באר חיים מרדכי חלק ב· רבי חיים מרדכי רולר
חלק חושן משפט · סימן סב
בשו"ת הרב"ז לידיד נעורי ולבי שאהבה נפשי הרב הגאון הגדול ומפורסם בעולם כו' כו' כש"ת מוה' בצלאל זאב שאפראן ז"ל אבד"ק באקוי ב"ח או"ח סי' מ"ה השיב גם הוא בזאת השאלה יעו"ש – כתשובתי שהשבתי לעיל בסי' נ"ט בחיו"ד סי' פ"ו העלה גם הוא כן להלכה – ועל התשובה הכתובה בספרי שו"ת באר חיים מרדכי ח"א סי' ז' בח' או"ח סי' ב' אות י״ד כ' בזה"ל מה שהשיב על זה ידי"נ הרב הגאון כו' רח"מ אבד"ק ניאמץ שליט"א אשר סובב והונך לפרש להרמב"ם ז"ל בפי"א מה' תפלה ה' ו' שכ' וז"ל בתי כנסיות וב"מ אין נוהגין בהן כו' ואין אוכלין ואין שותין בהן ואין נאותין בהן כו' וחכמים ותלמידיהם מותרין לאכול ולשתות בהן מדוחק עכ"ל ושינה מלשון הג"מ במגילה כ"ח ע"ב על הברייתא שאמרו בביהכ"נ אין נאותין בהן א"ר חכמים ותלמידיהם מותרין ולמה כ' הרמב"ם זאת על ענין אכילה ושתיה דחכמים ותלמידיהם מותרין ומדוע שינה מלשון הג"מ שאמר רבא ד"ז על הברייתא דואין נאותין ? וכ' שהרמב"ם מפרש כפירש"י ז"ל ואין ניאותין מתקשטין לתוכו וציין להגהות הרש"ש שהוא כיומא י"א ע"א מאי ניאותות מתקשטות ופירש"י שם בבשמים ובברכות מ"ג ע"ב שגנאי לת"ח לצאת מבושם לשוק וכ' דמשמע קצת דגם בבית אין הת"ח מתקשט בבשמים ובמוסגר כ' דבמס' דא"ז פ"ו ליתא מלת לשוק ומזה הוכיח רבא דהברייתא לא מיירי בת"ח זת"ד ועל זה קרא תמה עלי האם בכ"מ שאמרו מתקשטים היינו בבשמים הלא מתפרש גם על בגדים ועוד דברים אשר המה במלת מתקשטים והאריך להביא מכמ"ק כי מתקשטות לאו דווקא על בשמים קאי ואני אומר תימה לתמיהתו כי זה פשוט וידוע דשם מתקשטות הוא שם הכולל לכמה ענינים וכוונתי הלא מתבאר שם לעין כל דכיון דמלת נאותין מתפרש גם למתקשטות בבשמים ואשר. עכ"פ גם זה בכלל שלא הוצרך לאזהרה לת"ח מן פרט זה אתה דן על הכלל כולו בכל הדברים הנאמרים בברייתא לאסור בביהכ"נ שלא נאמרו לתלמידי חכמים ותלמידיהן יעו"ש ומה שתפס עלי דלצאת מבושם רק לשוק אסור כברמב"ם ז"ל ה' ט' ומן דא"ז אין ראיה דמלת יוצא מתפרש לשוק גם זה אינו תפיסה כלל לדברי הרמב"ם ז"ל ציינתי שם במוסגר וזה פשוט דדברי חז״ל נאמרו אך על היציאה לשוק ואני הלא דקדקתי בלשוני שם לאמור ומשמע קצת מהא דבשמש ת"ח טחו בכותל ולא בראשו יען שגנאי לת"ח לצאת כשהוא מבושם לשוק דגם בבית לא היו רגילין הת"ח להתקשט בבשמים כדי שלא יבואו לצאת לשוק דהמשמעות הוא מהג"מ (ולא מדא"ז) מהא דבשמש ת"ח טחו בכותל ולא בראשו הלא היה באפשרות לטוחו בראשו והשמש ת"ח לא יצא לשוק עד שיכלה ריח הבושם מזה נראה דגם בביתו לא היו רגילין והטעם כדי שלא יבואו ע"י שכחה לצאת כן לשוק וציינתי לפמ"ג או"ח רנ"ב א"א ס"ק כ"ו אשר כוונתי למש"כ שם הא בביתו אין איסור סמוך לחשיכה ובר"מ ובש"ע שמא ישכח ויוציא משמע בביתו ויוצא לר"ה משתחשך אולם ההבדל מבואר דשם יוכל לבוא לידי חיוב חטאת לזאת חיישי' לשכחה משא"כ הכא הוא שכ' שם כעין זה בכ' הדמיון ויען כי ידעתי מה שיש לפקפק בזה לזאת דקדקתי לאמור ומשמע קצת אשר אך קצת משמעות יש מגמ' והאמת הוא כן כי אז וגם עתה אין דרכן של ת"ח האמיתיים להתקשט גם בביתם.
והנה גם אני כתבתי זה בספרי שם אך בדרך דיש מקום לפרש כלומר בדרך פלפול קצת ולמסקנא באתי לאמור שם וז"ל אמנם יותר נלע"ד דהרמב"ם ז"ל מפרש (אך מכ"מ שם שהביא פירש"י ז"ל ל"נ כן) כפי' המאירי שפי' וז"ל ואין נאותין בהם כלומר כאדם המתיישב בה כעומד בביתו אלא שיעמוד בה באימה וכמו שבא להתפלל עכ"ל ונ' דהמאירי מפרש כדאמר רב כהנא ביומא שם ניאותות רוחצות ופי' הריטב"א ז"ל שם בחי' כי ר"כ מפרש ניאותות מלשון הנאה ולפ"ז כו' יע"ש ועל זה כ' ידי"נ הגאון ז"ל באות ט"ו בזה"ל וגם מה שכ' ידי"נ הרה"ג רח"ם ארחמנו שליט"א דיותר נראה דהרמב"ם מפרש כפי' המאירי וכפי' הריטב"א ביומא י"א ע"א דהא דאמר ר"כ ניאותות היינו רוחצות וס"ל ניאותית מלשון הנאה כו' ע"ש ובמחילת כבוד תורתו אישתמיטתיה פירש"י במקומו ביומא י' ע"א הנ"ל ד״ה מאי דניאותות מלשון הנאה היא ע"ש ע"כ התשובה הלא מבוארת כי פי' המאירי הבאתי אשר במגלה שם בחי' לא פי' כפירש"י ז"ל ויען כי פירש"י ז"ל דואין מתקשטין הוא כרב יהודא שם ביומא לזאת כתבתי דפי' המאירי הוא כהרב כהנא דשם ומש"כ דאישתמיט לי פירש"י במקומו אתפלא עליו איך עלה על דעתו כלל כי פירש"י במקום הגמ' שהבאתי לא ראיתי ואיך לא ראה בעין חכמתו כי פשוט טעות וחסרון הדפוס יש כאן – ובספרי שו"ת לא עשיתי לוח הטעות כבספרי חידושי בן יאיר – ובמקום ופי' הריטב"א צ"ל ופירש"י והריטב"א ז"ל.
ומה שהבאתי המקור דסעודת עיבור החודש היה בביהכ"נ מירושלמי פ"א דפסחים כמש"כ הפוסקים כ' על זה ותימה שלא הרגיש הרה"ג הנ"ל שכל הענין הזה תמוה וכל הפוסקים הביאו המקור כו' רק מירושלמי דפ"א דפסחים ובאמת אני מצאתי מבואר עוד בירושלמי כמה פעמים וציין לירושלמי פ"ד דתענית סוה"ג ר"ה פ"ד סוה"ד ומ"ק פ"ב ה"ג סנהדרין פ"ח סוה"ב יעו"ש. עלי בוודאי אין לתמוה כי עני אני בבקיאות עד מאוד ומי יתן שאדע מה שלא אדע לא היה נחסר לי כמעט מאומה עתה ע"י הגהות ומראה מקומות נקל לכל אדם לבוא כציונים רבים גם למי שאינו מצוין בבקיאות בש"ס בבלי וירושלמי ופוסקים כערכו הרב של אותו גאון ז"ל אמנם לא באלה דרכי ועוד בחיים של אותו גאון נתווכחתי עמו פא"פ וגם בכתובים שאין זה דרך הקדמונים כאשר יראה הרואה בספרי שו"ת בח"מ ח"א סי' ס"ז בתשובתי אליו בד"ה ומה שעמד כהד"ג וז"ל שם ולדעתי הציון לכל המקומות שנאמר המאמר למותר יחשב וביחוד בדברי אגדה וגם בדבר הלכה הלא מבואר בנזיר נ"ו ע"ב כל שמעתתא דמתאמרה בבי תלתא קדמאי ובתראי אמרי' מיצעאי לא אמרי' כו' ולתמיהת כהד"ג על רבינו הב"י ז"ל שלא הביא גם מירושלמי אין זה דרך הקדמונים והפוסקים להביא ולציין כל המקומות כו' יעו"ש וזה תשובה מספקת לתמיהתו בכאן על הפוסקים וגם תשובה כוללת לתמיהות רבות כאלה שבאו בספרו היקר על רבותינו קמאי ובתראי ז"ל שאין כחן מקום תימה כלל וכלל והוא האמת.
ולהלכה באתי שם בתשובה דאיסור גמור לעשות סעודת נשואין בבית המדרש וסיימתי בזה"ל ובפרט לעשות מחולין וריקודים מאנשים נשים משפחה ביחד כנהוג בעו"ה בשעת סעודת נשואין אשר אוי שכך עלתה בימינו כי עוד במקדש מעט יעשה כזאת שמעו ואת הזקנים ההיתה זאת בימיכם וימי אבותיכם ? אשר נשים פרועי ראש העוברים על דת התורה ואנשים ביחד ירקדו בבית ה"ל האם יש לך קלות ראש יותר מזה ? ועוד ועוד וכל מי שיראת ה' בלבו מחויב להשתדל בכל עוז לבטל זה שהוא נגד דת התורה ושכרו יהיה הרבה מאוד בהחזקת תורת א' חיים ע"כ וכן סיים הגאון ז"ל את תשובתו לאמור סוף דבר הכל נשמע שאיסור גמור וחמור הוא לעשות חתונות (גם בדבריו צריכין לתקן כאשר הגהתי בספרי ככתוב למעלה בסי' ו' לרב מטשערנאוויץ יעו"ש) ומשתאות בבתי מדרשות וכל הפורש מלחלל שם שמים יפרוש ממות לחיים ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלים ומעתה אל ירים איש את ידו מליטוש תורת אמו וה' יסיר חרפת עמו ויתקדש שמו בעולמו וחתם ידידיי חזקו והתחזקו להסיר מכשול ויקרא לכם גודרי גדר משובבי נתיבות ונזכה להשיב לב בנים על אבות ע"כ ולמען אפרושי רבים מאיסורא העתקתי לשון שנינו בחתימת דברינו הנאמר בשפה ברורה להלכה עפ"י התורה
בתשובה סי' י"ג בספרי שם לידי"נ הגאון המפורסם כו' מהרי"ל צירלסאהן שליט"א לתשובתו שבספרו שו"ת עצי לבנון סי' כ, בשעת מלחמה שאין במציאות להשיג צוקר המוכשר לפסח אם יתכן להתיר סתם צוקר כ' הגאון כו' רב"ז ז"ל שם בסי' מ"ד וז"ל בשעת המלחמה שלא היה במציאות כלל להשיג צוקר המוכשר מתחנתו לצורך חג הפ' והתרתי להם בהוראת שעה גם סתם צוקר ודלא כמש"כ יד"נ הרב הגאון וכו' האבד"ק יאמץ שליט"א בספרו שו"ת בח"מ סי' י"ג וז"ל צויתי להוראת שעה ליקח סתם צוקר מכלי או שק היותר נקי ולעשות ממנו קודם חג הפ' מרקחת המין סיראפף כו' ויצאנו מחשש הבית מאיר ז"ל מטעם דברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור וגם אם יש תערובות משהו חמץ הלא כבר החליטו בעלי הש"ע להלכה ברורה דבלח בלח לא אמרי' חוזר וניעור בפסח עכ"ל ובאמת כל הטירחא הזאת לעשות מהצוקר סיראפף קודם חה"פ ללא צורך הוא כי מטעם דברים המותרים כו' וגם מה שחשש משום חוזר וניעור כו' עכ"ל יעו"ש יש להשיב בזה ולהעמיד דברי הב"מ ז"ל וגם החששא דחו"ל כמבואר להמעיין ולחומרא דפסח שהוא במשהו גם לחששות קלות יותר מזה ישראל גוי קדוש מטריחין א"ע בטרחות יותר גדולות מעשיית הסיראפף והתשובה להגאון מהרי"ל שליט"א שם ואם כי דברי כהד"ג בזה ידועים וברורים – כלומר כי ידעתי גם ידעתי דמעיקר הדין אין חשש בזה הן הן הדברים אשר גם לאותו גאון ז"ל נאמרים והאמת הוא כסיומי שם מכל זאת הלא אין חיי נפש תלוי בזה וחמץ שמו עליו כלומר אין שם צוקר מפסח עליו לזאת ראיתי לנכון ואך להוראת שעה להורות כן וישראל קדושים הם ושמעו לעצתי אשר הוא נכונה לדעתי דעת תורה
ומדמר ההוראה ברורה שבספרי שו"ת שם סי' ט' בנותן ס"ת סתם לביהמ"ד הרשות בידו או ביד יורשיו להוציאו מביהמ"ד זה לביהמ"ד אשר המה מתפללים לא כן דעת אותו גאון ז"ל בסי' מ"ב שהאריך בתשובת זאת השאלה כידו הגדולה בש"ס ופוסקים ולבוא בתשובה עתה בארוכה א"א לי מטעם הכתוב בהקדמה – ובהגהות בנו הרה"ג ר' חנוך העניך נ"י כ' משכ' בתשו' באר חיים מרדכי שם שהפוסקים לא הביאו משכ' במהרי"ל בשם מהר״ש ז"ל שהיה מסמן למחיצות הסוכה כדי לראות סדר עמידתן שלא ישנו משנה לשנה מטעם שאמרו בירושלמי קרש שזכה ליתן בצפון ינתן לעולם בצפון רק בבאה"ט סי' תר"ל מביא זאת וכ"כ גם בשם ס' בכורי יעקב במחכת"ה אישתמיט מינייהו דברי גדול האחרונים בעל אליה רבה ז"ל על ש"ע או"ח סי' תר"ל ס"ק י"ז שהביא זאת ע"כ לא הבין הכוונה בדברינו שהפוסקים לא הביאו שסובב והולך על בעלי הש"ע המחבר ורמ"א ז"ל שאין דרכם להשמיט דינא דמהרי"ל ז"ל אשר מקורו בירושלמי ומה שהביא הא"ר – שאינו תח"י – אין בזה יותר ממה שהביא הבה"ט ושאר אחרונים – ויש תשובה ברורה לדבריו בזה להלכה ואני אומר בקצרה כי בטלה בזה דעתו הרחבה של אותו גאון ז"ל נגד דעת גאוני בתרתי שו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' י"ט והרי בשמים סי' קמ"ה וספר משא חיים שהובאו להלכה בספר ארחות חיים סי' קנ"ג וזאת היא דעתי דעת תורה להלכה ברורה השי"ת יהיה בעזרתי להוציא לאור עולם ספרי שו"ת חלק שלישי אז אי"ה בל"נ אבוא בזה ועוד בהלכות מספרו היקר להאריך הדבור של חנה בחבת תורתינו הקדושה ועתה הנני אך בזה חיים מרדכי