באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק ח · הלכה יד
הארוך ביותר כו'. כ' הרר"ד ן' זמרא ז"ל במשנה ובגמ' כו' ופרש"י שהוא ארוך ודק שאינו עב לפי ארכו ולפי שהוא דק אינו יכול לסבול קומתו והוא נכפף ונראה כמי שחולייתיו שמוטות ע"כ. ופי' הרב ז"ל ניחא טפי בלשון. שהרי הוא הפך הננס וכי היכא דבננס ל"ש לן בין דק או עב. ג"כ לענין הארוך לא שני לן. ונ"ל שדחקו לרש"י ז"ל לפרש הכי משום דלפי הפשט שאול בעל מום הוי מט) דכתיב בי' משכמו ומעלה גבוה מכל העם אלא שהי' עב כפי ארכו. ולדעת הרב ז"ל צריך לומר שלא הי' גבוה כ"כ אלא שהי' צוארו ארוך מכל העם. וזהו משכמו ומעלה גבוה מכל העם כלומר מה שיש משכמו ומעלה דהיינו הצואר היה גבוה מכל העם. מט*) וזה יופי הוא ולא מום. וצ"ל לפי פי' זה שהי' גבוה מכל העם. ולא כ"כ דהיינו משכמו ומעלה דאי לא תימא הכי הי' גופו קטון מאבריו. וא"ת בשלמא לפרש"י ז"ל היינו דאמר רב. נ) משה עשר אמות הי'. ואקשינן עלה א"כ עשית למרע"ה בעל מום מט) דתנן גופו גדול מאבריו או קטן מאבריו וקס"ד דבאמותיו של משה קאמר. וא"ל רב שימי באמה של קדש קאמינא כלומר הקרשים לא נמדדו באמותיו של משה שהיו גדולות אלא באמת הקדש ונמצא שהוא הי' ארוך ואמותיו ארוכות כמוהו. בשלמא לפרש"י ז"ל הי' עובי גופו מתייחס לגובהו. ולכך לא מותבינן עליה דרב מהך מתני' דהקפח והננס ותני רב זביד גבוה, אבל לפי פי' רבינו קשה וכי עשיתו למשה רבינו ע"ה בעל מום. וצ"ל שכל בני דורו היו גבוהים קרובים למרע"ה. אבל מרע"ה הי' בעל קומה ובעל כח שפרס את האהל יותר מאחרים. אבל לא הי' ארוך מהם ביותר. ואעפ"י שפי' הרב ז"ל נוח בלשון, פי' רש"י ז"ל ניחא טפי בענין: