באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
בראשית · פרק מה פסוק יד
ויפל על צוארי בנימין אחיו ובנימין בכה על צואריו:
פירש רש"י, על שני מקדשות שעתידים להיות בחלקו של בנימין וסופן ליחרב. יש לומר דדייק רש"י [ד]ע"כ הבכייה לא היה בשביל החיבה והאהבה לבד מדלא כתיב נשיקה גבי בנימין (מכל שכן) [כמו] באחיו דכתיב וינשק לכל אחיו ויבך עליהם (פסוק טו) אלא בכייה של יללה היתה לשניהם ליוסף ולבנימין על שני מקדשים ועל משכן שילה כאשר היה האמת שנחרב בעונותינו, ואף על גב דגבי יעקב כשבכה יוסף על צואריו נמי לא כתב נשיקה (בראשית מו, כט) היינו משום דיוסף בנו היה חולק לו כבוד ולא רצה להיות כל כך גס לבו עמו לנשקו בלא רשותו ויעקב שנשק ליצחק (בראשית כז, כז) על ידי צווי עשה אבל אין לדקדק מדכתיב צוארי בנימין דרש"י פירש במסכת מגילה (טז, ב) דצוארי לאו דוקא הוא דצואר נמי תרי משמע: