באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
שמות · פרק לו פסוק כט
ויחדיו יהיו תמים על ראשו וגו':
תימה דבכל פרט העשייה לא מצינו לשון עתיד נכתב בכלן כ"א בכאן, וי"ל דרש"י פירש לעיל גבי פרשת תרומה (שמות כו, כד) דמספקא ליה הנך טבעות אי קבועות היו אי מטולטלות היו, ומהאי קרא מספקא ליה אי להכי כתב לשון עתיד לומר שמטולטלות היו ושייך לשון עתיד כלומר אינם מזומנים מיד להיות תמים אלא יהיו תמים כשמביאין הטבעת ממקום אחר להתמימם או לאידך גיסא כתיב (והיה) [יהיו] לשון הוה כלומר הוה להיות תמים לעולם בהעמדתו שהרי הטבעות היו קבועים שם ובתחילת זקיפתן והעמדתן מכניסן לתוכן, ודוחק: