באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
בראשית · פרק ז פסוק ג
גם מעוף השמים שבעה שבעה:
פירש רש"י, בטהורים דבר הכתוב ולמד סתום מן המפורש. ותימה כיון שבתחילת הציווי הזכיר עוף קודם בהמה מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה (ו, כ), אם כן כאן נמי היה לו לכתוב מהעוף הטהורה שבעה שבעה ומן הבהמה בסתם וילמד סתום מן המפורש, ויש לתרץ שפיר משום דמוכח בפרק אלו טריפות (חולין סג, ב) דעוף טהור מרובה על הטמא ובהמה טמאה מרובה על הטהורה (ואם כן) שייך שפיר למכתב סתום גבי עוף כיון דרובו טהור הוא ורובו ככולו (הוריות ג, ב) (ו)ממה נפשך אתי שפיר דכתב ביה בסתם, אבל גבי בהמה הוה איפכא. ולפירוש התוספות (שם) לא אתי שפיר דמפרשי הספר דאפשר דעופות טמאים נפישי טפי מטהורים, וגם לפירוש רש"י שם מוכח דדוקא מיני עופות טמאים מועטים ממיני טהורים אבל יוכל להיות דגופי עופות טמאים נפישי מטהור(ים), מכל מקום אתי שפיר דאף על גב דיש הרבה מינין במין אחר כדאמר הספר התם מאות מיני איה הם אפילו הכי מסתמא נח לא לקח אלא ב' מכל המין כולה: