באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז], רבנו יוסף [מהר"י] קורקוס
פרק ד · הלכה יג
ופסח שבא בטומאה כו'. כ' מהר"י קורקוס ז"ל גז"ש בפ' מי שהי' טמא קטז) בעי רב יוסף דחקו טמאי מתים ונכנסו להיכל בפסח הבא בטומאה מהו. מי אמרי' כי אשתרי טומאת עזרה אשתרי נמי טומאת היכל. או דילמא מה דאשתרי אשתרי כו' ופשיט רבא כלישנא בתרא לקולא. וה"כ לה רבינו כל היכא דקרינן לה אל מחוץ למחנה, קרינן בי' וישלחו מן המחנה, פי' מחוץ למחנה דהיינו עזרה שהיא חוץ. ומן המחנה היינו היכל. ויש גרסאות אחרות, וגרסת רבינו הוא אשר בחר בה רש"י ז"ל. והתוס' ז"ל סוברים דמכרת הוא דאימעיט להו, אבל עשה מיהו איכא דוישלחו מן המחנה משמע אפי' מקצת מחנה כדאיתא התם ודעת רבינו אינו נראה כן, דאם איתא אבעי לי' לפרושי:
והרר"ד ן' זמרא ז"ל כ' ומשמע לי דפטור מכרת קאמר אבל איסורא איכא. וכתבו בתוס' ז"ל דאיכא עשה, והכי משמע נמי מדבעי דחקו טמאי מתים וכו' משמע דחקו בדיעבד אבל לכתחילה אסורין להכנס להיכל. וכ"כ הרב ז"ל פטורים משמע אבל לכתחילה אסור. ומ"מ מדבריו משמע לי שאין בו איסור עשה: