באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
שמות · פרק כו פסוק כד
ויהיו תואמים מלמעלה ויחדיו יהיו וגו':
פירש רש"י, כל הקרשים וגו' וקרש המקצוע שבסדר המערב חרוץ לרוחבו בעוביו כנגר חריץ של צד הקרש הצפוני והדרומי כדי שלא יפרידו האדנים ביניהם. ואע"ג דכולהו הוו חריצין כך כדפירש רש"י לעיל (פסוק יז) שהיו חרוצין מג' צידיהן ההיא מוכח מהכא דאי לאו דהכא ח"א דלא היו חרוצים אלא בין קרש לקרש כדי שלא להפריד בין קרש לקרש אבל לעולם בולטין היו האדנים לתוך חלל המשכן בתחתיהם וכיון דכאן צריכין למימר לקרש חרוצים ברוחבו והאדנים לא היו בולטין מהן כדי שלא יפרידו ה"ה אידך אף על גב דמסתמא כל האדנים במדה אחת נעשו, (אמנם רש"י גופיה פירוש בהדיא בפרק ב' דעירובין (כג, ב ד"ה ועשרים) דהנך כ' אמות מחלל המשכן חשבינהו להו עובי הקרשים בכלל הכ' אמות הן והכא לא משמע לשון רש"י כן):