באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
ויקרא · פרק כ פסוק כא
ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא וגו':
פירש רש"י, ורבותינו דרשו לאסור העראה בה כנדה שהעראה מפורשת בה את מקורה הערה. תימה גדולה דהספר לא מסיק הכי בפרק הבא על יבמתו (יבמות נד, א) דהעראה ילפינן בהקישא דרבי יונה כל העריות ונדה היא דרשינן לאשת אח שאין לה בנים בחיי בעלה, ושמא יש לומר כיון דתורת כהנים (קדושים פרשה י פי"ב אות ח) והירושלמי (סנהדרין פ"ז ה"א) דריש מנדה היא למעוטי אשת אחיו מאמו מכרת או מערירי כדאיתא בתוספות בריש יבמות (ב, א ד"ה אשת) לא רצה רש"י להכניס פירוש מן המדרש ותפס הדרשה שהיא יותר משמעות המקרא כדרכו, אף על פי דבמסקנא ליתא: