באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
שמות · פרק יב פסוק א
ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר:
פירש רש"י, בארץ מצרים חוץ לכרך או אינו אלא בתוך הכרך ת"ל כצאתי מן העיר. ומה תפילה קלה לא התפלל בתוך הכרך לפי שהיתה מלאה גילולים דבר חמור כזה לא כל שכן. ואף על גב דרש"י פירש לעיל (יא, י) על כה אמר ה' כחצות הלילה בעמדו לפני פרעה נאמר לו, אלמא נתייחד עמו הדבור בתוך הכרך, י"ל דודאי כל דיבור שהיה לטובתו של ישראל ולהראותן חיבתם לפניו נתייחד הדיבור אפילו במקום טומאה וגלולים ופרשת כה אמר ה' כולה חיבתם של ישראל נראה בו והכי אשכחן גבי בלעם דכתיב ויקר אלקים אל בלעם (במדבר כג, ד) ופירוש רש"י דבקושי נגלה אליו ביום לפי שהיה כאשה טמאה ופלגש ודרך ללכת אליה בחשאי ובלילה וכדי להראות חיבתו לישראל נגלה עליו ביום אבל כאן שהדיבור היה לצוות לו מצוה אין בזה להראות חיבתו דמצות עול מלכות הן, וכל שכן תפילה שהתפלל על המצריים (ו)[ד]לא תהא במקום גילולים: