באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
ויקרא · פרק כב פסוק לב
ולא תחללו את שם קדשי וגו':
פירש רש"י, (בא"ד) וכשהוא מוסר את עצמו ימסור את עצמו על מנת למות וכו'. תימה קצת וכי בא רש"י לפסוק ולהורות בפירושיו דין קידוש ה' מידי דלא אצטריך לפרש המקראות, ויש לומר דאיצטריך דקשה לרש"י אמאי לא כתיב ותקדישני בתוך בני ישראל כיון דלמצות עשה נכתב כדפירש רש"י כדכתיב ולא תחללו, אלא משום הכי כתב ונקדשתי דמשמע שיהא ש"ש מקודש שלא מצד זה שמוסר עצמו אלא ר"ל שיעשה נס למקדשי ה' כמו לחנניה מישאל ועזריה, ובזה יהיה נקדש ה' בפי כל כי יראו שיש בו כח וגבורה ואם כן הבטיחו התורה שיעשה נס ועלה קאי רש"י כשיסמור עצמו אל ימסור על הנס שהבטיחו תורה עליה שכל המוסר וכו':