באר היטב (על התורה)· רבי אריה רבינוביץ'
ביאורים מלוקטים מספר שמות · פרשה כג
(טו)
ולא יראו פני ריקם היינו ביו"ט ראשון ובשארי ימות הרגל כשבא בעזרה איך הדין פלוגתא דר"י ור"ל (חגיגה ו' ב') ומסקינן דכ"ע ס"ל דאינו מחויב בקרבן:
(יז)
שלש פעמים בשנה יראה וגו', שלש מצות נצטוו ישראל, בעלותם לרגל ראיה חגיגה שמחה הראיה בקרבן עולה כולה לגבוה (חגיגה וא"ו ב') ואין לה שיעור לא למעלה ולא למטה מה"ת מיהי מדרבנן אינה פחותה ממעה כסף (שם ז' א') מיהו אית תנאי דס"ל שיעור זה הוא מה"ת ועיין תוס' שם אינה באה מעופות ומנחות (שם) מיהו ברמב"ם איתא שבאה מן העוף וכתב הכ"מ שהיה לו גי' אחרת. אין הנשים חייבות בה דה"ל מצות עשה שהזמ"ג (שם וא"ו ב') החגיגה היא שלמים ומדרבנן אינה פחותה משתי מעין כסף (ריש מסכת חגיגה ושם ז' א') וגם בזה אין הנשים חייבות (שם וא"ו ב') בפסח באין שתי חגיגות אחת לשם יו"ט ביום ואחת עם הפסח נקראת חגיגת יו"ט (פסחים ע' א' ב') השמחה היא ג"כ בקרבן שלמים (פסחים ק"ט א') מהכתוב (דברים כ"ו) וזבחת שלמים ואין לה שיעור והנשים חייבות בשמחה (חגיגה וא"ו ב') מיהו הראב"ד כתב שהאשה אינה חייבת בקרבן רק בשמחה גרידא ובמסכת חגיגה (שם א') מדפרכינן שם חנה גופא מי לא מתחייבה בשמחה לא משמע כן שלמי חובה אי בעי סמיכה פלוגתא (ביצה כ') בזה"ז יש לקיים מצות ראיה עפ"י הא דאיתא (חגיגה י"ב ב') זבול שבו ירושלים כו':