אור ברסלב
באורי מהראי שמות › פרק כב פסוק כב

באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן

שמות · פרק כב פסוק כב

פרק כב פסוק יג

אם ענה תענה אותו וגו':

פירש רש"י, גזם ולא פירש עונשו. ומקשים והכתיב בתריה וחרה אפי והרגתי אתכם וגו', יכול לתרץ דעת רש"י דהאי קרא אם ענה תענה אותו לא קאי אאלמנה ויתום אלא אגר וראיה דנכתב בלשון יחיד כמו אזהרת הגר וגר לא תלחץ ואי אאלמנה ויתום קאי הוה ליה למכתב אם ענו תענו אותן כבאזהרתו כל אלמנה ויתום לא תענון, אף על גב דאזהרת הגר בלשון לחיצה נאמר זו היא שיבה זו היא ביאה, וא"כ מה דמסיים קרא שמוע אשמע צעקתו היינו גזם ולא פירש עונשו, וקרא דוחרה אפי מיהו קאי אעינוי אלמנה ויתום דקא מסיים ביה והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים מדה כנגד מדה, אבל אזהרה דגר לא הוי שייך מדת עונש זה כלל, עיין בסמ"ג במצות אלמנה ויתומים, המדקדק בלשון רש"י יתבאר לו [ד]ר"ל דהאי דכתב אם ענה תענה אותו כי אם צעוק יצעק אלי ולא כתב וצעק יצעק דהוי משמע דע"י העינוי צעקתו שומע אשמע וחרה אפי וגו', ומדכתב כי אם משמע דמה דכתיב אם ענה תענה אותו כי אם מפסיק הדיבור וכי אם צעוק יצעק הוא נתינת טעם לדבר ואם כן על כרחך הא (מ)דכתב ואם ענה תענה אותו אינו אלא גיזום ולא פירש עונשו:

תוכן העניינים

באורי מהראי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה