באר חיים מרדכי חלק א· רבי חיים מרדכי רולר
מפתחות בספר
סימנים:
א.) ביאור השיטות בדינא דאבא בנימין בברכות ה'.
ב.) חלה אשר בזריקתה לשרפה, נפלה לקדרה של תבשיל בשר, ותיכף ניטלה החלה מהקדירה, ונזרקה לאש. מה הדין של הקדירה והתבשיל.
ג.) מקוה שנעשית משלג או כפור, אם רשאין להתיכן ע"י כח חימום הדאמפף.
ד.) קביעת ארון הקודש שיהיה אך בצד מזרח.
ה.) אם רשאין לסתור כותל אחד מביהכ"נ למען להרחיב ולחדש ביופי והדר יותר בית מקדש מעט.
ו.) בענין הנ"ל, ונתגלגל בזאת התשובה פלפולים בכמה ענינים.
ז.) אסור לעשות נשואין בבית המדרש, ובעו"ה עוד נשים וראשם פרוע, לרקד בבית ה'.
ח.) באין לוי בביהמ"ד, אם לעשות כהוראת המהרש"ם ז"ל למען השלום.
ט.) דרשאין לקח ס"ת מביהמ"ד לביהמ"ד אחר גם בנתנוהו סתם.
י.) בוודאי איסור אם דמסיח דעתו מאכילתו, מ"מ חיישינן לתקלה.
יא.) בדבר עצת הבי"צ בשם המהרש"ק ז"ל בשכח בשעת התקופה, ולא הניח דבר על מאכל ומשקה כנהוג, שיתנו לתוכה דבר חריף, ואם יש לחוש גם לתקופת ר"א.
יב.) דאסור להשמיע קול הפאניגראף בשבת וכן לרחוץ בבורית בשבת הוא איסור גמור.
יג.) בעת מלחמה שלא היה אך סתם צוקר לפסח, איך לעשות.
יד.) ביאור דברי המג"א ז"ל סי' ל"א סק"ג.
טו.) בישוב שיש מנין. ויש מגילה הכשרה אך בדיעבד, ובמק"א יש מגילה הכשרה גם לכתחלה אך אין שם מנין, הי מינייהו עדיפא לדחות זה מפני זה, ונתבאר עוד שם דמקרא מגילה עדיפא מסעודת פורים ומש"מ.
טז.) מקוה שנעשית ע"י קטפרס היא פסולה מה"ת.
יז.) בענין זה.
יח.) אם לסמוך על עדות אב לבנו בסמיכה להוראה.
יט.) ישוב לקושיא בחולין ל"ד.
כ.) שו״ב שקבלו עליהם בנדר ושבועה, שאסור לכ"א לשחוט בלתי תשלומי שכירות לשותפו ואחד עבר, אם השני יצא עי"ז חפשי מהקבלה.
כא.) מקוה שיש בה מ' סאה, אך שמימה מרודדין, אם רשאין לתן בה מים שאובין עד שיהיה בה שיעור טבילה.
כב.) ישוב לכפילת פסקי הרמ"א ז"ל ביו"ד מ"ח סעיף ח' ובדינא דעשה שאינו זבוח חל גם על ח"ש.
כג.) בהמה שמנענת בראשה, גם בעבר יב"ח צריכה בדיקה.
כד.) בדינא דניקב טרפש הכבד וחלב טמא סותם.
כה.) בניקב חצר הכבד שלא כנגד הכבד ועלה בו סירכא אך לא נסתם הנקב לגמרי ועוד נשאר נקב כמחט סדקית.
כו.) בענין ספק דרישה
כז.) בספק חסרון ידועה ולא נודע.
כח.) ביאור דברי הד"מ ביו"ד סי' ס"ה.
כט.) באווזות שלא הופשטו, ונקרשו מקור וקרח, ושהו כך כשני שבועות, ויש הפסד גדול, מהו הדין של הבשר והשומן.
ל.) כי אם הבשר דינה כבשר למליחה.
לא.) בשיעור כבישה בחומץ שאיני חזק, וביאור דברי הש"ך ביו"ד סי' ק"ד סק"ד.
לב.) ישוב לדבריי, מספרי חידושי בן יאיר בחי' לחולין צ"ח.
לג.) ביאור דברי רבינו הכ"מ ז"ל, בפ"ז מה' עכו"ם ועוד ענינים.
לד.) ביאור דברי התוס' בע"ז ע"ב.
לה.) אם רשאין למכור סתם יינים לגוים בעת אשר בעו"ה גם יהודים במסיבתם, וקרוב לוודאי שישתו גם המה, ונתבאר שם כמה פרטים, בזאת ההלכה.
לו.) ישוב לקושית הגאון מהרש"ק ז״ל, בספר עבודת עבודה לע"ז כ"ח.
לז.) אחד שנדר וגם שלח סך מה לגזבר עבור הכנ"כ לעניה, והיא נישאת לאיש עשירי סימנים:
ובשעת נישואין עבר חדר"ג דרשאין לשנות מעות זה למצוה אחרת.
לח.) באיש שנלכד רח"ל ברשת המינות דאסור ללמד בני יהודה תורה ותעודה.
לט.) בתינוק אשר הטבור לא היה קשור היטב ועי"ז זב ממנו דם הרבה, למולו צריכין בזה מתינות וישוב הדעת.
מ.) איש בליעל אשר הפר מצות הי, לקח אשה נכריה, ולא נתגיירה דאסור למול את בנה ושם נתבאר בכלל ענין הגירות, ע"י סבות צדדיות איך להורות.
מא.) ישוב לפרש"י ז"ל בכריתות כו'.
מב.) כשמפנים עצמות ממתים רבים ע"י גזירת המלכות, לארון גדול בהפסק חרסית אדמה, דרשאין לקח מצבה מקבר של נפטר אחד, לשום על זה הארון, ולחקוק עליו כל שמות הנפטרים. מג.) בפדה"ב ע"י שליח, איך להתנהג בברכת שהחיינו.
מד.) ביאור למה שהעליתי בספרי חידושי בן יאיר, בחי' לעירוכין כי אם אבי הבן על הדרך שיפדה במקום שהוא, דזה הוראה ברורה. ושם בדינא דספק גזל. ואם רשאין לעקל בפקדון.
מה.) שאין לפדות בבאנקנאטען.
מו.) בפתח גבוה לקבוע המזוזה נגד כתפיו.
מז.) אברך ששהה עם אשה ז' שנים ואין לו שום וולד ממנה, ונמאסת עליו יען שהיא זקנה נגדו, מ"מ אין להתיר בזה החדר"ג ע"י מאה רבנים.
מח.) בהיתר נשתטית.
מט.) בדינא דהשלשה בנשתטית במזומן ושט"ח.
נ.) שרוצים לתקן ממעות באל שעושין בעו"ה, רקודים מבחורים וגם בתולות, דאין לקרות באלו הס"ת.
נא.) בכתב עכו"ם ומסל"ת לעדות אשה.
נב.) ביאור וישוב לדבריי שבספרי קונט' באר חיים מרדכי, ובדינא דפ"ע דרבנן אם בעי' שיהי' נפסלים דווקא מעבירות שיש בהם חימוד ממון, ועוד פרטים בענינים שונים שנתבאר שם.
נג.) תשובה בדבר עגונה, ורצוף שם גם תשובות מהגאונים מבוטשאטש ובראדי, וגם העולה להלכה, מקונט' שלי באר חיים מרדכי, להיתר עגונות הובא שמה.
נד.) תשובה בדבר עגונה.
נה.) ביאור וישוב לדבריי שבספרי קונט' באר חיים מרדכי.
נו.) ביאור בהלכה שחדש השל"ה ז"ל דאשה בימי ספירת הנקיים תמנה בכל יום ותאמר היום יום כו' כדכתיב וספרה.
נז.) ישוב וביאור לדבריי שבספרי קונט' באר חיים מרדכי, וספרי חידושי בן יאיר בחי' לפסחים ט'.
נח.) ישוב לדקדוק בסוגיא דריש קידושין.
נט.) דלכתחלה אין לעידי כתובה לחתום קודם קבלת קנין.
ס). בעד שחתם א"ע בגט מרדכי דוד, ואח"כ נודע כי שמו מעריסה, דוד מרדכי, ובפי כל נקרא אלטר.
סא.) בכתיבת שם עיר בארדזען בגיטין, איך לכתוב, וביאור הטעמים בתקנת כתיבת שם העיר.
סב.) במי שיש לו כאב כשגרונא ברגל ימין והולך על ב' רגליו, אך רגל הימין הוא גורר קצת, וכשרוצה להגביה אותו יותר מגביהו עם ידיו, דרשאי לחלץ, ושם באדם שיבש ידו השמאלית דלא מקרי מחסור יד ויניח תפילין על יד השמאלית.
סג.) בקהל שיש להם מקוה כשרה וקם אחד ובנה מרחץ ומקוה, ועושה זיעה ומרחץ בשבת, דיש בכח הקהל בצירוף הרב וב"ד דשם, לאסור הטבילה לנשים בזאת המקוה.
סד.) ביאור בגמ' סנהדרין ל"ד וישוב לדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה"ס ה' ג'.
סה.) בדינא דב"ד בתר ב"ד לא דייקי
סו.) דצריכין להזהר בשבועה גם באמת והזהיר אשרי וטוב לו.
סז.) ישוב לשיטת הרמב"ם ז"ל דמנה הלאו ד"א ויתום ל"ת לחד, וגם ביאור לדבריי שבספרי שער נפתלי.
סח.) בענין חזקת רבנית. ובני העיר חייבים לפרנסם בהרחבה.
סט.) ישוב לקושיא בתוס' מכות ג'.
ע.) אם רשאין למכור תכשיט לאשה, כשאומרת שבעלה לא תדע מזה.
עא.) באחד שהלוה לחבירו באנקנאטען בגמ"ח, וזמן רב עבר, עד שבתוך כך ירד השער מאוד, אם הלוה יכול לשלם באלו הבאנקנאטען שלקח.
עב.) יי"ש שלא נמכר בפאבריק קודם הפסח כדת תוה"ק דאסור לסרסור למכרו אך ביש מקום לתלות שנעשה אחר חג הפסח, ושם ישוב לכמה דיוקים, בסוגיא דר"ה ל"ב, ובירור הלכה במנין הני עשרה מלכיות, אשר המה לקבלת עול מלכות שמים בשמחת הלב וכל טוב באור פני מלך חיים.
סוף הספר