אשכולות הגפן· רבי מנחם מנדל לנדמן
אשכול קרית ארבע
ותמת שרה בקרית ארבע פירש"י ז"ל על שם ארבע זוגות שנקברו שם איש ואשתו אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה ומבואר בזוה"ק פ' שלח כי ד' בעלים שבמערה הם ד' של המרכבה דהיינו האבות ואדם במקום דוד שבמרכבה ומסתברא דגם ד' נשים שעמהם במערה יתייחסו לד' בחינות המרכבה שבבעליהן מטעם אשת חבר כחבר כדרך שביאר הרמ"ע בע"מ בענין ז' נביאות שהראשונה בהן שרה כנגד מדת חסד לאברהם מטעם דאשת חבר כחבר והנה שמות ידועין לד' בחי' המרכבה הלא המה אל אלהים הוי' אדני והמה נתייחסו בד' הודאות דהלל הגדול הודו לד' הודו לאלהי האלהים הודו לאדני האדונים הודו לאל:
והנה על יצירת דו פרצופין דאדם וחוה נדרש מה שנאמר אחור וקדם צרתני דהיינו אחור לנוקבא וקדם לדכר וברישא אחור ולבתר קדם שכן שלימות כל תבה נקרא פני התבה והמדרגות מהתחלת התבה טרם הגיעם לשלמות התבה נקראו אחור התבה מבואר שברישא אחור ולבתר קדם שהוא פנים:
ולענין הנ"ל שבין ד' בעלים ובין ד' נשים נתייחסו לבחי' ד' דמרכבה ולפי שארבעתן צריכין זל"ז להשלים המרכבה לזה נתייחס מקומן קרית ארבע דייקא ונקרא ג"כ מערת המכפלה שכפולה בזוגות היינו שארבע של המרכבה כפול בין בד' בעלים בין בד' נשין והכי נמי סכום ארבע מאות שקל דמי המערה הי' ג"כ רמז קומת ארבע של המרכבה ונדרש ג"כ מערת המכפלה שנכפלה בשוי' שהמערה יהי' שוה כפל ארבע מאות היינו נמי לרמז שכפול בה קומת ארבע של המרכבה בד' בעלין ובד' נשין:
והנה אם נייחס סדר ד' שמות המרכבה בדרך רבוע כזה אל אל אלהים אל אלהים הוי' אל אלהים הוי' אדני הרי הם עשר שמות פניהם חושבן תצ"ט ומדרגות אחורים של אלו י' שמות זולת פניהם ג"כ חושבן תצ"ט וע"ז רומז מערת המכפלה שהמערה היתה כפולה בשוי' כפל ד' מאות היינו כי מערה עם ד' פעם מא"ה מנין תצ"ט ונכפל עוד מער"ה עם ד' פעם מא"ה מנין תצ"ט היינו לכפל ד' של המרכבה בד' בעלים בחי' תצ"ט דפנים של השמות דמרכבה ובד' נשים בחי' תצ"ט דאחורים של השמות דמרכבה כמבואר לעיל: וענין זה יבואר ביותר בשום לב האיך שקל אברהם רק ד' מאות והוא שוה כפל ד' מאות וכי הי' צד אונאה במקחו של צדיק זה שגילתה עליו התורה שהשביח מקחו שלא יוכל למצוא בו שום צד אונאה ששקל קנטרין גדולים שנאמר עבר לסחר אמנם הענין כך לפי שבשביל שרה קנה אברהם את המערה המוכנת לד' זוגות שבשבילן נתייחס קרית ארבע במיתת שרה שעדיין לא נקברו שם אלא שמאז נעשה הזמנה לד' זוגות שבהם סוד ד' של המרכבה והנה בבחי' אברהם שהוא פרט מד' בעלים שבמערה ויצא מכללן לקנות המערה לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא ובהיות ד' בעלים בבחי' תצ"ט דפני השמות של המרכבה והרי שמות ד' בעלים אד"ם אברה"ם יצח"ק יעק"ב נוספו על מנין תצ"ט במנין קפ"ד וזה רומז אברהם במה ששקל בעד המערה ד' מאות ד' פעמי"ם מא"ה מנין קפ"ד ואולם בבחי' שרה שהיא פרט מד' נשים שבמערה ויצאה מכללן שהי' קנין המערה בשבילה לא ללמד על עצמה יצאה אלא ללמד על הכלל כלו יצאה ובהיות ד', נשים בבחי' תצ"ט דאחורי השמות של המרכבה והרי שמור ד' נשים חו"ה שר"ה רבק"ה לא"ה נוספו על תצ"ט במנין שס"ח וזה מרומז בעצם המערה:
שהי' מוכן למנוחת שרה מיד נכפלה בשוי' כפל ד' פעמים מא"ה מנין שס"ח: ודאתינן להכי יש רמז על ד' זוגות גבי ד' שמות המרכבה הנאמרו בד' הודאות דהלל הגדול דהנה בתר ג' הודאות דהתחלה מתחיל שבח לעשה נפלאות גדלת לבדו ולפני סיום הודאה ד' סיים שבח נתן לחם לכל בשר הרי ב' תבות ראשונות מכל אחד היינו לעש"ה נפלאו"ת נת"ן לח"ם חושבן אד"ם חו"ה אברה"ם שר"ה יצח"ק רבק"ה יעק"ב לא"ה וכן אם נפיק חבה שני' משבח הראשון ונעייל במקומה ב' תבות אחרונות ונפיק תבה ראשונה משבח האחרון ונעייל במקומה ב' תבות אחרונות היינו לעש"ה גדל"ת לבד"ו לח"ם לכ"ל בש"ר ג"כ חושבן שמות ד' זוגות:
והנה, אמר יעקב לקבור אותו במערה ומונה והולך שם קבורת זוגות של האבות לחוד ולא מנה שם קבורת זוג הקודם של אדם וחוה ואפשר לומר לפי שזוג הזה משלים לזוגות האבות רגל הרביעי של המרכבה לכן לא חזו לאצטרופי להן כל זמן שלא נקבר יעקב עדיין שהוא השלים שם ג' זוגות של האבות ואחריהם יצטרף זוג אדם וחוה להשלים רגל הרביעי במרכבה: והנה ד' בעלים וד' נשים כפי סדר המרכבה נרמזין בפ' שמיני בשמונה תבות המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח הרי ד' תבות קמאין לפני סופן אתוון איי"א ר"ת "אברהם "יצחק "יעקב "אדם וד' תבות בתראין בסופן שרל"ח ר"ת "שרה "רבקה "לאה. "חוה וכי דייקינן בהו בסדר זה של המרכבה מבואר שכל הקודם מספרו מרובה על הבא אחריו דהנה בסדר ד' בעלים מספר אברהם מרובה על יצחק ויצחק מרובה על יעקב ויעקב מרובה על אדם ובסדר ד' נשים מספר שרה מרובה על רבקה ורבקה מרובה על לאה ולאה מרובה על חוה וזה סימן יפה על סדורן במרכבה:
עוד נרמזין הזוגות על סדר המרכבה בפ' צו בפסוק זאת התורה לעלה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים אם נחשב תבת ולזבח טפלה לתבת השלמים א"כ יחשבו ח' תבות ויצטרפו לד' זוגות בדרך זה דהיינו זוג במרכז וג' תבות בחד גיסא יצטרפו עם ג' תבות באידך גיסא כסדרן לג' זוגות כסדר זוגות דאלבם ישר עם ישר הרי סדר הזוגות של הקצוות ז"את ולא"שם לפני הס"ת א"ש ר"ת "אברהם "שרה ושוב התו"רה ולוולוא"ים לפני הס"ת ר"י, ר"ת "רבקה "יצחק ושוב לע"לה ולזבח השלמ"ים לפני הס"ת ל"י ר"ת "לאה "יעקב ושוב במרכז ולווכ"חה ולחט"את לפני הס"ת ח"א ר"ת "חוה "אדם:
עוד נרמזין הזוגות על סדר המרכבה בפ' פנחס בתבות ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו אם נחשב תבת את טפלה לחבת קרבני והם בחבור מקף א"כ יחשבו ח' תבות ויצטרפו לד' זוגות בדרך הנ"ל דהיינו זוג במרכז וג' תבות דחד גיסא יצטרפו עם ג' תבות דאידך גיסא בישר וחוזר לג' זוגות כסדר זוגות דאתב"ש ישר עם חוזר הרי סדר הזוגות של הקצוות ו"אמרת ת"שמרו תחת הר"ת א"ש ר"ת "אברהם "שרה ושוב א"ליהם כ"יחחי תחת הר"ת ל"י ר"ת "לאה "יעקב ושוב את ק"רבני ר"יח תחת הר"ת ר"י ר"ת "רבקה "יצחק ובזה נרמזין האבות אברהם מימין ויצחק משמאל ויעקב באמצעותן עפ"י מדותן וכן מסודרין האבות בספרא דשלמה מלכא שאביא איה"ש להלן ושוב במרכז ל"חמי ל"אשי תחת הר"ת ח"א ר"ת "חוה "אדם הרי זכינו למצוא רמז ד' זוגות שכבי מערה בג' מקומות בתורה לגבי קרבנות דווקא כי להיותם בחי' ד' שמות המרכבה הנזכרו בד' הודאות דהלל הגדול כנ"ל ובסדרא דצלותא ג"כ ברכת הודאה בתר ברכת עבודת הקרבנות ולכן יעקב שבא להשלים ד' זוגות במערה אמר וקברתני בקברתם קרי וקרבתני בקרבתם:
והנה נרמז במנין מער"ה עם שמות ד' זוגות אד"ם וחו"ה אברה"ם ושר"ה יצח"ק ורבק"ה יעק"ב ולא"ה מנין ד' מדות של בעלי המרכב"ה חס"ד גבור"ת תפאר"ת מלכו"ת:
והנה חסד ימין פשוט וגבורה שמאל פשוט וקשים להתקרב במזוג אולם ת"ת היא רחמים אינו ימין פשוט רק מכריע לימין ומ"ל הוא דין אינו שמאל פשוט רק נוטה אליו וקלים להתקרב במזוג ואמנם כאשר קדם מזוג רחמים ודין שיתקרב הכרעת הימין עם הכרעת השמאל אז יוכל לקרב ולמזג אח"כ עצם הימין והשמאל לפי שכבר נתקרבו במקצתן ובזה יבואר מה שנאמר אני אמו"ת ואחי' מחצתי ואני ארפא דאיכא למידק דאמר אמו"ת בלשון עתיד ומחצתי בלשון עבר אמנם ירמוז על הנ"ל דהנה אמו"ת ואחי' הם שני הפכים רחוקים זה מזה אמו"ת תכלית השמאל דגבורה ואחי' תכלית הימין דחסד וקשים להתקרב במזוג אולם מחצתי ארפא הם שני הפכים קרובים זה לזה מחצתי אינו תכלית השמאל רק דין הנוטה לשמאל וארפא אינו תכלית הימין רק רחמים המכריע לימין וקלים להתקרב במזוג וכשנעשה קודם מזוג הקרוב יכול להיות אחר כך מזוג הרחוק דכבר נתקרבו במקצתן וע"ז אמר בלשון עתיד אני אמית ואחי' ובלשון עבר מחצתי ואני ארפא רצונו אני עתיד לעשות מזוג הרחוק כשנעשה מקודם מזוג הקרוב והיינו ענין יעשה שלום לי שלום יעשה לי רצוני יעשה שלום לי במזוג הרחוק אחר שכבר שלום יעשה לי במזוג הקרוב והיינו ענין שלום שלום לרחוק ולקרוב ואשכחן כה"ג לענין מגלה שאמרז"ל שצריך לקרותה בלילה ולשנותה ביום מדכתיב אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומי' לי צריכין ג"כ לפרש אקרא יומם אחר שכבר ולילה ולא דומי' לי:
וידוע מאמרז"ל שהאיש שנברא מן העפר הוא רך ומקבל פיוס והאשה שנבראת מן העצם היא קשה ואינה מקבלת פיוס והפיוס הוא מזוג שמאלא בימינא נמצא כי מזוג גבורה בחסד שהוא קשה בבחי' האשה ומזוג דין ברחמים שהוא קל בחי' האיש ובזה יבואר בענין ד' זוגות שכבי מערה איתא בזוהר פ' שלח בספרא דשלמה מלכא כדקא יאות נשי לגבי נשי ודבר לגבי דכר אדם וחוה שרה אברהם יעקב ולאה רבקה ויצחק הרי מבואר שזוגות דין ורחמים קדמו בהם דכורין לנוקבין אדם וחוה יעקב ולאה שמזוג הוקל בהם מסיט' דדכורא וזוגות חסד וגבורה קדמו בהם נוקבין לדכורין שרה ואברהם רבקה ויצחק שמזוג הקשה בהם מסיט' דנוקבא:
ובעצם שמות הזוגות מרומז ג"כ ענין זה דבזוגות דין ורחמים שמות הדכורין מרובין על שמות הנוקבין אדם מרובה חוה ויעקב מרובה מלאה ובזוגות חסד וגבורה שמות הנוקבין מרובין על שמות הדכורין שרה מרובה מאברהם ורבקה מרובה מיצחק:
והנה תכלית מזוג כל המדות להגביר מדה טובה על מדת פרעניות ובשביל זה אמרו מדה טובה מרובה ממדת פרענות להיות המיעוט בטל ברוב וענין זה מרומז בעצם שמות הזוגות זוג דחסד מרובה מזוג דגבורה אברהם מרובה מיצחק שרה מרובה מרבקה וכן זוג דרחמים מרובה מזוג דדין יעקב מרובה מאדם לאה מרובה מחוה:
והנה במע"ב מצינו שנוי למעליותא כי בתחלה בעליית המחשבה נאמר בראשית ברא אלקים בדין ובסוף המעשה נאמר עשות י"א שהקדים רחמים לדין וזה יורה לנו על ענין שנוי קריאות שמות הנאמרו במע"ב שכולם הם קריאות של חבה להפוך שמות שהי' בתחלה מבחי' השמאל דעליית המחשבה ונקראו בשמות שונים למעליותא מבחי' הימין ששתף בסוף המעשה ולפי הנ"ל שבתחלה היקל למזג דין ברחמים ואח"כ יוכל למזג גבורה בחסד ולענינינו שאלו המדות בסוד ד' זוגות ובזוגות דדין ורחמים קדמו זכרים לנקבות אדם וחוה יעקב ולאה נרמז מזוגן בב' קריאות קמאין ויקרא אלקים לאור יום ר"ת "אור סימן ר"ת "אדם דכר דדין ואשתני לשם "יום ר"ת שלו סימן ר"ת יעקב דכר דרחמים ולחשך קרא לילה ר"ת "חשך סימן ר"ת "חוה נוקבא דדין ואשתני לשם "לילה ר"ת שלו סימן ר"ת "לאה נוקבא דרחמים ושוב בזוגות דחסד וגבורה קדמו נקבות לזכרים שרה ואברהם רבקה ויצחק נרמז מזוגן בב' קריאות בתראין ויקרא אלהים לרקיע שמים ר"ת 'רקיע סימן ר"ת "רבקה נוקבא דגבורה ואשתני לשם שמים ר"ת שלו סימן ר"ת ישרה נוקבא דחסד ויקרא אלהים ליבשה ארץ ר"ת "יבשה סימן ר"ת "יצחק דכר דגבורה ואשתני לשם "ארץ ר"ת שלו סימן ר"ת "אברהם דכר דחסד נמצא כי בתחלה נתמזגו דין ברחמים ואח"כ נתמזג גבורה בחסד וע"ז רומז מה שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי כי אם לא הי' קודם מזוג דין ברחמים בקריאות יום ולילה הי' קשה להיות מזוג גבורה בחסד בקריאות שמים וארץ כנ"ל שמזוג הראשון סייע למזוג השני והיינו נמי מה שנאמר זכר רחמיך ד' וחסדיך כי מעולם המה היינו מעולם מתחלת בריאת העולם הי' רחמיך וחסדיך בתחלה רחמיך היינו מזוג דין ברחמים בקריאות יום ולילה ולבתר וחסדיך היינו מזוג גבורה בחסד בקריאות שמים וארץ ולענין זה נתייחסו בשם קרית ארבע רמז קריאת ארבע דבראשית שבהם מרומז מזוג ד' זוגות בסדר שכיבתן:
והנה יש לכוון ד' בעלים שבמערה כנגד ד' אותיות הוי' דדכר וד' נשים כנגד ד' אותיות אדני דנוקבא וכמו שידענו שג' אבות בסוד יק"ו ואדם שבמקום דוד בסוד ה' תתאה כן נימא שזווגיהון הן על סדר ד' אותיות שם הנקרא כנודע שאלו ב' שמות מזדווגין כסדורן ולפי"ז זווגי האבות כנגד ג' אתוון קמאין דשם הנקרא וזווגא דאדם שבמקום דוד כנגד אות בתראה ומכוון לס' דשלמה מלכא דאדם ויעקב קדמו לנשיהון ואברהם ויצחק נשיהון קדמו להם דהנה אברהם ושרה בזוג אתוון י"א מן השמות והרי א' דנוקבא קדמה בא"ב לפני י' דדכר ויצחק ורבקה בזוג אתוון ה"ד מן השמות והרי ד' דנוקבא קדמה בא"ב לפני ה' דדכר ויעקב ולאה בזוג אתוון ונ' מן השמות והרי ו' דדכר קדמה בא"ב לפני נ' דנוקבא ואדם וחוה בזוג אתוון ה"י מן השמות והרי ה' דדכר קדמה בא"ב לפני י' דנוקבא והנה בזה הסדר צד השוה באדם ויעקב שקדמו לנשיהון וזה שאמרו שופרא דיעקב מעין שופרא דאדם לכן כל בית יעקב נקראו בשם אדם כנדרש כי אדם אתם קרויין אדם ולא האומות וכן יעקב הנהיג זכרים קודם לנקבות כמדתו של אדם שקדם לנוקבא משא"כ עשו הנהיג נקבות קודם זכרים אינו בשם אדם ובענין הנ"ל יבואר מה שהקדים עשו נקבות לזכרים הורה על כחו שבא לתלות עצמו באילן גדול במשענת אבותיו אברהם ויצחק שקדם בהם נקבות לזכרים כפי סדר זוגות דאתוון י"ק עם א"ד דאד"נ הנ"ל משא"כ יעקב ואדם שקדמו לנקבות כפי סדר זוגות דאתוון ו"ק עם נ"י דאד"נ ולכן עמלק הבא להלחם עם ישראל בגלל מצותא דהי' ביני עשו וביני יעקב כדאיתא בתרגום יונתן על פסוק ויבא עמלק הנה הוא הפריד ו"ק מן השם לפי שמרמז קדימת זכרים לנקבות והשאיר י"ק שמרמז קדימת נקבות לזכרים ולכך המן זרע עמלק הפיל פור מחדש ניסן על חדש אדר והיינו לפי ששם ניס"ן מתחיל באתוון נ"י דאד"נ שמזדווגין באתוון ו"ק ובהם קדימה לזכרים זה איננו שוה להמן והפיל על אד"ר שמתחיל באתוון א"ד דאד"ני שמזדווגין באתוון י"ה ובהם קדימה לנקבות זה שוה לי:
ועל זה יש לרמז בתמניא אפי שיש לכוון אותן כנגד ד' זוגות בשמות הוי"ה ואדנ"י ואפי קמא נגד התחלת י' דהויה ואפי תנינא נגד התחלת א' דאדני ועל חבורן. בזוג הראשון ניתן צד השוה לשניהם דפתח בהו באשרי אשרי תמימי דרך אשרי נוצרי עדותיו, ואמנם כל רמז אשרי דהתחלה כולל ד' אפי קמאין דב' זוגות די"ה עם א"ד דאדנ"י והיינו רמז אשר"י ר"ת 'אברהם 'שרה 'רבקה 'יצחק וקפיד ברמיזתן אורח ארעא להיות נשי לגבי נשי ולפי שעשו שיען בהם ועליהם אמר תמימי דרך היינו שלא נחסרו בעת שליטת עמלק אשר קרך בדרך לא הפריד אתוון י"ה המזדווגין עם א"ד דאדני בקדימת נקבות לזכרים הנ"ל ורוצה לתלות בהם כדי רשעתו של עשו שהקדים נקבות לזכרים ובאמת לא יועילו לעשו זכות אבותיו שיסודתן בהררי קדש בזווגי השמות הנ"ל ואין שם אחיזה לצו הטומאה של עשו ושוב ד' אפי בתראין דב' זוגות דו"ק עם נ"י והיינו רמז התחלתן אחל"י ר"ת 'אדם 'חוה "לאה 'יעקב וגם ברמיזתן קפיד על אורח ארעא להיות. נשי לגבי נשי, כנ"ל ועליהם בקש יכונו דרכי לצד שנחסרו בעת שליטת עמלק אשר קרך בדרך:
וענין זה יש לרמז בשה"ש שמאלו תחת ראשי היינו סיט' דשמאלא שנתאחז בה עשו בא לחסות בטומאתו תחת ראש"י המרמז ר"ת 'אברהם 'שרה 'יצחק 'רבקה ואולם סיים וימינו תחבקני היינו לעת קץ הימין שיכלה זרע עמלק יהי' השם שלם בזווגין דו"ה הנ"ל וע"ז סיים בלשון בקשה מי יתנך כאח לי היינו רמז אחל"י ר"ת אדם 'חוה 'לאה 'יעקב וקפיד בהו על אורח ארעא להיות נשי לגבי נשי משא"כ גבי שמאלו תחת ראשי לפי שמדבר מענין אחיזת השמאל אינם מקפידים על אורח ארעא בצד טומאתן לכן לא קפיד על אורח ארעא ברמיזתן בתבת ראש"י הנ"ל:
ולהיות רמז ד' זוגות על זווגי ד' אותיות הוי"ה עם ד' אותיות אדנ"י ומהם יוצא רמז סדר שכיבתן שקדמו שרה ורבקה לפני ב' בעלים שלהן וחוה ולאה קדמו ב' בעלים שלהן לפניהן מזה יוצא רמז נכון על איסור בשר בחלב שמרמזין ממש היפך סדורן שהרי בשם בש"ר נרמזין ב' בעלים לפני ר"ת 'שרה 'רבקה ובשם חל"ב נרמזין ב' בעלים לאחר ר"ת 'חוה 'לאה נמצא מרמזין פגם בזווגי שמות הויה ואדני ולכן כשנאמר איסור בשר בחלב ג' פעמים בתורה מרומז בכל מקום בצדו זווגי שמות הויה ואדני דהנה בפ' משפטים גבי לא תבשל גדי בחלב אמו נאמר בתרי' הנה אנכי שלח מלאך שנודע סוד מלאך מנין יחוד הויה ואדני ובפ' תשא גבי לא תבשל גדי בחלב אמו נאמר בתרי' כתב לך את הדברים האלה פי' רש"י ז"ל ולא אתה רשאי לכתוב תושבע"פ רומז ג"כ זווגי אלו ב' שמות תושב"ע סוד שם הנכתב ותושבע"פ סוד שם הנקרא ובפ' ראה גבי לא תבשל גדי בחלב אמו נאמר בתרי' עשר תעשר רומז כפל י' שבראש הוי"ה ובסוף אדנ"י שכולן מרמזין היפך בשר בחלב ברמז ד' זוגות הנ"ל:
הנה. נרמז ביחוס המערה אשר בשדה המכפלה אשר קנה אברהם מלת קנ"ה מנין ד' פעם זו"ג ביחוס עם שמות הוי"ה ואדנ"י:
ובענין השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת ארז"ל שנאמר בתורה עשר פעם בני חת שהמברר מקחו של צדיק כאלו קים י' דברות ובזה י' פעמים קנה מנין ד' זוגות אד"ם וחו"ה אברה"ם ושר"ה יצח"ק ורבק"ה יעק"ב ולא"ה: והנה בעצם שם מער"ה מרמזת על השוכבים שם שהגיע זמנם לקבל שכרן כנדרש היום לעשותם ומחר לקבל שכרן ותנן עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שי' עולמות ונתפרש שיהי' שכר העוה"ב שי' פעמים כנגד עוה"ז ועוה"ז נברא בה' והיינו שם מערה מע"ר מנין שי' עם ה' דע ה"ז שיתרבה שי' פעמים ונודע כי שי' עלמין נחלקין ר"ז מימין וק"ג משמאל א"כ ר"ז פעם ה' מנין אד"ם וחו"ה שר"ה ואברה"ם יעק"ב ולא"ה ששלשתן בצד ימין ושוב ק"ג פעם ה' מנין רבק"ה ויצח"ק שיצאו מכלל הימינים לצד שמאל כסדורן בס' דשלמה מלכא הנ"ל ולפי שבמנין ר"ז יש שלוש כנגד ק"ג דשמאל דהיינו כפל ק"ג בשלמות ועוד א' לחלק הג' כדאמרינן לענין ג' דפנות דסוכה ב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח לזה גם בכאן נרמזין ר"ז דומין בג' זוגות דימין וק"ג דשמאל בזוג א' דשמאל הרי שלש בימין נגד השמאל והיינו שלמות המיזוג בחמרא דשמאלא דדרי אחד תלת מיא דימינא ובזה נתייחס לגבי שכבי מערה ושם אחימ"ן שש"י ותלמ"י ב' אתוון דההחלתא צרופן אחת שלש והנשאר תחתיהן צרופן יין מים וכן נמי לסרש"מ הנ"ל תמצא כי ד' זוגות התחלתן אד"ם שר"ה יעק"ב רבק"ה חושבן אח"ת של"ש וסופן חו"ה אברה"ם לא"ה יצח"ק חושבן יי"ן נש"א מי"ם רומז שמזוג הזוגות כמזגא דחמרא דדרי אחד תלת מיא:
והנה סדר הזוגות בספרא דשלמה מלכא יש לכוונם בתמניא אפי דהיינו ד' אפי קמאין כנגד ד' התחלות הזוגות ולכן פתח בהן אשר"י סימן ר"ת ארבעתן וד' אפי בתראין כנגד ד' דסופי הזוגות ולכן פתח בהו אחל"י סימן ר"ת ארבעתן:
והנה סימן אשרי דראשי התחלות הזוגות מרומז במנין שלמות הסופי זוגות כענין מגיד מראשית אחרית וגם רומז ע"ז מה שאמרז"ל כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי רימז בזה התחלות ד' זוגות וסופי ד' זוגות וכן יש לכוון בתמניא אפי שיהי' מכוונים לד' זוגות בסדורן בזוג זוג וא"כ ב' אפי קמאין כנגד ב' דזוג הראשון ופתח בתרויהון באשרי הורה על כלל ד' זוגות שמרומז אשרי בהתחלתן ובסופן כנ"ל:
והנה גבי ויבא עד חברון פירש"י ז"ל כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחברי' להיות בעצתם יבואר דהנה משה אמר והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ רמז להם שיקחו להם עזר וסיוע מפרי מעשיהם של קדושים אשר בארץ המה והם יסייעו להם שלא יכשלו בעצה רעה ורימז במלות והת'חזקתם ולק"חתם חושבן ד' זוגות שכבי מערה אד"ם וחו"ה אברה"ם ושר"ה יצח"ק ורבק"ה יעק"ב ולא"ה ויהושע וכלב הבינו בוהתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ לכן לא נטלו מפרותיו כלום אולם יהושע לא הוצרך להשתטח שם לפי שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע והוסיף לו אות י' משם שרי שקראה תגר ונתפייסה בזה וממילא עמד לו בזה זכות כל ד' זוגות שכבי מערה שקנה אברהם בשביל שרה לחוד ולכן כשהוסיף י' דשרה ליהושע נדרש שהתפלל עליו י"ק יושיעך מעצת מרגלים כדרך שהתפלל כלב במערה דגם ביהושע תלה משה בזכותן כנ"ל:
והנה צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה כן אברהם לא אמר בתחלה רק סתם כסף ולא שיהי' נשקל בכל מקום שכן נאמר נתתי כסף השדה ולבסוף נאמר וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר רצונו את הכסף סתם אשר דבר אברהם בתחלה שקלו לבסוף ונתן ת' שקל כסף עבר לסחר בכל מדינה וא"כ בתחלה נחשב סתם כס"ף עם סכום ת' מנין ראשי שמות ד' זוגות ולבסוף נחשב שק"ל כס"ף עם סכום ת' מנין הנשאר בשמות ד' זוגות זולת ראשיתן:
ובפרטות מרומז בבקשת אברהם לפגע בעפרון אמר בכס"ף מל"א יתננ"ה ל"י מנין תוכי שמות ד' זוגות וע"ז סיים אח"כ מענה עפרון קב"ר מת"ך מנין ראשי וסופי שמותן:
ובדרך זה יש רמז בשמות ד' זוגות על ענין שנאמר עצת ד' לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור דהנה ראשי שמותן מנין עצ"ת וסופי שמותן מנין ד' לעול"ם ותוכי שמותן מנין מחשב"ת לב"ו מחשבת הלב ודאי נעלמה בתוכיות עצת הגלויה סביב בקצוות לפני המתיעץ עמהם ובזה יפה נדרש מעמק חברון מעלה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון ירמוז על כלל ד' זוגות שבחברון שכולם יתייחסו לאברהם שקנה המערה כולה בשביל לקבור את שרה ושם ודאי עצה עמוקה עצה ענין רמז עצת ד' לעולם ותואר עמוקה על מחשבת לבו כטעם מאד עמקו מחשבותיך:
וענין זה רמת גבי כלב בן יפנה שפנה עצמו מעצת מרגלים ע"י שבא לחברון והתפלל שם והי' לו ב' רוחות רוח א' בפה שוה לעצת מרגלים כדי שיוכל להשתיק אותם בזה השלים בחי' עצת ד' לעולם תעמוד דייקא שע"י שהי' עמהם שוה בעצה עמדו ושתקו לפניו ואז השמיע רוח אחרת שהי' נעלם במחשבת לבו לספר בטובת הארץ בזה השלים מחשבת לבו לדור ודור שעי"ז זכה ליכנס לארץ ונתקיים בו ודור רביעי ישובו הנה ונאמר והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה ופירשז"ל חברון תנתן לו הנה שם חברון שהוא מקומו הגלוי ומפורש בקרא ויבא עד חברון מתייחס כאן בהעלם בתואר מלת שמת ובזה יושלם כל"ב יפנ"ה ורו"ח פ"ה הגלוי שהי' לו עם שם חברו"ן הגלוי חושבן עצ"ת ד' לעול"ם וכל"ב יפנ"ה ורו"ח ל"ב הנעלם שהי' לו עם מלת שמ"ה הנעלם חושבן מחשב"ת לב"ו כנ"ל ברמז הזוגות דמערה ששם התפלל כלב להנצל מעצת מרגלים ולפי שיהושע מזרעא דיוסף שנאמר בו וישלחהו מעמק חברון ומשה דייקא שלקח עצמות יוסף עמו גלגל ע"י יוסף זכות שכבי מערה על יהושע דווקא: הנה נתבאר שבין יהושע ובין כלב הי' להם סיוע מד' זוגות שכבי מערה להנצל מעצת מרגלים שגרמו שלא יבואו כל הדור ההוא לארץ זולת יהושע וכלב שהי' מבאי הארץ והנה כל רמז ביאת הארץ בענין שנאמר עד יעבר עמך ד' עד יעבר עם זו קנית וסמוך בתרי' תבאמו ותטעמו ואיתא ב"ב קי"ט שנתנבא משה בזה על גזרת מרגלים הבנים יכנסו ולא האבות כי מאחר שקדם בפסוק עד יעבר ענין ביאת הארץ נתנבא באגב שתתעכב ביאתן ע"י גזרת מרגלים ובזה יבואר מה שנעשה סיוע ליהושע וכלב להנצל מעצת מרגלים ולהיות מבאי הארץ הוא בזכיות ד' זוגות שכבי מערה ולפי מה שהביא כאן בזוה"ק סדורן מספרא דשלמה מלכא כדקא יאות אדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה רבקה ויצחק נמצא כי הראשוני' בד' זוגות אד"ם שר"ה יעק"ב רבק"ה מרמזין מנין ע"ד יעב"ר ע"ם י"ו קני"ה והאחרונים בד' זוגות חו"ה אברה"ם לא"ה יצח"ק בתוספת כולל אחד מרמזין מנין ע"ד יעב"ר עמ"ך ד' ואל יקשה דאיפכא מסתברא להיות הראשונים בזוגות לרמז עד יעבר קמא והאחרונים בזוגות לרמז עד יעבר בתרא התשובה על זה כי לפי ענינם עם זו קנית דעד יעבר בתרא קודם לעמך ד' דעד יעבר קמא שבתחלה קנה אותם ואח"כ נתייחסו אליו ודוגמא לזה אלקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומי' לי שנדרש על המגלה שצריך לקרותה בלילה ולשנותה ביום וא"כ בהכרח לפרש ולילה ולא דומי' קודם אלהי אקרא יומם:
ועכ"פ מבואר שבזוגות שכבי מערה מרומז ביאת הארץ דכפל עד יעבר ואולם צריכין להוסיף כולל אחד לאחרונים שבזוגות להשלים מנין עד יעבר עמך ד' ולכן גבי יהושע וכלב שנעשה להם סיוע בד' זוגות לביאת הארץ נתוסף לכל אחד כולל הנחסר בעצם הזוגות לשלימות ביאת הארץ והתוספת דלגבי יהושע נמשך ע"י משה שהתפלל עליו כשהוסיף עליו אות י' לשמו וע"ז רומז ויהושע בן נון מלא רות חכמה כי סמך משה את ידיו עליו כי ב' ידים י' אצבעות ברמז י' שהוסיף משה על יהושע ואות י' רומזת חכמה ובזה מלא רוח חכמה ואותו רוח השלים כולל אחד לד' זוגות לרמז ביאת הארץ וכן בכלב נאמר עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי דייקא היינו האחרונים שבזוגות שנחסר בהם אחד למנין עד יעבר עמך ד' נתמלא ונשלם ע"י רוח אחרת שבכלב:
הנה ד' זוגות פרטן הם ח' ולפי שנתאחדו במערה נכללו זה בזה שבכל אחד מן הח' כולל מכל הח' ולכן נתייחסו בד' זוגות לפי שהשנים שבכל זוג יש בהם כפל ח' מצד הכללות הנזכר וכפל ח' רמוז בחושבן זו"ג של כל שנים וכללות ח' שלהם בכל אחד מן הח' שלהם מרומז במה שקנה אברהם המערה בד' מאות שקל הרי בשם אברהם רמוז ח' פעם א"ל ובמנין ת' ששקל רמוז ח' פעמים מ"י הרי רמוז אל עם מי לקומת כל אחד מן ח' שבמערה וסימנם אלד"ד ומיד"ד הרי אל עם כפל ד' של הזוגות ומי עם כפל ד' של הזוגות וכפל מ"י פעם א"ל למנין שמות כל הח' שיכללו בכל אחד מן הח' שבהם ולפי הנ"ל שנחסר כולל אחד בכפל ד' של הזוגות לשלימות כפל עד יעבר ונשלם לגבי יהושע וכלב בתוספת רוח כן באלדד ומידד נאמר ותנח עליהם הרוח ובזה נשלם בהם רמז ביאת הארץ בכפל עד יעבר ובזה ויתנבאו מענין ביאת הארץ וממילא התנבאו שתהי' ביאת הארץ ע"י יהושע ולא ע"י משה כענין נביאת משה בתר כפל עד יעבר אחר תביאמו ותטעמו ופירשיז"ל נתנבא משה שלא יכנס לארץ לכך לא נאמר תביאנו:
והנה כאשר נתקנא עליהם יהושע אמר לו משה ומי יתן והי' כל עם ד' נביאים כי יתן ד' את רוחו עליהם רצונו ומי יתן שישיגו כל עם ד' דייקא בנבואתם היינו כל מנין עד יעבר עמך ד' הנאמר על ביאת הארץ שהתנבאו הם על זה וברמז ד' זוגות שבשמותן נחסר אחד למנין אלא כי יתן ד' את רוחו עליה' שהרוח משלים החסרון כנ"ל וא"כ שפיר אמר משה המקנא אתה לי שהרוח נאצל ממשה. ויש עוד להמתיק סוד בענין השתטחות כלב במערה להנצל מעצת מרגלים שזהו ממש מעין בקשת משה על יהושע י"ק יושיעך מעצת מרגלים דהנה המרגלים שהוציאו דבה קלקלו בפה המוציא כ"ב אותיות הדבור ונודע לכוון שם י"ק עם כל אות מכ"ב אותיות על זה בקש משה י"ק יושיעך מעצת מרגלים רצונו אתוון י"ק המצורפין לכ"ב אותיות הדבור שבחי' י"ק הם מוחין דחכמה בינה הם ודאי יושיעו שלא יהי' הדבור בהוצאת דבה שהוא סלוק המוחין כנאמר ומוציא דבה הוא כסיל ומענין זה נשתטח כלב במערה להנצל מעצת מרגלים שיש רמז בד' זוגות שבמערה להמשכת חכמה ובינה דאתוון י"ק לכ"ב אותיות הדבור דהנה כ"ב אותיות נחלקין ג' אמות אמ"ש י"ב פשוטות הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק ז' כפולות ב"ב ג"ג ד"ד כ"כ פ"ע ר"ר ת"ת והנה האמות והפשוטות הם אותיות מיוחדות יתייחסו אתוון י"ק לפרט כל אות מהן אולם בכפולות יתייחסו ב' אתוון י"ק לפרטי ב' אתוון מזוגי הכפולות שכפלותן ודאי לימין ושמאל ובזה יתייחס י' דחכמה לימין וה' דבינה לשמאל והנה אותיות המיוחדות מסתבר שיפה כחן כסיט' דדכר והכפולות תשש כחן כנקבה שלדתה כפולה מלדת זכר בימי טומאה וימי טהרה והיינו מפני חולשת הנקבה כדרך שאמרו שכפל משה שמות החלשים של השבטים מפני חולשתן ומה שנכפל שם יהודה לא מפני חולשתו כדאי' בפירשיז"ל ומעתה נבוא לענינינו הנה הזכרים שבמערה יתייחסו לט"ו אתוון דאמות ופשוטות שהמה מיוחדות ויתייחס להם ט"ו פעמים י"ק דחו"ב הרי ט"ו פעמים חכמ"ה בינ"ה עם כלל ט"ו אתוון המיוחדות מנין אלפים קט"ו וכן שמות הזכרים עם שנותן הנפרטו בתורה אד"ם תתק"ל אברה"ם קע"ה יצח"ק ק"פ יעק"ב קמ"ז ג"כ מנין אלפים קט"ו ולפי שאלו ט"ו אתוון המיוחדות נתחלקו ג' לאמות וי"ב לפשוטות מרומז התחלקותן בפרטי ד' בעלים ושנותן דהנה מלבד מה שנקבר אברהם במערה בכלל ד' בעלים שבשבילם נתקרי קרית ארבע כדאי' במדרש הנה יש עוד יחוס פרטי לאברהם אל המערה בעבור שקנה אותה בארבע מאות שקל מעפרון החתי והוציאה מרשותו ונעשה לה תקומה כשנכנסה לרשות אברהם ורמוז בר"ת "ארבע "מאות "שקל אתוון אמ"ש שהן ג' אמות ולכן אברה"ם ושנותיו קע"ה בטול מנין הח"תי ורומז מנין ג' פעמים חכמ"ה בינ"ה די"ק עם כלל ג' אתוון דאמות ושאר ג' בעלים ושנותן אד"ם תתק"ל יצח"ק ק"פ יעק"ב קמ"ז מנין י"ב פעמי"ם חכמ"ה בינ"ה די"ק עם כלל י"ב אתוון דפשוטות אולם הנקבות שבמערה יתייחסו לז' זוגות דכפולות המבואר לעיל שיתייחס להן ז' פעמים י"ק דחו"ב הרי ז' פעמים חכמ"ה וז' פעמים בינ"ת עם כלל כפל ז' אתוון דז' זוגות מנין תתקצ"ד וכן שמות הנקבות חו"ה שר"ה רבק"ה לא"ה עם קכ"ז שנות חיי שרה הנפרטו בתורה ג"כ מנין תתקצ"ד מבואר דהשתטחות כלב במערה ממש כעין תפלת משה על יהושע:
עוד נרמז בד' זוגות שבמערה מה שנאמר וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים שרומז שבע שנים על ז' מדות חגתנהי"ם הנה ד' בעלים שבמערה ושנותם אד"ם תתק"ל אברה"ם קע"ה יצח"ק ק"פ יעק"ב קמ"ז חושבן ז' מדות חס"ד גבור"ה תפאר"ת נצ"ח הו"ד יסו"ד מלכו"ת עם כללות ז' שלהן ובהיותן תולדות אבא ואמא דאינון חו"ב יתייחסו על קומת ז' של המדות ורמוז בד' נשים שבמערה חויה שר"ה רבק"ה לא"ה עם קכ"ז שנים הנפרעו לשרה בתורה חושבן ז' פעמים חכמ"ה בינ"ה עם כללות כפל ז' שלהן: גם נרמז בד' זוגות שכל ג' זוגות שנקברו אחר אדם וחוה הי' תקונם של אדם וחוה שלא יתבששו מפני חטאן באכילה מעה"ד והנה כמו שבתולדות המאוחרות לאיש ואשה המולידין אותן נתלה הזכר באשה והנקבה באיש כן נמי ג' זוגות המאוחרות לאדם וחוה יתייחסו הזכרים של הזוגות לתקונה של חוה וג' נקבות של הזוגות יתייחסו לתקונו של אדם וזה יבואר במה דאיתא במד"ר שלא נמצא אות ס' במעשה בראשית עד ויסגר בשר תחתנה שושבאה האשה בא סטון עמה הנה ס' פעמים חו"ה מנין אלף ק"מ נתקן בג' בעלים המאוחרים אברה"ם יצח"ק יעק"ב ושנותם קע"ה ק"פ קמ"ז גם יחד מנין אלף ק"מ שוב אדם עם תתק"ל שנותיו מנין תתקע"ה נתקן בג' נשים המאוחרין שר"ה וקכ"ז שנותי' ורבק"ה ולא"ה גם יחד מנין תתקע"ה:
והנה נרמז בד' זוגות השכר טוב האמור בפסוק אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה הרי ראשי שמות ד' זוגות חושבן או"ר שמח"ה ומתחלקין ביניהם בתוארים לצדיק ולישרי לב ובאה ו' נוספת גבי ולישרי לב ומרומז בראשי וסופי שמות ד' בעלים מהזוגות חושבן צדי"ק תואר הראשון שביניהם ובראשי וסופי שמות ד' נשים מהזוגות חושבן ישר"י ל"ב עם ו' נוספת תואר השני שביניהם ועליהם נתקנא בלעם ואמר תמות נפשי מות ישרים מלת ישרים מנין ראשי שמות ד' זוגות שבמערה המרמזין על שכר טוב דאור ושמחה וסיים ותהי אחריתי כמהו כלפי שצרוף אחרית הזוגות משלימין לראשיתן בעלי השכר טוב צדיק וישרי לב כנ"ל: ואמנם לפי סדר שכבי מערה לדעת הזוה"ק הנזכר קודם כנ"ל הי' כסדר שנקברו שם שבתחלה נקבר זוג אדם וחוה, ואח"כ זוג אברהם ושרה ואח"כ זוג יצחק ורבקה ואח"כ זוג יעקב ולאה אלא שנקברו נשי לגבי נשי ודוכרי לגבי דוכרי דהיינו בסדר אדם וחוה סרה ואברהם יצחק ורבקה לאה ויעקב נמצא לפי זה הסדר בדכורין נפרדו אברהם מאדם ויעקב מיצחק ואברהם ויצחק סמוכין זה אצל זה ובנוקבין נסמכו שרה אצל חוה ולאה אצל רבקה ורבקה נפרדה משרה והנה באמת הי' יכולין להיות בסדר אחר דוכרי לגבי דוכרי ונשי לגבי נשי דהיינו חוה ואדם אברהם ושרה רבקה ויצחק יעקב ולאה ולפי סדר הזה בדכורין הי' סמוכין אדם ואברהם וכן הי' סמוכין יצחק ויעקב ובנוקבין הי' סמוכין שרה ורבקה ואולי דקפיד על סמיכת אלו דוקא משום קפדת זוגות הנמצא בהם דהנה בשמות אדם ואברהם יש זוגות באתוון אם שבכל אחד משניהם ובשמות יצחק ויעקב יש זוגות באתוון י"ק שבכל אחד משניהם ובשמות שרה ורבקה זולת ההין שבסופי שמותן השווין בכל ד' נוקבין יש בהם זוגות ר' שבשתיהן לכן נתרחקו אלו דוקא זה מזה ואותן שאין בהן קפדת זוגות נסמכו זה לזה בסדר הזוה"ק הנ"ל: והנה קנה אברהם המערה של ד' זוגות לאחר השלמת קכ"ז שנה דחיי שרה שנא' ותמת שרה בקרית ארבע ונדרש ע"ש ארבע זוגות שנקברו שם והנה ארז"ל מה ראתה אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינות תבא בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנה ותמלוך על קכ"ז מדינות לא יתייחס מה ראתה אסתר רק על עת שנכנסה ברצון לאחשורוש היינו מה ראתה אסתר שנכנסה לאחשורוש ברצון שעל ידו תמלוך על קכ"ז מדינות לפי שראתה בהם רמז קכ"ז שנות חי' שרה ובהשלמתן קנה אברהם המערה של ד' זוגות וסמכה אסתר על זכותן לבקש מאחשורוש לבטל גזירת המן שבא לשקול שקלי כסף על ישראל והם יתבטלו ודאי בזכות השקלים ששקל אברהם בקנין המערה, ולפי שנדרש מערת המכפלה שנכפלה בשוי' נמצא ששקל אברהם רק בחצי שוי' של המערה לכן גם אסתר נענתה אז מאחשורוש רק בחצי שנאמר לה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך ואמנם לענין כניסת אסתר ברצונה למלכות אחשורוש על קכ"ז מדינות ולפי שסמכה על זכות ד' זוגות דקרית ארבע יתפרש בזה ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה רצונו מה לך אסתר שנכנסתה ברצון אצלי להיות המלכה על קכ"ז מדינות בודאי תלית עצמך בקכ"ז דחיי שרה שבהשלמתן קנה אברהם המערה של ד' זוגות ובהם אתה באת לשעון וזה רימז אח"כ באומרו ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך הנה מלות ומה בקשתך זולת ו' העטוף מ"ה בקשת"ך חושבן שמות ד' נשים שבמערה חו"ה שר"ה רבק"ה לא"ה ושוב מלות ע"ד חצ"י המלכו"ת חושבן שמות ד' בעלים שבמערה אד"ם אברה"ם יצח"ק יעק"ב וקדם רמז הנשים ולבתר רמז הבעלים לפי שקנין המערה הי' בשביל האשה קודם לבעלה ושוב מלות וינת"ן ל"ך זולת ו' העטוף ינתן לך חושבן ראשי שמות ד' זוגות "אדם "חוה "אברהם "שרה "יצחק "רבקה "יעקב "לאה וכל ענין הרמוז בכאן הוא בפועל דמיון בפסוק שלפניו שנאמר ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר נשאה חן בעיניו היינו בענין שאמר לה אח"כ מה לך אסתר המלכה בענין המבואר לעיל ושוב ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו היינו שנתן לה רשות בהושטת השרביט אשר בידו בשלימות לבקש מאשר בידו בזכות שלימות שמות ד' זוגות הרמוזין במלות ומה בקשתך עד חצי מלכות ושוב ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט היינו שתקרב ותגע בנתינה המגיע לה מאת המלך בזכות ראשי שמות ד' זוגות הרמוזין במלות וינתן לך כנ"ל: וגם בתחלת המגלה ביחוס מלך אחשורוש לקכ"ז מדינה מיד בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו הרי ג' תבות שלפני שם אחשורוש הה"ם כשב"ת המל"ך חושבן שמות ד' נשים שבמערה חו"ה שר"ה רבק"ה לא"ה ושוב ג' תבות שלאחר שם אחשורוש ע"ל כס"א מלכות"ו אושבן שמות ד' בעלים שבמערה אד"ם אברה"ם יצח"ק יעק"ב וגם בזה מוקדם רמז הנשים לרמז בעליהן כמרומז בכניסת אסתר ברצונה למלוך על קכ"ז מדינות כנגד חיי שרה שבהשלותן הי' קנין המערה של ד' זוגות בשביל האשה קודם לבעלה אלא דבתחלה שנתייחסו קכ"ז לאחשורוש בעצמו בכח טומאתו שם אחשורוש חוצץ ומפריד בין הדבקים ששמות הנשים לפניו במלות ההם כשבת המלך שנדרש כשנתישבה מלכותו ובעליהן לאחריו במלות על כסא מלכותו נמצא ששם אחשורוש חוצץ בין רמז המלכות על הנשים ובעליהן משא"כ בכניסת אסתר ברמזין הנשים ובעליהן בלי חציצה ביניהם במלות מה בקשתך עד חצי המלכות והיינו מת שנדרש עד חצי המלכות ולא דבר החוצץ למלכות:
והנה בב"ר נדרש קרית ארבע בפרטות על ד' בעלים הנקברו שם אדם אברהם יצחק יעקב וגם נדרש קרית ארבע בפרטות על ד' נשים הנקברו שם חוה שרה רבקה לאה הנה במנין קרי"ת ארב"ע נוסף על מנין שמות ד' בעלים במנין ש' ונתחלקו מנין ש' לד' בעלים יגיע לכל אחד סכום ע"ה ושוב במנין קרי"ת ארב"ע נוסף על מנין שמות ד' נשים במנין קי"ו ויתחלק מנין קי"ו לד' נשים יגיע לכל אחת סכום כ"ט ירמוז כלפי שנאמר באשת חיל בטח בה לב בעלה הנה ביחוס בטח להבעל באשה יתייחס להבעל תואר בטחון לומר שיש להבעל בטחון באשת חיל ויתייחס לאשה תואר הבטחה לומר שיש בהאשת חיל הבטחה לבעלה והיינו רמז מנין ע"ה לפרטי ד' בעלים שכל ע"ה מנין בטחו"ן שיתואר לכל בעל באשת חיל שלו ומנין כ"ט לפרטי ד' נשים שכל כ"ט מנין הבטח"ה שיתואר בכל אשת חיל לבעלה ולכן גבי בטח בה לב בעלה סיים וכלל לא יחסר רומז שבענין בטח בה לב בעלה שמתואר לבעל בטחון ולאשת חיל הבטחה בזה ושלל לא יחסר שלא יחסר מנין הנשלל משמות ד' בעלים למנין קרית ארבע הנדרש עליהם שנשלם החסרון בד' פעמים בטחון המתואר להם וכן לא יחסר מנין הנשלל משמות ד' נשים למנין קרית ארבע הנדרש עליהם שנשלם החסרון בד' פעמים הבטחה המתואר בהן, והנה כבר בארתי לעיל כי ד' בעלים שבמערה מכוונים לד' אותיות הויה וד' נשים מכוונות לד' אותיות אדנ"י, והנה אלו ב' שמות נודעים במנין סוכה שנקראת על שם הסכ"ך שנודע מנינו מאה והיינו רמז ד' מאות ששקל אברהם בעד המערה של ד' זוגות הרומזין ד' זוגות דשמות סוכה נגד כל זוג מאה דסכך ותנן בסוכה ושחמתה מרובה מצלתה פסולה הורה לפי שיש בסוכה רמז ב' שמות הנ"ל שבחי' הוי' רחמים ומגין בתואר צל ובחי' אדנ"י דין שרשה כמו אם לכן הקפיד על שחמתה מרובה מצלתה שלא יתרבה הדין על הרחמים רק שיהיו שניהם שוין ולכן מנין צ"ל פעם הוי"ה שוה ממש למנין ח"ם פעם אנ"י דוק ותשכח ובזה נחזור על הראשונות המבואר לעיל ששמות ד' בעלים נרמזון בקרית ארבע ביחוס בטחון לשם כל אחד מהם ושמות ד' נשים נרמזין בקרית ארבע ביחוס הבטחה לשם כל אחת מהן הרי בזוג הראשון שם הבעל אד"ם בצרוף בטחון חושבן צ"ל וכל ד' בעלים המכוונים להוי' בתר רישא גרירן ברמז צל לפרטי אותיות הויה דרחמים. ושם האשה חו"ה בהתייחסה לאשת חיל רומז חי"ל מנין חו"ה בצרוף הבנוק"ה חושבן ח"ם וכל ד' נשים המכוונות לאדנ"י בתר רישא גרירן ברמז חם לפרטי אותיות אדנ"י דדין כנ"ל בסוד חם וצל דסוכה:
והנה על פרטי ד', בעלים שבמערה אקדים המבואר בזוה"ק פ' שלח ע"פ חיים שאל ממך דדוד לא הוו לי' חיים מדכי' ואדם שביק לי' ע' שנין מאלף שנה שראוי לחיות ותו אבהן שבקו כי' היינו בתחלה נערך אברהם שראוי לחיות כשנות יצחק ק"פ שנה וחי רק קע"ה שנה ונגרע ממנו ה' שנה בשביל דוד נמצא יצחק הוא הגורם לאלו ה' שנה במה שנערך אברהם אליו ושוב נערך יעקב שראוי לחיות כשנות אברהם קע"ה שנה וחי רק קמ"ז שנה ונגרע ממנו כ"ח שנה בשביל דוד, נמצא אברהם הוא הגורם לאלו כ"ח שנה במה שנערך יעקב אליו ושוב נערך יוסף שראוי לחיות כשנות יעקב קמ"ז שנה וחי רק ק"י שנה ונגרע ממנו ל"ז שנה בשביל דוד. נמצא יעקב הוא הגורם לאלו ל"ז שנה במה שנערך יוסף אליו נמצא כי הג' אבות דווקא השלימו עוד הפעם ע' שנה לדוד אחר שכבר נשלמו לו מאדם והיינו לפי שהי' מאדם לחוד לא נתבססו אצלו לפי שאדם בעצמו הי' ראוי למות ביומו מפני החטא אלא שרווח לו יומו לחשבו אלף שנה לכן חזרו לו עוד הפעם ע' שנה מן האבות המתוקנים והם נתבססו אצלו והיינו שאמר דוד גר אנכי בארץ מצד שנות אדם שלא נתבססו תושב ככל אבותי מצד שנות האבות שנתבססו אצלו ולפי שאדם עם האבות הם ד' בעלים שבמערה והם השלימו שנות דוד מאדם בתואר גר ומאבות בתואר חושב לכן כשבקש אברהם לקנות המערה מבני חת אמר גר וחושב אנכי עמכם רומז על גר ותושב שאמר דוד שהוא מד' בעלים שבמערה: והנה מצאתי רמז בפ' ראה בפסוק כי תשמע בקול ד"א וגו' אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני ד' אלקיך מלות היו"ם לעשו"ת חושבן שמות ד' נשים חו"ה שר"ה רבק"ה לא"ה ומלות היש"ר בעינ"י ה"וי' חושבן שמות ד' בעלים אד"ם אברה"ם יצח"ק יעק"ב ואמנם בלישנא דקרא דבוק להיום דהתחלה מלת מצוך האמור לפניו וגם דבוק להוי' דסיום אלקיך האמור לאחריו הנה גם הם נרמזין כשבא אברהם לקנות המערה שקבורין בה אלו ד' זוגות אמרי בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר הרי כס"ף חושבן מצו"ך עם כללות ד' אותיות ושוב מל"א חושבן אלהי"ך עם כללות ה' אותיות וסיים לאחזת קבר רצונו שהם רמז לתבות האחזות ודבוקות לרמז ד' זוגות הקבורים במערה, ואמנם נאמר זה אחר דין האמור בעיר הנדחת ולא ידבק בידך מאומה מן החרם כן אברהם אמר בכסף מלא יתננה לי ופירשיז"ל אשלם כל שוי' היינו באופן שלא ידבק בשוי' והזכיר בכסף מלא בתר מלת אש"ר ל"ו אש"ר בקצ"ה שדה"ו שרמוז בהם חושבן שמות ד' זוגות, ולפי שמשמעות המלות הורה שיש לו דבקות באלו הזוגות על זה קפיד אברהם ואמר בכס"ף מל"א יתננ"ה ל"י בתוככ"ם לאחז"ת קב"ר חושבן ד' פעמים זו"ג מתי"ם להורות שקנה השדה בשביל ד' זוגי מתים הקבורים שם שלא ידבק בהם חלק מבני חת: והנה פרטי ד' נשים הנדרשו בקרית ארבע לגבי מיתת שרה ושמותן חוה שרה רבקה לאה הרי תוכי שמותן אתוון ורבק"א וצד השוה בסופי ארבעתן אות ה' וזה ברמז גבי קבורת שרה שאמר אברהם ואקברה את מתי שמה מלת
ואקבר"ה אתוון ורבק"א שבתוכי ארבעתן ואות ה' שבסוף היא המשתוית בסופן וגבי וישקל אברהם נאמר עבר לסח"ר הוא ראשי שמות ד' נשים כי אות ס' במקום ש' שמאלית דשרה גם מרומז במענה עפרון ואת מתך קבר מלות וא"ת מת"ך חושבן חו"ה שר"ה רבק"ה לא"ה והן נוספו על מנין שמות בעליהן אדם אברהם יצחק יעקב בחושבן ד' פעמים מא"ה ולכן אמר ארץ ארבע מאות וגו' ביני ובינך רצונו ביני שתרצה ממני קבורת שרה שהוא מכלל ד' נשים ובינך שאתה מכלל ד' בעלים והרי ממספר שביני בנשים ובינך בבעלים מגיע לי היתרון ד' פעמים מאה כנ"ל וכן עצם סכום ת' רומז מנין נשי"ם: והנה אמר אברהם ואקברה מתי מלפני רימז כי ד' נשים מבטלין ד' שמלפני היינו כתות שאינן מקבלין פני שכינה היינו ר"ת "חוה מבטל ר"ת "חנף ר"ת ישרה מבטל ר"ת "שקרים ר"ת "רבקה מבטל ר"ת "רע ר"ת "לאה מבטל ר"ת "לוצצים:
והנה ס"ת אלו ד' נשים שצד השוה בהן באות ה' הוראה על כל אחת שהיא אשת חיל כמבואר בזוה"ק שאות ה' רומזת אשת חיל ולעומתה אות ק' רומזת אשת זנונים ואלי בקש עפרון ארבע מאות הוא ד' פעמים ק' להגביר אשת זנונים לעומת אלו ד' נשים ונודע שיש ד' נשים רוחות בטומאה ונתנו סימן ר"ת שלהם בר"ת אכזב מים לא נאמנו ומובא בס' תפ"י ממהרי"ח הנה יתכן לומר שבטול ארבעתן בד' נשים שבמערה ומרומז במאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי וגו' ופגעו לי בעפרון בן צח נרמז במלות "נפשכם "לקבור "את "מתי הר"ת ממש בטול ר"ת ד' נשים שבסימן אכזב מים לא נאמנו ואלו המלות חושבן רצ"ח והיינו ופגעו לי בעפרון בן צח"ר דייקא ואברהם שקל עבר לסחר דייקא מנין לסח"ר בטול מנין אכזב מים לא נאמנו ונדרש על עפרון נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יביאנו רמוז במלות ול"א יד"ע בטול מנין ר"ת "אכזב "מים "לא "נאמנו ובמלות נ"י חס"ר בטול מנין שלמות אכז"ב מי"ם ל"א נאמנ"ו: