באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
בראשית · פרק כו פסוק ה
עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי וגו':
פירש רש"י, גזירות להרחקה על אזהרות שבתורה כמו שניות לעריות ושבות לשבת. והכי אשכחן בכמה דוכתי שאבותינו קיימו כל המצות קודם שנתנה התורה (ע' יומא כח, ב) ואלא קשיא והלא יעקב [אבינו] נשא שתי אחיות ופרץ וזרח בני יהודה מכלתו היו, ורבותינו תירצו שהכל בהיתר היה אף לפי מה שנתנה התורה (עיין רמב"ן כאן), מכל מקום צריך ליישב הענינים לפי הפשט דמשמע בכמה מקומות שלא חשו למאי שאסרה תורה אחר כך שהרי למ"ד (תנתומא ישן הובא ברש"י בראשית לז, לב) תאומות נולדו עם השבטים ונשאום לנשים בטורח גדול יש ליישב שבהיתר עשו לפני מתן תורה. ויש ליישב לפי הפשט דאין לך מצוה בתורה שלא יהא בה טעם למה נצטוית אך שאין הטעמים גלויים לנו ואי אפשר גם כן שיספיקו הטעמים בכל אדם ובכל זמן כגון איסור ב' אחיות אם נעשה הטעם שלא יהא שנאה וקנאה בין ב' אחיות לפי שאין שנאה גדולה משנאת הצרה זו לזו, ואם יבא אליהו ויאמר לנו שיש ב' אחיות בעולם שבודאי לא יהא קנאה ביניהם אף אם יהיו צרות אעפ"כ הנשואות אחר מתן תורה יהיו בכרת דכך ניתנה תורה בכללות שלא לחלק מתוך הטעמים, ואפשר על זה לא חשו אבותינו וחלקו ברוב חכמתם מתוך הטעמים ואפשר במקום שהיו יודעים שלא היו טעמים [אלו] שייכים לא היו נזהרים ולא עשו שום איסור כיון שלא ניתנה התורה עדיין בכללותיה ובמקום שהיו יודעים שהיו הטעמים שייכים עשו אפילו משמרת למשמרת כגון שניות לעריות ושבות לשבת: