באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
ויקרא · פרק ז פסוק ה
והקטיר אותם הכהן המזבחה אשה לה' אשם הוא:
פירש רש"י, [בא"ד] ואינו בא ללמד על האשם שיהא פסול שלא לשמה וכו'. תימה היכא מצינו למימר הכי הא כתיב לעיל גבי מנחה כחטאת כאשם (ויקרא ו, י), ופרש"י כחטאת למנחת חוטא לשמה וכאשם למנחת נדבה שלא לשמה (מנחת חוטא הרי היא כחטאת לפיכך קמצה שלא לשמה פסולה מנחת נדבה הרי היא כאשם לפיכך קמצה שלא לשמה כשרה), ואיפכא ליכא למימר דגבי חטאת לשמה כתב, וי"ל דהוה מחלקין בין האשמות דאשם נזיר דמי לנדבה ואיהו הוה שלא לשמה ואשם גזילות ואשם מעילות דמי לחובה ואינהו הוי לשמה: