יצחק עהת דרוש לאחרון של פסח שנת תרנ"ד

באר יצחק עהת· רבי יצחק ביליצר

דרוש לאחרון של פסח שנת תרנ"ד

הוספות

אחרי שתקנו וחזקו את בהכ"נ ועלה להוצאה גדולה. הפטרת היום בישעיה ס' י"א ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים ונ"ל בהקדם לפרש פסוקי מלכים ב' י"ב ויהי כי רב הכסף בארון ויוצאהו לחרשים ולבינים בית ה' יד לחזק בית ה' אך לא יעשה ספות כסף ומזורות מן הכסף המובא בית ה' רק לעושי מלאכה יתנו וחזקו בית ה' ולא יחשבו את האנשים כי באמונה הם עושים כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה' וכו' ונ"ל דהנה הכתב סופר מפרש המדרש פ' תרימה ועשית את הקרשים עצי שיטים עומדי' לעד לעולם הכוונה דנתן המדרש טעם למה דוקא עצי שיטים ולא מן עצים העושים פירות ע"כ אמר היות כי עומדים לעולם במדרגה אחת ואינו מתעלה הצומח לבחינות מדבר כמו הפירות ע"י אכילת אדם ע"כ יתעלה ע"י שיבנו מן העצים בהמ"ק עיי"ש אמנם אמרתי כבר לפרש המשנה אבות אוי להם לבריות מעלבונה של תורה דהיינו אם המאכל בא לאדם אשר אינו מתנהג ע"ד התורה לא זו שלא נתעלה רק ירידה יש לו ע"כ בורח מן האדם כמו שמפרש הפלאה סוף קידושין אינו דין שלא אתפרנס שלא בצער רק הריעותי את מעשי וכ' דהיינו שפרנסתו בורח ממנו ע"י מעשי' כנ"ל עיי"ש וזה אוי להם לבריות דהיינו לכל הנבראים אם הם באים בפיו של אדם שמלבונים התירה כי מי שאינו עוסק בתורה דהיינו עכ"פ יהיה לו עסק בתורה דהיינו במצוות ה' אז נקרא נזיף וירידה להם והנה כמו כן אם העץ נתעלה ע"י שיבנו ממנו בהמ"ק הוא רק אם הוא באמת בהמ"ק דהיינו שיש להם מורא מקדש כראוי וכדומה הצריך להתנהג שם משא"כ להיפוך אז מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי ולא זו שאינו נתעלה רק ירידה יש לו ואינו רוצה להיות שם ובורח, וזה כוונת משנה אבית כל כנסיה שהוא לש"ש דהיינו בהכ"נ שהוא לש"ש שיש ים שם הצריך אזי סופה של בהכ"נ להתקיים כי רוצה העץ להיות שם אבל אם אינו לש"ש ומדברים שם דברים בטלים וכדומה קלות ראש אז אין סופה להתקיים כי אז התורה אמרה עשינו בניך ככינור בבית משתאות אם עושי' דבר אשר אין דרך לעשות שסוזה כוונת הפסוקים אחר שאמר שנתנו הכסף לחזק בדק הבית אמר אך לא יעשה מן הכסף מזמרות דהיינו ככינור רק עשאו לש"ש ע"כ אמר באמת וחזקו את בדק הבית שהיה לו קיום (ואמרתי מוסר אחר שחזקו בדקי בהכ"נ יראו שיחזק באמת ויהי' לו קיום) והנה איתא במשנה אבות אל תפרוש מן הציבור ואל תעש עצמך כעורכי הדיינים כוונת המשך שני דברים אילו נ"ל דהנה מדרך העולם הרבה בני אדם אשר רוצים לפרוש עצמם מן נתינת צדקה היות כי מוטל עליהם עול ציבור ובזה טוענים לפטור ע"כ אמר אל תפרוש מן הציבור אבל עכ"ז אל תעש לעצמך כעורכי הדיינים לטעון עי"ז טענת שקרים כי באמת אין לפטור עצמו בזה כי כל צרכי קהילה רק לו לעצמו נותן כי הוא צריך לכל זה לבהכ"נ ולמקוה וכדומה ולא לצדקה יחשב ואם טוען כן ע"כ שדעתו שאין צריך לזה ואז בנו ממון עניים בבהכ"נ והנה כתיב ותשלם כל המלאכה והביא מלך שלמה קדשי דוד אביו בית ה' ומביא רש"י ז"ל שלא רצה לבנות הבהמ"ק מזה הממון כי דוד המלך אביו היה צריך לחלק מעות הלז לעניים בימי הרעב ע"כ לא בנה מזה כי אין קטיגור נעשה סניגור וזה שאמר הכתוב ולא יחשבו את האנשים הממונים לומר שלא היה צריך לזה כי באמונה הם עושי' כי באמת צריך ועי"ז שידעו כי צריך לזה אזי יתנו ג"כ צדקה ושאר מצות הצריך לממון ואז כסף אשם וכסף חטאות דהיינו שולדיג אונד זינדיג געלד דהיינו ממון עניים לא יובא בית ה' ומחיר להנ"ל כי אם נתנו מעות לבנין בהכ"נ אז יש להם לקדש עצמם ביותר היות כי אין להם עיכוב שאין להם מקום להתפלל במנין וכדומה לא שע"ז יגרום להעם עוד ח"ו עבירות, והנה המגיד מדובנא כתב לפרש הפסוק והמים להם חומה וכ' ויכסו את הרכב וכ' דהיינו עבור זה הוה מתחזק המים כ"כ עד שיכסו הרכב היות כי נתעכב מקודם ע"י שנעשה המים חומה ע"כ הלך אח"כ שלא היה עיכוב בחוזק יותר כי כן דרכו כהנ"ל והנה הפסוק חשב שם שפרה ודוב תרעינה יחדיו ונער קטן ינהג שם הכוונה שהאדם יהיה לו שלום עם היצה"ר כי יבטל לעתיד ולא יהיה צריך להמנהיג כח גדול להדריכם ע"ד האמת רק גם נערים קטן ינהגם כי באמת רצונינו לעשות רצונך רק שאור שבעיסה מעכב דהיינו ה"ר ואם יבטל אזי ילכו בחוזק יותר בתורת ה' כפירוש המגיד הנ"ל וזה הכוונה ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי דהיינו שהבנין ביהמ"ק לעתיד לא ישחיתו בו רק יהיה לו קיום ואדרבא כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים כנ"ל שיתקדשו עוד יותר כי יבינו את הצריך לעשות ה' יזכנו לראות בבנין עיר על תלה בב"א:

תוכן העניינים

באר יצחק עהת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה