באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק ט · הלכה ד
ומביא תכלת כו'. כ' מהר"י קורקוס ז"ל ברייתא פ' המזבח מקדש לב) שהזכרתי בסמוך מסיים בה כיצד הוא עושה מביא תכלת וארגמן ותולעת שני שזורים ועושה אותם כמין רמונים שלא פתחו פיהם ומביא ע"ב זגין ובהם ענבולין ותולה בו ל"ו מצד זה ול"ו מצד זה. פי' רמונים שלא פתחו פיהם פרש"י ז"ל דרך רמונים כששוהים באילן אחר גמר בישולן מתפתחין מאיליהן כדרך קליפי אגוזים החיצוניות. והרמב"ן ז"ל לג) סובר שהפעמונים היו מכניסים אותם ברמונים שכן כתוב בתוך הרמונים. והברייתא שכתבתי משמע כדעת רבינו חדא שאמרה ותולה בו לד) משמע שהפעמונים תלוים במעיל, ותו שהי' להם לומר ומכניס הענבולים בתוך הרמונים ותולה כו', ותו שאמרו כמין רמונים שלא פתחו פיהם משמע דאין דבר נכנס בהם. ומלת בתוך ל"ק מידי דפירוש בתוך היינו בין או באמצע. וכן תרגום אנקלוס בתוכם סביב לה) ביניהון. ולא תרגם בגווהון. ובתוך שתרגם לו) בגו הוא כמו בין. וכ"ד רש"י ז"ל בפי' החומש לז) גם בגמ' לח) ולמד אותו מדכתיב פעמון ורמון דמשמע אצל רמון ולא בתוך. אלא פעמון ואח"כ רמון בצידו. וזה דקדק רבינו במ"ש עד שנמצא שיליו כו' דוק ותשכח. ומ"ש כל חוט שמונה, גם בפ' בא לו לט) ויליף לה מפרוכת מה שם כ"ד חוטין אף כאן כ"ד חוטין. והיו שני מינים נמצא שמונה בכל מין וכבר הזכרתי זה: