באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר
חלק יורה דעה · סימן כז
להרה"ג וכו' מו״ה שלום צבי נ"י אדלר אבד"ק דיאסעג.
מכתבו הגיעני ובדבר שאלתו בזה"ל:
בעת הבציר העבר שכר בעל כרם אחד אשר הוא בעו"ה מחלל ש"ק בפרהסיא, אנשים יהודים לעסוק בהיין. אנשים האלו היו שלא ממקומינו דבעיו"כ הפל"ט אחר חצות היום חישו האנשים ליסע לביתם על יום הקדוש ומפתח של המרתף בא ליד בעל הכרם, ונשאר שם עד מחרת יוה"כ השכם בבקר. כאשר שאלתי את בעל הכרם, האם בידו היה המפתח. ע"ז השיב לי שנתנו ליד איש אחד אשר עבד אצלו שהי' פה גם ביוה"כ אבל האיש הזה אין לפנינו לשאול מה בפיו והיא הפסד מרובה. מה דין היין הזה עכ"ל שאלתו. הנה יש כאן ס"ס שמא כדברי בטל הכרם כי מסר המפתח לאיש יהודי נאמן אשר עבד אצלו. את"ל לא שמא לא נגע בעל הכרם בהיין והוי עוד ס"ס בדרבנן, גם חזי לאיצטרופי דאימת יוה"כ עליו, כבאו"ח ער"ה סטי' ח' באופן דמעיקרא דדינא היין כשר, אמנם לענין סייג וגדר יעיון בספרי שו"ת באר חיים מרדכי ח"ב סי' י"ד וסי' ל"א בסופו אשר יפה כח מדינתכם בזה ויישר חילכם לשמירת יין כשר בהוספת סייגים וגדרים ובזה הלא כת"ה מבפנים ובין יבין את אשר לפניו איך להורות בזה למעשה בדעת תורה – ומה ששאל עוד, כי בין הגפנים ישנם ג"כ אשר כבר אין נושאים פירות כי אם עשרה פירות ולא קבא, וכ"כ ישנם אשר צלם רב מאוד ועי"ז יש היזק להגפנים איך לעשות בזה תשובת שאלתו הלא היא כתובה עלי ספרי שו"ת שם סי' י"ז, אשר תח"י כת"ה, ובסיום התשובה שכ' להוסיף בכגון אלו הדברים:
וההיתר מבואר עפ"י ש"ע למכור עוד זאת האילן לעכו"ם בשט"מ ובקנין כנהוג במכירת חמץ ובכור, שיש בזה איסור אכילת קדשים בחוץ שהוא בכרת חמור מחששא דסכנה דספר חסידים. יש להביא לזה ממנחות מ'. אדיסקו ליקום ולסמוך. אמר רבא, השתא חמץ בפסח ויה"כ דכרת סמכינן אדיסקו, הכא דעשה בעלמא לא כל שכן. ולאחר שיתן כת"ה עינו בכל מה שציינתי שם בתשובתי ובמה שהוספתי הלא יראה תשובת שאלתו איך להורות בזה למעשה וטוב עוד כי לאחר המכירה לעכו"ם כדת תוה"ק, ביום זה אשר העכו"ם יקצץ ירבה בעל הכרם בצדקה לעניים שהוא עץ חיים. ובזה אחתום חיים מרדכי