באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק ט · הלכה ח
ועושה על ד' זויות כו'. כ' מהר"י קורקוס ז"ל זהו שאמר הכתוב ועשית על החושן שתי טבעות זהב וגו' והם העליונות לאחוז אותם בכתפות האפוד ועדיין היו תחתיתו הולך ובא. לכך צוה עוד ועשית שתי טבעות זהב ושמת אותם על שתי קצות החושן והם הפאות התחתונות. וביאר אח"כ וירכסו את החשן מטבעותיו אל טבעות האפוד בפתיל תכלת וגו'. וכתב רבינו על עבותות והם הנקראים שרשרות, נג) לפי שהכתוב אמר תחלה ועשית על החשן שרשרות גבלות ואח"כ אמר ונתת את שתי עבותות הזהב ומשמע לכאורה דשרשרות לחוד ועבותות לחוד. לכך נראה דשרשרות היינו העבותות ונקראו שרשרות כי שרשרות בלשון תורה כמו שלשלת בלשון המשנה. והיא כמין קליעה ולכך נקראו עבותות. ועוד יתבאר בסוף הפרק כיצד היו עושים בהם ובטבעות: