אור ברסלב
באר חיים מרדכי חלק א חלק יורה דעה › סימן כד

באר חיים מרדכי חלק א· רבי חיים מרדכי רולר

חלק יורה דעה · סימן כד

סימן כג

להמופלא בתו"י כו' מו"ה שלמה נ"י שו"ב בעיר באהאשוי.

מכתבו הגיעני, והנה בניקב טרפש הכבד וחלב טמא סותם. הלא נודע דעת הטו"ז בסי' מ"א סק"ט דסותם. והתב"ש חולק באמרו שם בס"ק י"ב וז"ל. ואני חוכך בזה להחמיר דלא דמי לסרכא דסרכא או קרום שעלה הו"ל סתימה מעלייתא אלא דבאבר שהנקב פוסל בעצמו סופו לסתור כו' משא"כ חלב טמא דאפי' לפי שעה משמע דלא סתמה וכפתוח דמי כמ"ש בגמ' ד' מ"ט ע"ב דלא מיהדק לכן נלע"ד דאין להקל בזה כו' עכ"ל אולם הדעת קדושים שם בסק"ח החשיבו לספיקא דדינא וכ' וז"ל. אף שהתב״ש כ' מצד מהדק שהוא כהכרע מ"מ י"ל לט"ז גם אינו מיהדק מהני בטרפש ע"כ פי' דבריו הקדושים הוא דנט״ז אם כי לא מיהדק מ"מ לא הוי כפתוח לגמרי כסברת התב"ש אך דלא הוי סתימה מעלייתא אבל מ"מ שם סתימה עליה דכטרפש דאין הטרפות מצ"ע גם זה מהני ונלע"ד דמלשון רש"י ז"ל יש כעין הוכחה לשיטת התב"ש דלא הוי סתימה כלל וכפתוח דמי. כי שם ב"ד מ"ט ד"ה חלב טהור סותם כ' כגון דקין שנקבו כו' דחלב טהור אדוק הוא מאוד והוי סתימה מעלייתא ובד"ה טמא אינו סותם כ' כגון כו' וחלב המכסה את הקרב סותמן אינה סתימה לפי שאינו חיבור כו' ולא כ' ואינה סתימה מעלייתא כאשר כ' בחלב טהור (ובאבר שהנקב פוסל מעצמותו הלא בעי' לסתימה מעלייתא) בלשון לדיק כסף נבחר שהוא לשון רש"י ז"ל המזוקק שבעתים יש מקום לאמור כי דיוק לשון זה בא לנו להורות כי חלב טהור הוי סתימה מעלייתא ואלו חלב טמא לא הוי סתימה כלל וכפתוח דמי כשיטת התב"ש ז"ל. אולם מסוגיא יש כעין סעד לשיטת הט"ז ז"ל דהלא פלוגתת רב ורב ששת הוא דלרב דווקא חלב טהור סותם טמא אינו סותם משום דלא מיהדק ולרב ששת אחד זה ואחד זה סותם. ולאמור דפלוגתתם הוא דלרב לא מיהדק ולר"ש מיהדק כחלב טהור זה לא ניתן להאמר דיפלגו במציאות דהלא עין רואה נראה אי חלב טמא מיהדק כחלב טהור או לא (יעיון כו"פ סי' צ"ט סק"א) ועכצ"ל דגם לר"ש לא מיהדק כ"כ כחלב טהור אך דלר"ש גם בכגון דא שאינו מחובר היטב מ"מ נחשב לסתימה מעלייתא להועיל גם באבר שהנקב פוסל מצד עצמו ועתה למה נאמר דלרב לא נחשב כלל לסתימה וכפתוח לגמרי הלא זה כלל גדול כי כל מה דאיכא למעוטי בפלוגתא עדיף לזאת נראה כי גם לרב עכ"פ סתימה הוי אך לא הוי סתימה מעלייתא ובזה פליג עליו ר"ש וס"ל דגם לסתימה מעלייתא נחשבת. או כי לר"ש גם באבר שטריפות הנקב מצ"ע מ"מ לא בעי' לסתימה מעלייתא ולרב בעי' סתימה מעלייתא ובחדא דווקא פליגו (ולא דנימי דבתרתי פליגו כי לרב בעי סתימה מעלייתא גם ס"ל דחלב טמא לא הוי סתימה כלל ולאמור דגם לרב ל"ב לסתימה מעלייתא אך דס"ל דחלב טמא לא הוי סתימה כלל זה לא ניתן להאמר כלל וכמובן בראשית ההשקפה להמעיין ומבין) ועתה דלרב עכ"פ אינו כפתוח לגמרי אך דלא הוי סתימה מעלייתא בטרפשא דכבדא שאין הטרפו' מצ"ע מהני גם סתימה כזאת כיון שאינו פתוח ממש וכמש"ר הדעת קדושים בשיטת הט"ז ז"ל.

ולדינא אשר שאל כ"ת הלא בדרכי תשובה שם ס"ק ס"ד הביא בשם לחה"פ ובנ"י בשם גאוני עולם כדעת הטו"ז. וכן צדדו להקל בערוגות הבושם ודעת תורה שהובאו שם (ואינם תח"י לעיין בדבריהם ולראות טעמיהם) אולם דעת רבינו הפמ"ג שם נראה דהסכים להתב"ש ולדעתי העניה דעת קדושים אמצא לנכון המחשיבו לספיקא דדינא כספיקא בפלוגתא דרבוותאי ואין להקל מכח דברי הפרי תואר שם בס"ק י"א דכיון דהרמב"ם ושאר פוסקים ז"ל לא הזכירו דין זה ש"מ דלא ס"ל כבה"ג לזאת העלה שם. ומסתברא לי דכל ספיקי דאיתנהו בהאי דינא אזלי' לקולא יע"ש כי כבר החליטו הפמ"ג וטוטו"ד (הובאו בדרכי תשובה שם ס"ק ס"ה יע"ש) ועוד אחרונים דיש לחשבו כוודאי טריפה ואין להקל בספיקא כלל ונראה דרבינו הפרי תואר ז"ל יען שהיה ספרדי לזאת נמשך אחר דעת הרמב"ם ז"ל שלא הביא דעת הבה"ג ומפני זה החשיבו לספיקא דדינא אבל אנן בדידן דחזי' לחכמי אשכנז להמרדכי בפא"ט סי' תר"כ שהביא דין זה בשם הרשב"א ורבינו חננאל ורבינו נסים ור"ש וראבי"ה ותוס' ר"ב ז"ל ואיפסקא הכי בטוש"ע יו"ד בלא שום חולק (יעיון באו"ז סי' תכ"ח ובהגה אשרי בפא"ט סי' מ"ט ובמרדכי ז"ל סי' תרל"א שהביאו סמך להגאונים מהוריקה הכבד. אולם יעיון בטוש"ע יו"ד סי' נ"ב ובט"ז שם סק"ג וצ"ע) אשר רבים וגאונים המה שכל דבריהם דברי קבלה וגם לדעת כמה גדולי אחרונים דיעה שאינה נזכרת בש"ע אין לעשות ממנה ספק פלוגתא. יעיון בלב"ש בחידושי דינים ס"ק מ"א, ובדרכי תשובה סי' נ"ז סק"ט. ויעיון בתומים בקיצור תקפו כהן ס"ק קכ"ד שאין לומר קים לי נגד פסק הש"ע ורמ"א ז"ל יע"ש בדבריו הקדושים ובפמ"ג בש"ד סי' מ"ח ס"ק כ"ה. לזאת אין מקום להקל בסתימת חלב טמא בטרפשא דכבדא מכח ס"ס שמא חלב טמא סותם כט"ז, ושמא ניקב טרפשא דכבדא אינו פוסל יען כי טרפות זה דניקב טרפשא דכבדא הוי וודאי טרפה (גם משו"ת מהרי"ט ז"ל ח"ב סי' ח' נראה דס"ל דאין ראיה מטו הפוסקים דהשמיטו הך דינא שיחלקו על הבה"ג שכל דבריו דברי קבלה יע"ש במש"כ ונראה דלא פליג אהא דבה"ג כו' ומסיק שם ודברי הגאונים יחד הוא שלא תמוט) וכסתימת פסק המחבר ורמ"א ז"ל ובסתימת חלב טמא דהוי ספק פלוגתא נקטי' ככללא דספיקא בדאורייתא לחומרא. אך בדרבנן כגון בתערובות באופן שיצא מאיסור תורה ואין אני דנין רק באיסורא דרבנן (ובגוונא דלא נודע וכדומה. דלא נחשב לסד"א וע"י גלגול נעשה דרבנן) אז יש לצדד להקל מכח ספיקא דרבנן שמא ה' כט"ז דסותם. כנלע"ד.

תוכן העניינים

באר חיים מרדכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה