באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
ויקרא · פרק א פסוק א
ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר:
פירש רש"י, לכל דברות ולכל אמירות ולכל ציווים קדמה קריאה לשון חבה לשון שמלאכי השרת משתמשין בו. י"ל דמשום הכי כתב א' דויקרא זעירא במסורת למדרש בלשון ויקר כלומר ביקר, נתקררה דעתו של משה על מה שנחלש דעתו כשבא הקב"ה לצוות לו תורת כהנים זכר שהפסיד את כהונתו באומרו שלח נא ביד תשלח (שמות ד, יג) כדפירש רש"י (שם) הכא כשהשווהו הקב"ה למלאכי השרת נתקררה דעתו אמר אם איני משרת למטה הריני משרת למעלה:
דרש מורי יצ"ו דאל"ף זעירא ר"ל מעט דסדר קדשים וסדר טהרות לימוד חמור ולכך נקראים חכמה ודעת (ע' שבת לא, א) ולפי שהן חמורים למודם זעיר ואפילו הכי מעט: ד"א אל"ף לשון שגר אלפיך (דברים כח, ד) ר"ל בקר זעיר לכך איתא במסורה א' זעירא כלומר יבואו קרבנות ויכפרו על מעשה העגל, ועוד יש במסורת מהר"ם דמשה כתב בתורה ויקר משום ענוה, וע"ש: