אור ברסלב
באורי מהראי שמות › פרק ו פסוק ד

באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן

שמות · פרק ו פסוק ד

פרק ד פסוק יד

וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ מגוריהם אשר גרו בה: פירוש רש"י (לקמן בפסוק ט), וכשבקש אברהם לקבור את שרה לא מצא קרקע עד שקנה בדמים מרובים וכן ביצחק ערערו עליו על הבארות אשר חפר וכן ביעקב ויקן את חלקת השדה לנטות אהלו ולא הרהרו אחר מדותי ואתה אמרת למה הרעותה, ואין המדרש מתיישב אחר המקרא מפני כמה טעמים אחת שלא נאמר ושמי ה' לא שאלו לי וא"ת לא הודיעם שכך שמו.. ואם כן מאי ביאור הפשט בקרא, נראה דדעת רש"י וא"ת לא הודיעם שכך שמו כלומר על כרחך שפיר שייך למכתב לא נודעתי דדרך המקרא לדבר כן לא נודעתי כלומר לא בא לכלל הודע שהרי לא שאלו לי שאם שאלו לי ודאי הודעתיו, ומסיים רבינו שלמה שהרי בברית בין הבתרים הודיע לאברהם שכך שמו ואם כן לא נודעתי על דרך זה טעות הוא, ואחר כך יש להק' על פירוש רש"י דאמאי לא סתריה מהאי לחוד דאין לפרש שהיה מתאונן על האבות לפי שלא שאלו לו מה שמו שהרי הודיע לאברהם בברית בין הבתרים שכך שמו ואם כן מה ה"ל לישאל דקודם ברית בין הבתרים לא מצינו שנגלה באל שדי, וי"ל דודאי נמי משה ידע קריאת שם המיוחד וכתיבתו אלא ששאל אחר מדתו וענינו ועל זה היה מתאונן על האבות שלא שאלו אחר זה, ומקשה רש"י אם כן לכתוב לא שאלו לי ועכשיו אמר ליה דלא נודעתי ר"ל דלא בא לכלל הודעה שהרי לא שאלו לו שאפשר אפילו שאלו לא היה בא לכלל הודעת מדות ה' וענינו שהרי משה אחר מעשה העגל כשמצא עת רצון בקש הראני נא את כבודך וגו' (שמות לג, יח) כדפי' רש"י שם, מספיק למבין, השתא מסיים רש"י וא"ת לא הודיע שכך שמו כלל ולכן כתב לא נודעתי שאפילו קריאת ה' לא ידעו ואפ"ה לא שאלו כלום ושייך שפיר לומר לא נודעתי כה"ג כדלעיל שהרי בברית בין הבתרים הודיע לאברהם שכך שמו אע"כ לא היה מתאונן אלא שלא שאלו אחר מדותיו וענינו אם כן הו"ל לכתוב לא שאלו לי:

תוכן העניינים

באורי מהראי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה