באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
דברים · פרק כו פסוק ב
ולקחת מראשית כל פרי האדמה:
פירש"י, מראשית ולא כל ראשית אין כל הפירות חייבין אלא שבעת המינין בלבד נאמר כאן ארץ ונאמר להלן ארץ וכו'. אין להקשות כיון דדרשינן ארץ מראשית למה לי דבשלמא אי לאו ארץ ארץ מבראשית לחוד לא סגי דלא הוה ידעינן איזו פירות חייבים ואיזו פטורים אבל בג"ש לחוד הוי סגי, די"ל אי לאו דכתיב מראשית לא הוי דרשינן ג"ש וכה"ג בכמה דוכתי משנינן הכי, ותו י"ל דאי הוי כתיב ג"ש לחודיה הוה אמינא דלעולם כל הפירות חייבין בביכורים וג"ש אתא דבז' מינין מביאים אפילו משקין דהכי פרט בהן קרא משקין. שם:
רש"י, שמן ודבש. והא דדרשינן פרק העור והרוטב (חולין קכ, ב) פירי אתה מביא ואי אתה מביא משקה מוקמינן לה אשאר פירות כתב רחמנא מראשית דאימעיטו מקצת פירות ומתוך ג"ש מוקמינן אהנך דלאו מז' המינים וא"כ בע"כ מיעוט דפירי ולא משקה אז' מינים קאי דהא שאר פירות לא מחייבינן כלל ולהכי פירש רש"י הכא זית שמן ששמנו אגור בתוכו, ודבש תמרים כלומר כך היו מביאין אותו ולא משקין כפשוטו אי לא הוי כתיב מראשית: