באר חיים מרדכי חלק ג· רבי חיים מרדכי רולר
חלק אורח חיים · סימן יא
לכבוד חמי התורני נבון וירא ה' כו' מו"ה אברהם חייס (נ"י) ז"ל
מה שדייק כת"ה בהא דאמרי' ביומא ג' ע"ב א״ל כו' אמר מסיני דכתיב וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מכדי כתיב כו' ביום השביעי מאי ששת ימים זה בנה אב שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישה ששה ובתוס' שם בד"ה זה בנה אב הקשו בתרתי דמנא לן לדורות מסיני ועוד דהלשון בנה אב מורה על יתורא דקרא והכא מאי יתורא דקרא איכא ותי' וז"ל. ונ' דהכא נמי כו' ויקרא ה' למשה ביום השביעי מתוך הענן מאי איצטרך למיכתב ויכסהו הענן ששת ימים אלא איצטרך לדורות ע"כ. אשר לכאורה זה מבואר בגמ' בהא דאמרי' מכדי כתיב כו' ביום השביעי מאי ששת ימים אשר הפירוש הוא דהאי ששת ימים מיותר ומה הוסיפו התוס', ועוד יותר יש מקום לדיוק זה במש"כ הת"י שם בזה"ל. זה בנה אב שכל הנכנס דילפי' מהכא במה מצינו א"נ ששת ימים מיותר מדכתיב ויקרא אל משה ביום השביעי ע"כ דלפי' קמא מהתי' דילפי' במה מצינו ולא מיתורא דקרא א"כ איך מתפרש הלשון מאי ששת ימים יפה דייק, וי"ל למאי דאמרי' שם בסוגי' ד' תניא כוותיה דר"ל משה עלה בענן כו' וזה הי' מעשה אחר עשרת הדברות כו' דברי ריה"ג כו' כו', ריה"ג סבר לה כת"ק דאמרו בששה בחודש נתנה תורה הלכך זה היה אחר עשרת הדברות כו' ויקרא אל משה ביום השביעי לקבולי עשרת הדברות הא קבילו להו בששה, והא אסתלק ענן מששה כו' הרי עיקר הוכחת הלימוד דהני ששת ימים לפרישה דמשה היו מדביום השביעי והתורה הלא נתנה בששה דמזה מוכח דכ"ז היה אחר עשרת הדברות וכיסוי הענן ששת ימים היה למשה רבינו לפרישה. ולפ"ז יש לפרש דברי הגמ' כאן מכדי כתיב ויקרא אל משה ביום השביעי דמזה מוכח דהיה אחר עשרת הדברות וא"כ מאי ששת ימים כלומר הני ששת ימים מה היו משמשין ועכצ"ל לפרישה דמשה אשר זה בנה אב שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישה ששה, ולפירושא דא לא מיתורא דקרא קיליף הש"ס אך במה מצינו וכדעת הת"י בפירושא קמא ולפירושא בתרא דהוא שיטת התוס' בנה אב ילפ"י אך מיתורא דקרא ומפרשין דהכא נמי איכא יתורא ודברי הגמ' מתפרשין לפ"ז כפשוטו מאי ששת ימים פי' דמיותרין הם אך דזה בנה אב שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישה ששה וא"ש.
ולשאר דיוקיו בסוגיא שם ד' ו' יעיין כ"ת בירושלמי שם דר"י צריכה לב"ב, וב"ב צריכה לר"י הובא גם בתי' שם ד"ה מביתו, ובק"ע ומ"פ בירושלמי שם ושיטת רש"י ז"ל ובמה דפליגי עליו התוס' שם ד"ה מביתו ובתוס' רי"ד ז"ל שם אשר בעין חכמתו יראה כי הכל יבוא על נכון – ולהמעיין יכאה כי יש מקום לפרש דעיקר טעם הפרישה מביתו לר"י ולר"ל הוא מדריב"ב ואך הלימוד ממלואים או מסיני, לכל מר כדאית ליה אין העיקר על הזמן אך על המקום שיהיה במקום קדוש אשר בזה יהיה מיושב דיוק השבו"י בעיון יעקב ז"ל שם בעיון יעקב ד"ה תניא שהניח בצ"ע יעו"ש.
ואשר שאל לפרש לו דברי הפסקי תוס' בתענית ח' ת"ח כל אחד מודה לחבירו בין על האמת בין על השקר יעיון בשו"ת חת"ס בליקוטיו חלק ששי סי' ס"ו מש"כ בזה, ובפשיטות י"ל למאי דאמרי' בשבת קי"ט אמר מר בר ר"א פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא מ"ט דחביב עלי כגופא וכן בתענית ט' ע"ב רב שימי בר"א הוה שכיח קמיה דר"פ כו' עד רחמנא ליצלן מכיסופא דשימי קבל עליה שתיקותא וזה כעין מודה לחבירו בין על האמת בין על השקר כי לפרקים מפני האהבה שאינו רואה חובה לדברי חבירו ומודה על השקר יען דקסבר שהוא אמת או דשתיק מפני כיסופא ושתיקה כהודאה דמיא יעיון ברכות מ"ג ע"ב וברמ"ע מפאנו ז"ל סי' ה' ובחולין קי"א ובשו"ת מהרלב"ח ז"ל סי' קכ"א ובעירובין י"א ובפי' הגאון ר"ח ז"ל.
חתנו המכבדו חיים מרדכי