אור ברסלב
אשכולות הגפן אשכול עניני יוסף

אשכולות הגפן· רבי מנחם מנדל לנדמן

אשכול עניני יוסף

אשכול עניני י"ב

וישב יעקב וגו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו' יבואר ההמשך לפי פירשיז"ל אחר שפירש לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה שלא היו ספונים וחשובים לפרש האיך נתיישבו וסדר מלחמותיהם איך הורישו את החרי פירש לך ישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכה כל גלגולי סבתם לפי שהם חשובין לפני המקום להאריך בהם הרי שהורה בכאן הכנעת וישב עשו שבקצרה ע"י וישב יעקב שבארוכה לענין זה שייך אלה תולדות יעקב יוסף להורות שיוסף הוא המסייע ליעקב להכניע לעשו כנאמר והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש והנה נאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו ונדרש בזמן שהקל קול יעקב, אין הידים ידי עשו הנה ע"ז רומז וישב יעקב בדרך ארוכה היינו שבמנין יש"ב נתארך שם יעק"ב בתוספת עליו מנין ק"ל בענין הקל קול יעקב וזה יפה כחו להאריך ישיבתו וקיומו בעולם ושוב רומז וישב עשו בדרך קצרה שבמנין יש"ב נתקצר שם עש"ו בגרעון ממנו מנין ידי"ם בענין אין הידים ידי עשו וזה תשות כחו לקצר ישיבתו וקיומו בעולם שבזמן. שהקל קול יעקב אין הידים ידי עשו:

וישב יעקב בארץ וגו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו' פירש"י ז"ל אחר שפירש ישובי עשו וגו' וגם נדרש וישב יעקב בקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף היינו שפירש מאחיו והי' סבה לגלות מצרים וידוע מה שנאמר בעשו וילך עשו אל ארץ מפני השטח של הגלות ויבואר דאחר שפירש ישובי עשו בסוף פרשה שלפניו כל מקומות מושבותם מזה דן יעקב ק"ו אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו ובזה בקש יעקב לישב בשלוה אמנם מתם בעצמם קפץ עליו רוגזו של יוסף דהנה כי נדקדק בח' מלכים דאדום שנתפרשו למעלה ופרוטי עקומות לו' מלכים ראשונים דנהב"ה בצר"ה אר"ץ התימנ"י עוי"ת משרק"ה רחבו"ת הנה"ר חושבן שמות י"ב בני יעקב כמו שנכתבו בתולדותם ראוב"ן שמעו"ן לו"י יהוד"ה ד"ן נפתל"י ג"ד אש"ר יששכ"ר זבלו"ן יוס"ף בנימי"ן והיינו וישב יעקב דסמיך בתרי' אלה תולדות יעקב שדן ק"ו לישיבת שלוה לכלל י"ב בניו מישיבת מקומות ו' מלכים ראשונים ושוב נפרט שם יוסף הגם שהוא בכלל תולדות יעקב להורות שדן ק"ו פרטי לישיבת שלוה של יוסף ממקום דמלך הח' פע"ו והוא חשבון יוס"ף ואמנם לפי שקדם אליו מלך הז' שלא נאמר בו מקום ומבואר בבעה"ט שלא הי' לו ישיבה במקום ידוע ממנו הי' קטרוג על ישיבת שלוה של יוסף וגלגל גלותו למצרים והיינו שקפץ עליו רוגזו של יוסף לפי שקדם עליו קטרוג מלך הז':

והנה ז' מלכים ראשונים שמתו אם נכוון אותן כנגד ז' מיני מתכות הידועין בסדורן כסף זהב נחשת בדיל עופרת כסף חי ברזל הרי מלך ז' שקטרוגו על הגלות כוון נגד ברזל וזה ודאי גלות מצרים שנקרא כור הברזל וכן אמרו ראוי הי' יעקב לירד בשלשלאות של ברזל למצרים אולם חס עליו המקום ונתגלגל ירידת יעקב למצרים בסבת מכירת יוסף שנאמר בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה וזה שנאמר על יוסף במצרים ברזל באת נפשו רצונו שנפשו באה להיות סבה לירידת יעקב במקום ברזל שהי' ראוי לירד בשלשלאות של ברזל ולפי שלאחר קטרוג מלך הז' על ישיבת יעקב נרמז אח"כ במלך הח' ישיבה ליוסף מזה נתעלה במצרים לכך שלח יוסף ליעקב רד"ה אלי רד"ה למפרע הד"ר ולך הח' עכ"פ זכינו כי ממקומות של מלכי ארום יש רמז על יוסף בכלל אחיו וגם רמז פרטי על יוסף בפ"ע וזהו שאמר יעקב ליוסף ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי ונתפרש מיד עשו שעשה מעשה אמורי ולדרכי יתפרש ומיד האמורי ממקום האמורי כמו איש על ידו שפירשיז"ל איש על מקומו כי ממקומות מלכי אדום לקח יעקב רמז ליוסף בכלל אחיו וגם רמז פרטי ליוסף בפ"ע נוסף על אחיו:

וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו וגו' הנה יש לפרש מלות מכל בניו לנתינת טעם על שאהב את יוסף לפי שיש בו מכל בניו וסמך על מה שנאמר ברישא אלה תולדות יעקב יוסף דמשמע שכל תולדות יעקב נכללו ביוסף והדר מפרש האיך נכללו ביוסף כל בניו ואמר כי בן זקנים הוא לו רצונו שהוא לו בן ביחוס זקן שקנה חכמה כנדרש והדרת פני זקן וכן מתורגם כי בן זקנים הוא לו אחי בר חכים הוא לי' ובזה תמצא כי ב"ן פעם זקן מנין שמות כל י"ב בניו במלואן ריש אלף וו בית נון שין מם עין וו נון. למד וו יוד, יוד הה וו דלת הה, דלת נון נון פא תיו למד יוד, גימל דלת, אלף שין ריש, יוד שין שין כף ריש, זין בית למר וו נון, יוד וו סמך פא בית נון יוד מם יוד נון. והנה מנינם נרמז בכללות שם התפארת דיעקב עם שם היסוד דיוסף דהיינו הוי' פעם שם שאמר די ובדרך זה יתפרש וישראל אהב את יוסף על ענין כללית שמות ידועין שלהם זב"ז וע"ז סיים מכל בניו שבכללות אלו השמות נרמז מכל בניו בהתוולא שמותם כנ"ל והיינו נמי אלה תולדות יעקב יוסף רצונו שכל התולדות מרומזין בכללות יעקב ויוסף זב"ז כנ"ל ולפי שלא נתפרסם עדיין שיוסף זכה למדת יסוד בשם שאמר די לזה גלה אח"כ ברמז כי בן זקנים הוא לו זקנים היינו כפל זק"ן מנין שם שאמר די ובכללותו עם הוי' דיעקב המפורסם מכבר נשלם בזה מכל בניו כנ"ל ובהיות תואר זקן שקנה חכמה וא"כ זקנים דהיינו כפל זקן הוא קנה חכמה בכפל מרומז במה שזכה למדת צדיק יסוד עולם הרי עולם מנין כפל חכמ"ה והם מתייחסים לב' תוארים צדיק יסוד דהנה חכמה בתואר צדיק בטעם פי צדיק יהגה חכמה וחכמה בתואר יסוד בטעם ד' בחכמה יסד ארץ:

ואמנם נתפרש וישראל אהב את יוסף לפי שיש בו מכל בניו בענין כי בן זקנים הוא לו דזקן היינו קנה חכמה ובו יש קנין רבוי חכמה ברבוי זקנים והרבוי משוער במלת הו"א דלבתר זקנים מנין י"ב בניו שכנגד רבוי כל בניו קנה יוסף חכמה ולכן נאמר אלה תולד"ת יעקב יוסף שביוסף כלול חכמה בקומת י"ב דאלה תולדות יעקב תדע שכן מלות אל"ה תולדו"ת מנין י"ב פעם חכמ"ה והם נכללו במנין יוס"ף בהתחשב פ' פשוטה למנין ח' מאות דאיק בכר וכאשר אהב ישראל את יוסף ועשה לו כתנת פסים בשביל רבוי חכמה שבו כנגד כל בניו נתקנאו אחיו ע"ז ונאמר ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו ורש"י ז"ל מפרש כתנתו זה חלוק כתנת הפסים הוא שהוסיף לו אביו יותר משל אחיו ולפ"ז כתנתו אין לו שייכות עם כתנת הפסים אולם כמה פנים לתורה ובדרך רמז יש לו שייכות שגילתה התורה שנתקנאו קנאת סופרים על רבוי חכמה נגד י"ב בנים הרמוז בשם יוסף בחושבן הנ"ל לרבות מנין פא פשוטה שבו במנין ח' מאות והיינו ויפשיטו את יוסף שהבחינו בשם יוסף אות הפשוטה ובזה נחשב הוא למנין י"ב פעם חכמה וזה גרם לו את כתנתו שכן כתנת"ו ג"כ מנין י"ב פעם חכמ"ה והדר מפרש דהיינו את כתנת הפסים אשר עליו שהוסיף לו בשביל רבוי חכמתו כנגד י"ב בניו והיינו נמי רמז גביע של יוסף שאמר שנחש ינחש בו רצונו שבו מרומז חכמה של יוסף בקומת י"ב שכו מנין חכמ"ה הוא ע"ג עם י"ב הרי גבי"ע ובענין זה ירמוז חלום הראשון של יוסף והנה קמה אלמתי שנדרש משתיקותא דאמי וכמה פנים לתורה ירמוז על חכמתו של יוסף שעמדה לו והוא בתואר שתיקה שהוא סייג לחכמה וע"ז סיים והנה תסיבנה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי הורה שחכמה של כלם נכלל ביוסף כנ"ל וזה יבואר ג"כ בחלום השני בהקדים ענין החכמה המתייחסת ליוסף מבחי' צדיק יסוד עולם הנ"ל והיינו כי להיות מדה ששית בז' מדות מכוון לכוכב הששי מז' כוכבי לכת הנקרא בפרטות בשם כוכב ואי' בשבת קנ"ו האי מאן דבכוכב יהי גבר נהיר וחכים משום דספרא דחמה הוא והנה נהיר וחכים הוא ענין אחד בטעם חכמת אדם תאיר פניו וגם שניהם נכללו בצדיק בענין שנאמר אור זרע לצדיק הרי או"ר נוסף על צדי"ק במנין א"ב ותואר זר"ע נוסף על צדי"ק במנין חכמה וזה ג"כ ביוסף שנאמר ויקראו לפניו אברך ונדרש שהי' אב בחכמה ורץ בשנים ואמר ויקראו לפניו דייקא כי חכמתו נכרת לפניו בטעם חכמת אדם תאיר פניו והיינו כי בן זקנים הוא לו ומתורגם בר חכים הוא לי' ורומז זקני"ם הו"א מנין א"ב פעם חכמ"ה ובזה יפה נדרש ג"כ כי בן זקנים הוא לו שהי' זיו איקונין שלו דומה לו היינו מטעם שהי' לו בר חכים שכל מה שלמד משם ועבר מסר לו לכן היו דומין בזיו איקונין ענין חכמת אדם תאיר פניו וכן זקני"ם מנין או"ר הרי ביוסף נהיר וחכים דכוכב ורמוז במלות הו"א ל"ו מנין כוכ"ב והנה נדרש חכם לב יקח מצות זה משה על שום שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי משה בנצח מדה ד' מכוון נגד חמה בשצ"ם חנכ"ל ולקח עצמות יוסף המכוון לכוכב עמו שהוא ספרא דחמה ובזה ודאי מבואר שפיר ענין נהיר וחכים דכוכב משום דספרא דחמה הוא שישנן שניהם בחמה דמשה בענין חכם לב יקח מצות הרי חכים בחכם לב ונהיר בתואר מצות שנאמר מצות ד' ברה מאירת עינים וענין זה נמי ביהושע זרעא דיוסף לא מש מתוך אהלו של משה דוגמת כוכב ספרא דחמה ובזה נהיר וחכים נהיר בענין שנאמר על יהושע בכור שורו הדר לו דנהיר ממשה שנאמר למשה על יהושע ונתת מהודך עליו זה קרון עור פנים וזה עצמו הוראה דחכים ג"כ ממשה בטעם חכמת אדם תאיר פניו וכן נצטוה משה בפרטות ליתן מחכמתו על יהושע בענין שנאמר וסמכת את ידך עליו שכן נאמר ויהושע ב"נ מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו:

ובזה נבוא לתחלת ענינינו שחכמתו של יוסף כלולה מחכמת אחיו הנה כן הוראת חלום השני והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ולפי מה שאמרו שהירח הי' דבר בטל בחלום לפי שרומז על אמו והיא כבר מתה א"כ עיקר החלום השמש ואחד עשר כוכבים משתחוים לי רצונו שחכמתו מבחי' כוכב ספרא דחמה נכללת מחכמות י"א אחיו ובזה חכמת כל אחד מהם בתואר כוכב ושמש דיוסף והיינו השמש וי"א כוכבים משתחוים לי ממש כעין חלום הראשון הנ"ל שחכמתו של יוסף בתואר אלם סיג לחכמה שתיקה נכללה מחכמות י"א אחיו וחכמת כל אחד מהם בתואר אלם דיוסף והיינו והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי ולפי מה שנדרש והנה קמה אלומתי שתיקותא דאמא מבואר שאמו גרמה לו חכמתו ולפי"ז גם הירח דחלום הב' אינו דבר בטל שרומז על אמו שגרמה לו חכמתו:

ויבואר עוד וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו דהנה נאמר ויבאו אלימה וימצאו שם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ופירשיז"ל כנגד י"ב שבטים וכנגד ע' זקנים נזדמנו להם מבואר משם שיוסף חביב מכל בניו שהרי נזדמן כנגד כלם עינת מים והוא רק בשביל יוסף שנאמר בן פרת יוסף בן פרת עלי עין ומתורגם כגופן דנציב על עיבא דמיא וגם מה שנתייחסו ע' זקנים עם י"ב שבטים הוא רק בשביל יוסף שזכה למדת צדיק כתמר יפרח ולכן כנגד הזקנים היו תמרים דווקא והיינו כי בן זקונים הוא לו שבו נתייחסו השבעי' זקנים ועל ענין זה רומז חלום הראשון והנה אנחנו מאלמים אלמים הלשון נופל על לשון אלם ששם נמצאו רמז כל הי"ב שבטים והנה קמה אלומתי וגם נצבה לשון כפול כנגד ב' ענינים הנמצאו באילים עינת מים ותמרים שניהם יתייחסו ליוסף ובשבילו בא יחוסן גם לשאר השבטים והיינו תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי: ואמנם בפשטות והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה הוא עסקי מזון ולכן כל אל"ם מנין יונ"ה שבקשה על עסקי מזון כנדרש והנה עלה זית טרף בעיה שאמרה יונה יהיו מזונתי מרורין כזית בידי הקב"ה ואל יהיו מתוקין כדבש בידי בשר ודם וכן נמי מרומז במלות אלמי"ם בתו"ך השד"ה מנין מרו"ר זי"ת אמנם ראה בחלומו י"ב פעמים אל"ם די"ב בני יעקב והם מנין מתו"ק דב"ש ולאשר היונה מאסה בזה ובחרה יותר במרור זית לזה סיים והנה קמה אלמתי וגם נצבה היינו שאלם דיוסף כדקאי כפשוטו קאי שלא נחשב בתוספות כולל והנה תסבינה אלמתיכם בתוספות י"א כוללים ועולין למנין תשצ"ב ולבתר ותשתחוין לאלמתי שיצטרפו עם אלים כפשוטו דיוסף ואז יושלמו למנין מרו"ר זי"ת דבקשה היונה. והנה מתורגם מאלמים אלמים מאסרין אסרין לכן אמר והנה קמה אלמתי היינו אסר של יוסף וגם נצבה ירמוז על ענין שאמרז"ל יבא אסר של יוסף שנא' ויאסר יוסף את מרכבתו ויעמוד נגד אסר של פרעה שנאמר ויאסר את רכבו והיינו והנה. קמה אלמתי היינו אסר של יוסף וגם נצבה לעומת אסר של פרעה ולענין הנ"ל שמנין אל"ם רומז על יונ"ה שבקשה עסקי מזון כן אסר רומז עסקי מזון מנין צדי"ק אוכ"ל בענין שנאמר צדיק אוכל לשבע נפשו וצדיק היינו דרגא דיוסף שזכה בנסיון של אשת פוטיפר ואמר כי אם הלחם אשר הוא אוכל לכן בא בשכרו צדיק אוכל והיינו רמז אסר של יוסף שעמד נגד אסר של פרעה שרדף אחרי ב"י והשיגם חונים על הים ובאותה שעה היו ישראל בדמיון יונה שנאמר יונתי בחגוי הסלע שבקשה עסקי מזון המרומז באסר דיוסף ובזכותו נקרע הים לפניהם כנדרש הים ראה וינס היינו זכות וינס דנסיון יוסף ולכן הי"ם רא"ה מנין אס"ר דיוסף דהיינו רמז צדיק אוכל ושפיר אמרז"ל קשין מזונותיו של אדם כקי"ס וכשבקשה היונה עסקי מזון שלה בעלה זית נאמר וידע נח כי קלו המים רמז לקריעת י"ס בזכות אסר יוסף כנ"ל וכן כ"י קל"ו המי"ם מנין אסיר ואסר של פרעה נטבעו בים לעומת מה שנתחכמו לדון את ישראל במים לפי שכבר נשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם ובאמת כי קלו המים דמבול רמז רק על ישראל בזכות אסר דיוסף כנ"ל, והנה בז' מינים דשבח א"י שכנגד ז' מדות הרי זית שמן נגד מדת צדיק ולכן רומז זי"ת מנין אס"ר יוס"ף שרמז אס"ר מנין צדי"ק אוכ"ל ושעור אכילה בכזית והיינו בקשת היונה עסקי מזון בעלה זית דוקא ומשמע נמי כפשוטו שלא מצאה עדיין רק עלה זית ממילא רומז ליוסף שנתברך מראש הררי קדם שארצו ממהרת לבשל פירותיו קודם כל הארצות והורה בזה ודאי ענין צדיק אוכל, ואמנם אסר דיוסף נתייחס בב' תוארים והנה קמה אלמתי וגם נצבה רומז ענין לחם משנה דיום ו' שהוא מדת צדיק הרי כפול בו צדיק אוכל לעצם יום ו' ותואר קמה היינו נזקפה ומה שנשאר ליום ז' תואר וגם נצבה פירש"י ז"ל נשארה על עומדה בזקיפה:

והנה תלה ב' פעולות בעצמו והנה קמה אלמתי וגם נצבה הוראת כפל ענין ממשלה שימשול עליהם על כרחם מצד עצמו בתוקפו ושוב תלה ב' פעולות באחיו והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי הוראת כפל ענין מלוכה שמדעתם יתנו לו כתר מלוכה, והנה כפל ענין מלוכה שנתלה בפעולתם סתרו לו אחיו בה' תמיהות המלך תמלך עלינו וכפל ענין ממשלה שנתלה בפעולתו קיימו באומרם אם משול תמשול בנו ואינו בלשון תמיהה ומשמעות אם בכאן לשון אלא משול תמשל בנו כמו כי אם ישראל יהי' שמך נמצא סתרו לו סוף חלומו בפעולתם וקיימו תחלת חלומו בפעולותיו קמה אלמתי וגם נצבה ולענין הנ"ל שרומזין לחם משנה של יום ו' דיוסף וחלק אחד לעצם יום ו' שכנגדו מין ו' זית וחלק שני נשאר ליום ז' שכנגדו מין ז' דבש היוצא מן התמרה שנקראת כותבת מרומז בקיום כפל לשון ממשלה דקמה נצבה באמרם אם משול תמשל בנו א"ם משו"ל מנין זי"ת תעש"ל בניו מנין כותב"ת, ועכ"פ נתייחס כפליתו באסר דיוסף הנ"ל לענין רמז צדיק אוכל שכפול בלחם משנה דיום ו' שהוא מדת צדיק כנגד מין ו' זית וזה רימזה היונה במנין על"ה זי"ת מנין כפל צדי"ק אוכ"ל ושפיר נדרש בזה שאמרה יונה יהיו מזנוותי מרורין כזית ואל יהיו מתוקין כדבש שיוכיח על זה מה שלא ירד המן ביום ז' שכנגדו דבש ונכפלו ביום ו' שכנגדו זית: והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. המשך הענין יבואר דהנה פירש"י ז"ל והוא נער שהי' עושה מעשה נערות מתקן בשערו ממשמש בעיניו כדי שיהי' נראה יפה הורה בזה שנתקשר יוסף במדת תפארת של יעקב אביו כטעם ותפארת בנים אבותם וכן מרומז במלות והו"א נע"ר חושבן יוס"ף עם יעק"ב כענין שנאמר קודם אלה תולדות יעקב יוסף שנדרש שהי' זיו איקונין של יוסף דומה ליעקב היינו שבא להתדמות אליו במדת תפארת והיינו שיהי' נראה יפה ובענין זה הי' מקרב את בני בלהה ואת בני זלפה ונותן טעם נשי אביו, דהנה מדות ג' אבות הם ג' סדרים זרעים מועד נשים ויעקב בחיר שבאבות במדת תפארת שבו הממוצע בין עדות חו"ג דאברהם ויצחק שלא היו מטתן שלמה, מפאת שלא היו מיזוג בעצם מדתם עד שבא יעקב והיה מטתו שלמה ולכן מדת יעקב בסדר נשים להוראת שלמות מטתו וא"כ אין ליתן דופי בבני בלהה ובני זלפה בהיות בשלמות נשי אביו שרומזין מדת תפארת דיעקב שבסדר נשים נמצא נמשך זה אחר אומרו והוא נער שנתקשר במדת תפארת של יעקב כנ"ל ועם זה נמשך אח"כ ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם ברמז במלות א"ת דבת"ם מנין זרעי"ם מוע"ד נשי"ם שנתקשר במדת תפארת דסדר נשים הממוצע מב' סדרים זרעים מועד וכאשר היו אחיו מזלזלין בבני שפחות הרי פגמו בסדר נשים דאביהם והיינו רעה אל אביה"ם דייקא ועל זה נסמך וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ונדרש שהי' זיו איקונין של יוסף דומה ליעקב היינו שהי' מתדמה אליו במדת תפארת בענין שנראה יפה והיינו ועשה לו כתנת פסים רומז פסי"ם מנין ב' פעמים יפ"ה רומז לכפל יפה שנאמר בו להלן ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה וסמיך ויהי אחר הדברי' האלה ותשא אשת אדניו את עיני' אל יוסף ותאמר שכבה עמי וימאן ויאמר הן אדני וגו' ירמוז על הנ"ל שיוסף רצה שיהי' נראה יפה להתקשר בתפארת של יעקב ובזה נתייחס יפה תאר ויפה מראה שהתיפות שלו ברמז תא"ר מרא"ה חושבן זרעי"ם מוע"ד כשי"ם היינו מעין עדת תפארת דסדר נשים הממוצע בין זרעים מועד ועל זה ותשא אשת אדוניו וגו' ותאמר שכבה עמי רצותה לדחות את יוסף מקדושת תפארת דסדר נשים במה שיזדווג עמה שהתנגדה בתפארתה שלא בקדושה ורמזה במלות שכבה עמי שכב"ה מנין זרעי"ם עמ"י מנין מוע"ד וחסרה מזונן בסדר נשים וע"ז נאמר וימאן בשלשלת שרימז לה שנתאחז בסדר השלישי סדר נשים:

וזהו ויאמר אל אשת אדניו הן אדני ואיתא במדר' מתירא אני מאבא שבארץ כנען היינו שיעקב רומז על קדושת סדר נשים ולכן אין להזדווג עמה וענין זה יש לכוון גם אח"כ גבי ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי וארז"ל לעשות צרכיו נכנס אלא שנראה לו דמות דיוקנו של אביו היינו שגם שם נאמר שכבה עמי ברמז זרעים מועד בגרעון סדר נשים וע"ז נרא' לו דמות דיוקנו של אביו שרומז לסדר נשים שבשביל זה אין להזדווג עמה:

ויש לדעת שכל נסיוני של יוסף מרומז בענין וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים דאי' במדרש ר"ל בשם ראב"ע אמר צריך אדם שלא לשנות בן מבניו שע"י כתנת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף וישנאו אותו ולפי"ז יהי' תימה גדולה על אבינו יעקב היאך עשה כתנת פסים ליוסף להטיל עליו שנאה באחיו אמנם באמת מאת השם היתה זאת שישנאו אתו אחיו כדי שתתגלגל עי"ז מכירת יוסף כנדרש וישלחהו מעמק חברון מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון בגזרת כי גר יהי' זרעך כי בזולת מכירת יוסף הי' ראוי יעקב לירד בשלשלאות של ברזל למצרים וכשירד בסבת מכירת יוסף נתקיי' בו בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה דייקא היינו בסבת וישראל אהב את יוסף מכל בניו שכן נאמר ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ומזה נתגלגל מכירתו וידוע שבשביל שהוצרכו ישראל להיות במצרים ערות הארץ ולא היו יכולים לעמוד כנגדם לזה הוצרך יוסף לירד לפניה' להתיש כח המצרים ע"י שיעמוד בנסיון שלו ומרומז בענין וישראל אהב את יוסף ונותן טעם כ"י ב"ן זקני"ם הו"א ל"ו מרומז בס"ת אתוון וימא"ן הוא נסיון של יוסף ומטעם זה ועשה לו כתנת פסים רומז כתנ"ת פסי"ם מנין שלשל"ת הנאמר על וימאן ובמה שנדרש כי בן זקנים הוא לו שהי' זיו איקונין של יוסף דומה ליעקב מרמז על הנסיון שלבסוף גבי ויבא הביתה לעשות מלאכתו שאמרו לעשות צרכיו נכנס ונראה לו דמות דיוקנו של אביו עם שהדברי' כפשוטן שבדרך נס נתראה אליו דיוקנו של יעקב ופירש ממנה יבואר עוד שגם בזולת הנס הי' לו סבה שנזכר בדיוקנו של יעקב ופירש ממנה והיינו כענין שפירשיז"ל גבי מראת הצבאת שבהן הי' הנשים מפתות לבעליהן במצרי' שנוטלת כל אחת המראה ורואה בה את עצמה עם בעלה ומשדלתו בדברי' לומר אני נאה ממך ומתוך כך מביאות לבעליהם לידי תאוה ונזקקות להן ומסתמא עשתה כן גם אשת פוטיפר לפתות את יוסף לשכוב עמה וכשראה יוסף את דיוקנו במראה שהי' דומה לדיוקנו של יעקב נזכר בו ופירש מן העבירה והיינו כי בן זקנים הוא לו שזיו איקונין שלו דומה לשל אביו ובסבה זו יפרש מן העברה לכן ועשה לו כתנת פסים שבסבה זו ישנאו אתו אחיו שיכירו בו אהבת אביהם אתו מכל אחיו ושנאה זו היתה סבה למכירת יוסף שיתקיי' בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה רצונו שהסבה למכירת יוסף הי' ע"י שהאהבה שבחק אחים נסתבכה בעבותות לבל תעכב שנאת האחים ליוסף והיינו ולא יכלו דברו לשלום משמע שברצונם מחק אהבת אחים לדברו לשלום אבל ולא יכלו מצד המונע אהבתם כנזכר ולענין נסיון יוסף הי' זה פועל דמיון כשם שנתק חק אהבת אחים כן ינתק מיוסף אהבת אשת פוטיפר כשיכנס לעשות צרכיו שיהי' פורש מן העבירה וישנא אתה תחת אהבתה וגם המניעה שנעשה להם בולא יכלו דברו לשלום הנ"ל הי' ג"כ פועל דמיון על המניעה שנעשה ליוסף שלא יבא לידי עבירה והיינו בענין שנאמר ואין איש ודרז"ל בדק את עצמו ולא מצא את עצמו איש אי נמי בענין שאמרו שנמתחה הקשת וחזרה שנאמר ותשב באיתן קשתו קשיותיו והיתה שנאת האחים ע"י הכתנת פסים שבה רמזו אחיו בפרטות פועל דמיון על פרישת יוסף מן העבירה בענין שנאמר ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו דהי' סגי לומר ויפשיטו את יוסף את כתנת הפסים אשר עליו מהו את כתנתו אלא, באו לומר שעשו פועל דמיון לענין שיפשיט יוסף את כתנתו בשעת הצורך להנצל מן העבירה ועשו רמז לזה בהפשטת כתנת הפסים אשר עליו והרמז הי' על שעה שנאמר ותחפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ושם נאמר ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה ולכן כאשר הביאו את הכתנת ליעקב אמר כתנת בני חי' רעה אכלתהו ופירשיז"ל נצנצה בו רוה"ק סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר היינו שהרגיש מענין הפשטת הכתנת שהי' פועל דמיון לעת שתתגרה בו אשת פוטיפר כנ"ל. וגם ענין וישליכו אתו הבורה והבור רק אין בו מים היינו פועל דמיון שעי' שיפרוש יוסף מאשת פוטיפר ינתן בבור של בית הסהר כנאמר וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור ובפרטות ירמוז והבור רק אין בו מים על ענין שבזכות נסיון יוסף בוינס הים ראה וינס והלכו ביבשה בתוך הים והיינו והבור רק אין בו מים וזהו כוונת המדר' גבי ועשה לו כתנת פסים וגו' וישנאו אתו למה וישנאו אתו בשביל שיקרע הים לפניהם פסים פסים היינו כנ"ל ששנאת אחיו הי' פועל דמיון על נסיון יוסף שבזכות זה יקרע הים לפניהם פסים פסים. והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה וגו' יתפרש והוא נער על שהקטין את עצמו כעושה מעשה נערות ועי"ז מקרב את בני בלהה ואת בני זלפה שהיו אחיו מבזין אותן ונתקיים בו "ושפל "רוח "יתמך "כבוד אלו המלות ר"ת ויכ"ר היינו מה שנאמר ויכר יוסף את אחיו וכבר רמזתי בס' למב"נ בענין י"ב שבטיא ששלמות מלות ושפל רוח יתמך כבוד מנין שמות בני, שפחות והיינו והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה ויתמך כבוד במתן שכר שבצדו שנאמר וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו שנחשב זקן שקנה חכמה ואעפ"כ עושה עצמו כנער לכן ועשה לו כתנת פסים וארז"ל שעשה לו משקל שני סלעים מילת יש לכוון משקל ב' סלעים דווקא ב' פעמים סל"ע מנין נע"ר בשכר והוא נער ומרומז במלות "לו "כתנת "פסים ר"ת כפ"ל שהי' משקלו כפל סלע והכפל בשכר א"ת בנ"י בלה"ה וא"ת בנ"י זלפ"ה נרמזין במנין שלמות מלות ל"ו כתנ"ת פסי"ם כמנין ד' פעמים רח"ל לא"ה דלגבי יוסף נחשבו ד' בני שפחות כאלו היו מבני רחל ולאה שנתייחסו שתיהן לבנין בית ישראל:

אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה הי' רעה וגו' מרומז במלות "בן "שבע "עשרה ר"ת שב"ע ובמלות "עשרה "שנה "הי' זרעה ר"ת עשרה הרי כפול שבע עשרה רמז שכנגד י"ז שנים שהי' יוסף אלל יעקב הי' שוב יעקב אצל יוסף במצרים שבע עשרה שנים וירמוז כלפי שאמר אלה תלדות יעקב יוסף להשוות יעקב ויוסף ויעקב מדת ת"ת יום ג' מימי הבנין ויוסף מדת יסוד צדיק יום ו' מימי הבנין ויש צד השוה בשניהם שכפול טוב ביום ג' וכפול טוב ביום ו' ולכן היו יעקב ויוסף ביחד כפל י"ז שנים שרומזין כפל מנין טו"ב ונאמר ויחי יעקב רומז ויח"י כפל מנין טו"ב וכן נאמר ויח"י יוסף כפל מנין טוב כנ"ל:

אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה הי' רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה וגו' מרומז בכאן דאיתא בקרנים מאמר י"ג שיש קליפת זבוב אלהי עקרון והוא שר של רחים ויעקב בלמוד התורה שנקראת טוב הי' מבטל מנין זבוב יעו"ש והנה כאן שאמר אלה תלדות יערב יוסף שבא להשוות יעקב ויוסף ואמר אח"כ כי בן זקנים הוא לו שכל מה שלמד תורה משם ועבר מסר לו נמצא שגם יוסף בטל קליפת זבוב ועז"א בן שבע עקרה שנה הי' רעה את אחיו וגו' רומז מנין י"ז שנה על מנין טוב דתורה שלמד יעקב המבטל מנין זבוב וזהו הי' רעה את אחיו רע"ה בטול מנין זבו"ב רחי"ם א"ת אחי"ו בטול מנין עקרו"ן כי זבוב אלהי עקרון והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה מרומז במלות בלה"ה וא"ת בנ"י זלפ"ה בר"ת היפך זבו"ב צרוף ב"ו ב"ז שיש בו בזיון לבן השפחה שנאמר עד בכור השפחה אשר אחר הרחים ששם הזבוב שר של רחים וזהו שפירש"י ז"ל לפי שהי' אחיו מבזין אותן והוא מקרבן וזה ויבא יוסף את דבתם רעה וגו' רע"ה מנין זבו"ב רחי"ם ונדרש שאמר עליהם שמזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים ונענש ע"ז שלעבד נמכר יוסף ולכן נמכר לשר הטבחים דווקא ששם הזבוב מצוי' ממה שהי' אחד מעשרה נסים שבמקדש שלא נראה זבוב בבית המטבחים ונתעלה בגדולה לפתרון טוב לשר המשקים שנמצא זבוב בכוסו ויוסף הי' מבטלה ולכן אמר לו ונתת את הכוס מלת ונת"ת הוא סוף מילוי של זבוב זי"ן בי"ת ו"ו בי"ת רומז לעקור שורשה למטה:

והוא נער וגו' פירשיז"ל שהי' עושה מעשה נערות מסלסל בשערו הנה יוסף בעוצם קדושתו הי' מסלסל בשערות ראשו לרמז על שבח ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן שנאמר על קליעת השערות המודלת על גבה הראש ולכן ברכת יעקב ליוסף מסתיימת תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו והנה יוסף ראה בחלומו והנה קמה אלמתי וגם נצבה וכאשר נתייחס יוסף לב' בנים א"כ יתייחס להם כפל קמה דיוסף וכפל נצבה דיוסף הרי כפל קמ"ה מנין כרמ"ל לענין ראשך עליך ככרמל וכפל נצב"ה מנין ארגמ"ן לענין ודלת ראשך כארגמן והנה כל השבח ראש"ך עלי"ך ככרמ"ל ודל"ת ראש"ך כארגמ"ן מנין אלפי"ם רל"ו שנים שעברו מבריאת עולם לפני שנת הרעב ולזה רימזה התורה וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב דווקא רצונו שבב' בנים דיוסף מרומז מעין השבח, המרומז בשנים שעברו בטרם תבוא שנת הרעב כנ"ל:

והנה קמה אלמתי וגם נצבה אלמתי מתורגם אסרתי תואר למה שהי' חבוש בבית האסורים ותואר קמה למה שהי' ראוי לעלות משם י"א שנים קודם רדו ותאר נצבה למה שנתעלה ט' שנים קודם רדו ושני התוארים נרמזין בשם יוס"ף חושבן קמ"ה י"א וכן יוס"ף חושבן נצ"בה ט' ולאחר התעלות יוסף ברמז קמה או נצבה יתחיל מנין רדו דבני ישראל שעל זה רומז והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי:

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען נרמז במלות מגור"י אבי"ו באר"ץ כנע"ן ס"ת ציון ואיתא במדר"ת ע"פ ואת יהודה שלח כל מה שאירע ליוסף אירע לציון יעו"ש ולכן גם כאן סמיך בתרי' אלה תולדות יעקב יוסף ופירשיז"ל כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף והנה נאמר כאן בענין שהי' ליוסף ב' חלומות על התעלותו והיינו כי ב' פעם חלם רומז מנין יוס"ף הנה כן נאמר בשוב ד' את שיבת ציון היינו כחלמים דייקא כי ב' פעם חל"ם מנין ציון שכל מה שאירע ליוסף אירע לציון כנ"ל:

ויאמר ישראל אל יוסף וגו' לך נא ראה את שלום אחיך וגו' והשבני דבר הנה לא נתקיים צווי זאת מיד מאחר שמכרוהו בהליכה זאת שהיתה סבה לירידת מצרים כנדרש אח"כ וישלחתו מעמק חברון ויתפרש רמז צוואה זאת על העתיד כשיתודע אל אחיו במצרים ואז יהי' יוסף בן ל"ט שנה כמנין אחי"ך ויקוים בו לך נא ראה את שלום אחיך שיהי' בו שלמות כל אחיו כמו שנתייחסו בדגלי המשכן זולת אפו"ע שהם ענם בני יוסף הרי שאר אחיו יהוד"ה יששכ"ר זבול"ן ראוב"ן שמעו"ן ג"ד בנימ"ן ד"ן אש"ר נפתל"י מנינם י"ט פעמים יוס"ף ולפנים ממחנה ישראל שבדגלים היתה מחנה לוי' סביב המשכן דהיינו בג' רוחות גרשו"ן קה"ת מרר"י והחנים קדמה מש"ה ואהר"ן ובניו אלעז"ר ואיתמ"ר בצרוף לו"י ראש שבטם מבני יעקב מנינם כ' פעמים יוסף הרי כשהי' יוסף בן ל"ט שנים כמנין אחי"ך השלים רמז כולם לקיים צוואת יעקב לך נא ראה את שלום אחיך ולכן כשנתודע יוסף אל אחיו כשהי' בן ל"ט שנה אמר מיד מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף וגו' הי' זה לקיים צווי אביו והשבני דבר ובזה נעשו אחיו שלוחיו כמותו וסימן ועל"ו א"ל אב"י חושבן יוס"ף וזהו כת אמר בנך יוסף שיתחשב כאלו אמר יוסף בעצמו אליו לקיים צוואתו והשבני דבר:

ויאמרו לו אחיו המלך וגו' ויוסיפו עוד שנא אתו על חלמותיו ועל דבריו הנה בזה מפרש הנאמר למעלה בסתם ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנא אתו והדר מפרש הגדת החלום לאחיו ותוספת השנאה עליו על חלומותיו ועל דבריו וענין תוספת השנאת בכאן הוא לפי שנאמר לעיל וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם לא נשמע משנאה זו רק שלילת דבור השלום אבל לא נשמע שהיו מדברים עמו היפך השלום משא"כ כאן אחר שנאמר ויאמרו לו אחיו המלך וגו' הרי תוספת שנאה שדברו עמו היפך השלום לסתור חלומו והנה ידוע מאמרז"ל שבשעת ברכת כהנים יש תועלת לקיים חלום טוב והנה בצווי ברכת כהנים נאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את ב"י והענין לפי שמצינו מדתו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום לכן זכה אהרן ובניו לברך את ישראל כטעם שאמרו ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ד' יברך את עמו בשלום וברכת כהנים מסתיימת בתבת שלום והנה מדתו של אהרן כפול בשלום דהיינו אוהב שלום בפנימיות הלב הגם שיש קצת היכר לאהבת האדם עיקר האהבה היא בפנימיותו ושוב הי' רודף שלום זהו בגלוי לכל איך שהי' רודף השלום והנה בשכר שהי' רודף שלום בגלוי זכה בעצמו לברך את ישראל ושוב בשכר שהי' אוהב שלום גם בפנימיותו זכה שגם בניו שהם מפנימיותו יברכו את ישראל, כבר מצינו ששכר אהבת האדם משתלם בבניו כמו שאמרו מאן דרחים רבנן הו"ל בנין רבנן והנה לגבי רורף שלום בגלוי יתייחס שם אהרן רק בשרשי אותיותיו הנגלים ולגבי אוהב שלום שנתוסף בו פנימיותיו יתייחס שם אהרן בפנימיות אותיותיו דהיינו במילואן והיינו דבר אל אהרן בשרשי אתוון אהרן ואל בניו היינו אתוון אהרן במלואן שמלוי אתוון אל שורשן דוגמת יחוס התולדות לאב לומר שהם בניו והיינו ואל בניו נמצא אהר"ן בשורש ושוב בפנימיותו אלף הי ריש נון ביחד מספר ר"ת וס"ת ברכת כהנים וזה כה תברכו והיינו שהשלום כלי מחזיק ברכה היינו השלום דאהרן שנתייחס בגלוי שרשי אותיות אהרן ובאותיות מלאין הן ופנימיותו סובבין תבות הברכה בראשן וסופן דוגמת כלי מחזיק ברכה שגם הכלי סובבת ווה שבתוכה ולענינו כאשר חשבו אחי יוסף לסתור חלום טוב של יוסף שלא יתקיים באחד משני פנים במלכות או בממשלה והקב"ה חפץ בקיום חלומו הטוב הזמין בפי הסותרים לקיים רמז חלומו בדרך סתירת זקנים בנין ולפי שאמרו רז"ל שבברכת כהנים יתהפך חלום רע לטוב כן יועיל שיתהפך דברי הסותרים חלום טוב שיהיו סתירתן רמז קיום חלום הטוב בברכת כהנים הנ"ל שרומז מדת שלום דאהרן בגלוי ובפנימיות ורמוז בתחלת דבריהם לסתור שני הפנים היול"ך א"ם משו"ל מנין בכפל שרשי אותיות אהרן בגלוי לפי שסקירת החלום בזה הוא ג"כ בגלוי דגורם בלשון תימה המלך אם משול וסוף דבריהם לסתור שני בהפנים אמליך עלינ"ו המש"ל בנ"ו מנין כפל אותיות אהרן במלואן הנ"ל שנתעלה בפנימיות לפי שסתירת החלום בזה הוא ג"כ בהסתר דגורם שלא ניכר כל כך שנאמר תמלך עלינו תמשל בנו' בלשון תימה אלא פנימיות כוונתן הי' בלשון חימה וניכר סוף דבריה' מתחלת דבריהם שהי' ובלשון תימה דהא

ודאי גם כשנחשוב אותיות, אהרן במילואן בפנימיותו עכ"ז יש בו קצת גלוי מצד שרשי אותיות אהרן שנחשבו עם המלוי כמבואר לעיל שגם האהבה שעיקרה בפנימיות יש בה קצת גלוי נגד בני אדם שמחשבתו של אדם ניכרת מתוך מעשיו וממה שהי' אהרן רודף שלום בגלוי ניכר היאך הי' אוהב שלום בפנימיותו:

ובענין ב' חלומות דיוסף שנתקיימו כשבאו יעקב ובניו אל יוסף למצרים והתחיל אז גלות רד"ו שנה דגלות מצרים שקדמו להם אלפים רל"ח שנה מבריאת העולם נרמזין בב' חלומות בחלום א' והנה אנחנו מאלמים אלמים ובחלום ב' והנה שמש וירח ואחד עשר כוכבים הרי י"ב פעמים אל"ם ושמ"ס ויר"ח וי"א פעם כוכ"ב ממש מנין אלפים רל"ח שאז יתקיימו:

ואמנם בפרטות יתכן שחלום א' שהי' רק על אחיו שישתחוו לו הוא נתקיים כשלח יעקב גם את בנימין עם אחיו למצרים ואז ודאי כל י"א אחים השתחוו ליוסף וחלום ב' שהוסיף על י"א כוכבים די"א אחיו גם שמש וירח דאביו ואמו שגדלתו שגם הם ישתחוו לו הוא נתקיים אח"כ כשבא יעקב עם י"א אחיו למצרים ואז השתחוו כולם ליוסף ועכ"פ נתקיימו ב' החלומות להשתחוות ליוסף בירידתם למצרים שקדם להם יוסף להתיש ערות הארץ בנסיונו עם אשת פוטיפר ובזה יתקיים קדושת ישראל בגדר ערוה במצרים שלא יעשו כמעשה ארץ מצרים לפי שכבר קדם בטול מנין מעש"ה אר"ץ מצרי"ם בנסיון של יוסף במנין אש"ת פוטיפ"ר:

וזהו ענין ההשתחואות בב' חלומות של יוסף רמז שיתקיימו כל ישראל בגדר ערוה שבנסיון יוסף וכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם אתה מוצא קדושה והנה נאמר יחזקאל ל"ז וידעו הגוים כי אני ד' מקדש את ישראל ועל זה רומז בפרטות השתחואה דחלום א' והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי שכן אותיות הסובבין בראשי וסופי תבות "מקד"ש "א"ת "ישרא"ל הם אתוון אל"ם עם תש"י שהוא י' פעמים אתוון אל"ם הרי רמוז בזה י"א פעם אל"ם די"א אחיו ושוב השתחואה דחלום ב' והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי רומז שלמות תבות מקד"ש א"ת ישרא"ל חושבן שמ"ש יר"ח וי"א פעם כוכ"ב. ובזה יבואר כאשר באו למצרים אחי יוסף עשרה שלא היו בביאה זו כל י"א אחיו שבהוראת חלום א' וגם לא אביו ואמו שגדלתו שנוספו בהוראת חלום ב'. ובענין זה נאמר ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם רצונו שזכר כשיהיו הביאה בדרך קיום החלומות דווקא בזה יהי' הביאה כהוגן ברמז מקדש את ישראל הנ"ל שבו גדר ערוה אבל עכשיו שלא נשלם רמז מקדש את ישראל דגדר ערוה לכן אמר להם לראות את ערות הארץ באתם: והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה הרי י"ב פעם אל"ם די"ב בני יעקב רומזין מנין שבעי"ם נפ"ש ונתייחסו אלמים בתוך השדה ונשלם כל אל"ם עם שד"ה מנין מצרי"ם ורמז כל אלם בפני עצמו עקרו הוא ביוסף שמשבאו אחיו למצרים הי', יוסף בן ל"ט שנה ונפרטו שנותיו ק"י הרי חי עם אחיו ביחד במצרי' ע"א שבא' מנין אל"ם ועל שהיו י"ב בנים ביחד במצרים ע"א שנה יתייחס לכל אחד מי"ב בנים תואר אל"ם הגם שנמשכו שנותן אחר מיתת יוסף שהוא מת לפני צל אחיו כידוע עכ"ז החלום בא לספר מן הזמן שהי' יוסף: עם אחיו במצרים ונתפרנסו ע"י יוסף שזהו רמז האלמים עסקי' מזון ולפי' שעיקר רמז אלם לא נמצא בפרטות רק בשנות יוסף ומושאל וגם על אחיו לפי שהיו עמד יחד בהמשך זמן זה ונתפרנסו על ידו לזה אמר והנה קמה אלומתי וגם נצבה והיינו שעיקר רמז אלה הוא אצלי והנה תסבינה אלמתיכם רצונו מן אלם שלי סובב גם את אלמתיכם לייחס לכל אחד מכם אלם יען ותשתחוין לאלמתי שהייתם יחד עם אלם שלי ויבואר יותר במה שנאמר מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל דיד עכי אברהם הוא יד ימין סוד יד הגדלה ויצחק הוא יד שמאל סוד יד החזקה ואלו ב' ידים מתמצעין ביעקב סוד יד רמה הידוע בסוד י"ד אתוון דהוי' פשוט ומלא במ"ה ואלו השמות מנין ע"א לכן באשר פרנס יוסף את אחיו ע"א שנה רומז ודאי מידי אביר יעקב היינו מכללות ב' ידים באביר יעקב דהיינו ביד רמה הנ"ל משם רעה אבן ישראל בע"א שנה וכן והנה קמה אלמתי וגם נצבה שנתבאר לעיל רמוז אלם על ע"א שנה דיוסף ורמיזתן על יד רמה דיעקב שהיא כפל הוי' אחת פשוט ואחת מלא במ"ה ועל כפלותן מייחס אלם שלו בב' תוארים קמה נצבה ולפי שתחת ד' אותיות הויה מתגלגלין י"א צרופין שונים הנה יהי' גלגול זה תחת ד' אותיות הוי' פשוט וכן תחת ד' אותיות הוי' מלא במ"ה ולאלו י"א צרופין שונים המתגלגלין תחת אלם דיוסף רומזין י"א פעם אלם דאחיו ועליהם אמר והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי, והנה על שניתן רמז לי"ב בני יעקב י"ב פעמים אלם לכן נכתבו שמותם בחשן על י"ב אבני מלאים שכל אבן בתואר מל"א למפרע אתוון אל"ם ולפי הנ"ל שעל רמז י"ב פעמים אל"ם נאמר מידי אביר יעקב משם רעה לכן נתייחס שם אבן ישראל לומר שי"ב פעמים אל"ם רומז לי"ב פעמים מלא שבתואר כל אבן משמות בני ישראל והיו קבועין בחשן המשפט שמכפר על קלקול המשפט יתייחסו בתקון המשפט י"ב פעמים אל"ם לפי הנ"ל ברמז אל"ם מנין יונ"ה שבקשה על עסקי מזון ותקון המשפט בסנהדרין ג"כ בסוד יונה שכן. אי' במד"ת שהסנהד' נמשלו ליונה ומרומז לדעתי כי ע"א סנהדרין מנין יונ"ה וזה יהיו גם ברמז מנין מל"א דכל אבן שבחשן והוא ישלים לחשין שלימות מנין משפ"ט ולפי הנ"ל שי"ב פעמים אל"ם רומז לי"ב צרופין של ד' אותיות הוי' פשוט וד' אותיות דהוי' מלא במ"ה מרמזין עליהם י"ב פעמים מלא שבחשן לתקון המשפט שכן פרט יתרו ד' מדות של תבות כפולין לשלימות בעלי המשפט ויש לכוון אותן כנגד ד' אותיות דפשוט וד' אותיות דמלא ותמצא כי ד' תבות ראשונות "אנשי "יראי דאנשי "שנא' ראשיתן מנין י"ב צרופי ד' אותיות דפשוט ושוב ד' תבות אחרונות חי"ל אלקי"ם אמ"ת בצ"ע סופן מנין י"ב צרופי ד' אותיות מלא דמ"ה ויש לכוון ענין זה במאמר יעקב שמעתי כי יש שבר במצרים היינו שמעתי מחלומו של יוסף בי"ב פעמים אלם בתוך השדה כי יש שבר במצרים דייקא כנ"ל ברמז כל אלם עם שדה מנין מצרי"ם ובמלות "יש' "שבר' "במצרים" הר"ת מנין י"ב צרופי הוי' פשוט והס"ת מנין י"ב צרופין דמלא במ"ה שהם ברמז י"ב פעמים אלם שרומזין ודאי כי יש שבר במצרים:

כי אם זכרתני והזכרתני וגו' איתא במד"ת שיוסף הי' חבוש בבית האסורים י"ב שנה ולא הי' ראוי להיות כי אם י' שנים וע"י שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני והזכרתני נתוסף לו ב' שנים נמצא כי יוסף הי' ראוי להיות נזכר לפני פרעה ע"י חלום שר המשקים אחר עשר שנים רק ע"י שתלה זכרונותיו בשר המשקים נהפכו זכרונותיו לשכחה כנאמר ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו וזה יבואר במה שנודע סוד זכור ולא תשכח הנאמר במעט עמלק כ זכור מנין שמות ע"ב קס"א ותשכח מנין אחורים שלהם קפ"ד תקמ"ד נמצא אחורים דתשכח כוסף על פנים דזכור במנין תצ"ה לכן כאשר תלה יוסף בש"ר המשקי"ט ב' זכרונות נהפכו אצלו לכפל תשכח בכפל תצ"ה נרמזין במנין ש"ר משקי"ם ומרומז באמרו כי אם זכרתני והזכרתני התנה בב' תבות כי אם על ב' לשונות זכרתני והזכרתני הרי תבת א"ם בצרוף עם זכרתנ"י מנין תשכ"ח ותבת כ"י עם והזכרתנ"י מנין תשכ"ח הם כפל תשכ"ח ונגד כפלותן כשכח ב' שנים ונתעלה מקץ שנתים שכן ק"ץ שנתי"ם מנין כפל תצ"ה שנתפכו ב' זכירות לכפל תשכ"ח ויתכן ג"כ לומר דב' לשונות זכרתני והזכרתני הם חדא זכירה וכפל הלשון כמו ואם אמר יאמר ואבי' ירק ירק וכדומה הרבה פעמים בתורה ולפי שתלה יוסף זכרונו בשר המשקים נהפך לו רמז זכור לאחורים דתשכח הנוסף במנין תצ"ה הרמוז במנין המשקי"ם. ומה שנשכח ממנו ב' שנים הוא בעצם רמז תשכח דהנה בב' שנים הם כפל שס"ה ימים מנין תש"ל והא ודאי שלא אמר להזכירו רק אחר ב' ימים דהיינו ביום השלישי שאז ישוב שר המשקים על משקהו, ולפי שבטח בב' ימים בשר המשקים שיזכור אותו ביום השלישי לכן נתעכב עוד ב' שנים כנגד אלו ב' ימים כמו יום לשנה יום לשנה דגזרת מרגלים ולפי"ז כפל שס"ה יום בב' שנים נוספו על אלו ב' ימים בכפל שס"ד יום הם ברמז מנין תשכח ונתעלה מקץ שנתים ימים דווקא:

ואמנם התעלות יוסף מרומז בב' חלומותיו דהנה חלום א' והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי מנין ד' אלפים תתקי"ח וסתרו אתו אחיו במלות המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו מנין אלף תתקצ"ו ונשאר עוד תוספות בחלום מנין ב' אלפים תתקכ"ב דהיינו ח' פעמים שס"ה יום לח' שנים ועוד ב' ימים יתירים ושוב חלום ב' והנה השמש והירח ואחד עשר ככבים משתחוים לי מנין ב' אלפים תע"א וסתר לו אביו במלות הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה מנין אלף תשמ"א ונשאר עוד תוספות בחלום מנין תש"ל ב' פעמים שס"ה יום דב' שנים הרי נשאר מב' חלומות עשר פעמים שס"ה יום לי' שנים ועוד ב' ימים יתרים רמז למה שיוסף הי' ראוי להתעלות אחר י' שנים ועוד ב' ימים שימתין עד יום השלישי כשיצא שר המשקים ואולם נרמזו אלו ב' ימים בחלום א' ובא אחריהם חלום ב' להשלים עוד ב' שנים בכפל שס"ה ימים לרמז שגם אלו ב' ימים הנרמזין קודם נהפכו לרמז ב' שנים שנתוסף על י' שנים ע"י שבטח בהם לשר המשקים בדרך יום לשנה דמרגלים והיינו ויהי מקץ שנתים ימים דווקא, ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם הר"ת הם ממש ר"ת ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה רומז כי כ"ב שנה שפירש יוסף מאביו היו כנגד כ"ב שנה שפירש יעקב מאביו כ' בבית לבן וב' בדרך ואחר י"ג שנה שהי' אצל לבן נולד יוסף לכן גם כאן נתעלה יוסף אחר י"ג שנה משפירש מאביו דהיינו מקץ שנתים משא"כ בי"ג שנים קמאין שהיו כנגד השנים שהי' יוסף עדיין בתוך כחו של יעקב ראוי לעונשו של יעקב ולא הי' יכול להתעלות וזהו שאמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל:

איכא למידק דבשני השבע נאמר את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה ובשני הרעב נאמר אשר האלהים עשה הראה את פרעה ולא נאמר מלת את גבי אשר האלהים עשה. ויבואר דהנה פירשיז"ל בשבע שני השבע נאמר הגיד לפרעה לפי שהי' סמוך ובשבע שני רעב נאמר הראה את פרעה לפי שהי' הדבר מופלג ורחוק נופל בו לשון מראה ולפי"ז וכן פרושן הגיד לפרעה בחלומו ענין שרמוז בו את אשר האלהים עשה בקרוב ז' שני שבע וקדימת מלת את לאשר האלהים עשה הוא לשון נופלות למולות הגיד לפרעה רצונו שרמוז אשר האלהים עשה באותיות טפלות בתואר את במלוי של הגיד לפרעה כשנחשוב למלוי של כל ה' יא"ה שמתמלאת בשלשתן הרי מלוי של הגיד לפרעה יאה ומל וד לת חד א יש ין יאה חושבן אש"ר האלהי"ם עש"ה ושוב הראה את פרעה בחלומו ענין שרמוז בו אשר האלהים עשה ברחוק ז' שני הרעב וכאן מרומז בעצם מלות הרא"ה א"ת פרע"ה חושבן אש"ר האלהי"ם עש"ה ולכן לא הקדים כאן מלת את הנאמר בלשון טפלות לגבי הגיד לפרעה נמצא מבואר דאשר האלהים עשה בקרוב בשני השבע רמוז בהעלם בתואר הגיד לפרעה ואשר האלהים עשה ברחוק בשני הרעב רמוז בגלוי בתואר הראה את פרעה והיינו שרמוז כל אחד כפי בחינתו כי שני השבע בחי' רחמים דהוי' שבהעלם כנדרש זה שמי לעלם ושני הרעב בחי' דין דאדני שבגלוי בקריאתו כנדרש וזה זכרי לדר דר וכעין זה בברכות וארורים דהר גריזים והר עיבל שפתחו תחלה בלשון ברוך ואח"כ לשון ארור ונתפרש בתורה רק לשון ארור שהוא בחי' דין דאדני שבגלוי ונעלם בתורה לשון ברוך שהוא בחי' רחמים דהוי' שבהעלם:

והנה נאמר בן פרת יוסף בן פרת עלי עין ונדרש פרת לשון פיות ולשון פרות שנתגדל ע"י חלומות פרעה מתחלה פרות ואח"כ פרות הם שבלים ויתכן שדרש שניהם בחד בן פרת שנופל על לשון שניהם כמו שאמר יוסף על שניהם חלום אחד הוא ומה שכפול בן פרת הוא לפי ששניהם נכפלו לטובה ולרעה ונכללו שניהם בחד פרת לטובה וגם שניהם באידך פרת להיפך לפי שבמלת פר"ת נרמז צרוף פת"ר שזהו מענין שספר עליו שר המשקים ויהי כאשר פתר לנו כן הי' אותי השיב על כני ואותו תלה בזה הורה שנתקיים מה שפתר לטוב ולהפכו וכן יתקיים פתרונו לחלומות פרעת הן לטוב הן להפכו ותדע שפתרון הטוב לפרעת על רמז שני השבע הוא מענין פתרון הטוב לשר המשקים בעוד ג' ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך היינו שיתייחס בנשיאת ראש מתואר בר שנתייחס בו הרי ראש של "שר אות ש' סימן שבע ופתרון הרע לפרעה על רמז שנ' הרעב הוא מענין פתרון הרע לשר האופים בעוד ג' ימים ישא פרעה את ראשך מעליך היינו שיתייחס בהעדר ראש מתואר שר שנתייחס בו הרי בהעדר ראש של שר נשאר בו אות ר' סימן "רעו נמצא כי בפתרון חלומות של פרעה נתחדש בפתרון טוב דשבע אתוון ע"ב נוסף על ש' דשר שהי' מכבר בפתרון טוב של שר המשקים וגם נתחדש בפתרון רע דרעב אתוון ע"ב נוסף על ר' דשר שהי' מכבר בפתרון הרע של שר האפים ונודע כי ש' דשבע בסוד אלהים במלוי יוד ומצטרף לה ע"ב בסוד הוי' ג"כ במלוי יודין ור' דרעב בסוד אלהים באחורים ומצטרף לה ע"ב בסוד הוי' ג"כ באחורים והיינו רמז חד פרת על מה שפתר פרות ופרות לטובה ברמז ע"ב דשבע שהוא הוי' במלוי יודין כל אותיותן בחלוף "אתבש" תן ברמז מנין פר"ת ואידך פרת על מה שפתר פרות ופרות לרעה ברמז ע"ב דרעב שהוא הוי' באחורים כל אותיותן בחלוף אתב"ש' גם תן ברמז מנין פר"ת וזולת כפל פרת נשאר בכתוב ב"ן יוס"ף ב"ן על"י עי"ן חושבן ש' דשבע ר' דרעב שתי' ליוסף מכבר מפתרונות שני השרים הנ"ל:

ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם עיין בר"מ אלשיך שכתב שגם זה מפתרון הקנה של חלום שאחז"ל הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה ובינה והנה באמת המעיין בגמ' יראה הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה כו' קנים יצפה לבינה וא"כ כאן לא ראה רק קנה אחד והי' לו לפתור רק קנה חכם ועוד למה הקדים נבון לחכם והנלע"ד שגם מחלום ראשון נשאר לו לפתור מה שנא' ותרענה באחו ופירשיז"ל באגם והנה בפ' הרואה גבי הנכנס לאגם בחלום יצפה להיות ראש ישיבה פירש"י ז"ל אגם שיש בו קנים גדולים וקטנים יעו"ש, והנה כאן שלא נכנס לאגם רק ראה אגם הוי כאלו ראה קנים שיצפה לבינה וא"כ בחלום הראשון ראה קנים מרמזין לבינה ובחלום השני ראה קנה מרמז לחכם לכן הקדים נבון לחכם:

ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר וגו' וממהר וגו' הנה תואר השנות ותואר פעמים הם שני ענינים כי תואר פעמים ענין כפל החלום בסתם ותואר השנות ענין השנוי שבחלום השני מן הראשון שחלום א' בפרות וחלום ב' בשבלים ועל כפל חלום סתם אמר כ"י נכו"ן מנין כפיל חלו"ם ועל השנוי אמר וממהר האלהים לעשותו כי שעור גידול השבלים ממהר יותר מגידול הפרות כדתנן פרה בת שתי שנים וכן לפי הידוע שד' בחי' דצח"מ הם מכוונים לד"ע אבי"ע ממטה למעלה וא"כ פרות שהם בחי' חי מכוון לברי' רחוק ב' מדרגות מעשי' ושבלים הם בחי' צומח מכוון ליצי' רחוק רק מדרגה א' מעשי' והיינו ממהר האלהים לעשותו:

ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו ירמוז על מה שנאמר שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה וכן כאן ניצל יוסף מיד רשעים שנתעלה בפתרון חלומות פרעה עד שאמר הנמצ"א כז"ה אי"ש אש"ר רו"ח אלקי"ם ב"ו הס"ת הם או"ר שמח"ה ולפני ס"ת הנמ"צא כ"זה אתוון צ"ז סימן ר"ת "זרע "צדיק ושוב לפני הס"ת א"יש א"שר ר"וח אלק"ים "בו יש בהם אתוון ישר"י ל"ב:

ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע כהן און הנה סמיכת נתינת אסנת לקריאת שם יוסף צפנת פענח דהנה צפנת פענח נקרא ע"ש פתרון חלומות פרעה ונרמז בשם יוס"ף מספר ב' פעם חל"ם לפתרון ב' חלומות של פרעה וע"כ על פתרון ב' חלומות יתכן אליו כפל צפנת פענח וזה נרמז בנתינת אסנת ליוסף שכן יוס"ף עם אסנ"ת ב"ת פוטיפר"ע כה"ן או"ן גימ' כפל מספר צפנ"ת פענ"ח:

ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע וגו' יבואר כאשר פתר יוסף חלומת פרעה שעתיד להיות רעה על הארץ בשני הרעב שישכח בהם כל השבע ובשביל זה הגדיל את יוסף שאין נבון וחכם כמהו לאצור ולקיים התבואה משני השבע לשני הרעב שלא ירע מה יהי' רעה על הארץ לכן נתן בו רמז ההגנה מן הרעה על הארץ, בענין שנאמר תן חל"ק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהי' רעה על הארץ היינו חלק לשבעה שיש ו' פעמים חלק ביניהם וגם לשמונה שיש ז' פעמים חלק ביניהם ורומז צפנ"ת פענ"ח מנין ו' פעמים חלק ושוב רומז אסנ"ת עם פוטיפרע מנין ז' פעמים חל"ק ובמדרש קהלת נדרש תן חלק לשבעה וגם לשמונה על ענין שנאמר ביום השביעי נשיא לבני אפרים וביום השמיני נשיא לבני מנשה לכן שפיר נאמר כאן בתרי' וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב שהם רפואה קודם למכה דשנת הרעב בענין תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ כמבואר דרמז הקדום:

ויקרא לפניו אברך יש רמז דהנה באותיות אלפא ביתא ימצא סכום כל אות בהרכבת ב' אותיות זולתו' כגון ג' בהרכבת א"ב מנין ג' וכן ד' בהרכבת א"ג וה' בב' הרכבות א"ד ב"ג וכן ו' בב' הרכבות א"ה ב"ד וז' בג' הרכבות א"ו ב"ה ג"ד וכן ח' בג' הרכבות א"ז ב"ו ג"ה וט' בד' הרכבות א"ח ב"ז ג"ו ד"ה וכן י' בד' הרכבות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו ול' בהרכבת י"כ וכן מ' בהרכבת י"ל ונ' בב' הרכבות י"מ כ"ל וכן ס' בב' הרכבות י"נ כ"מ וע' בג' הרכבות י"ס כ"נ מ"ל וכן פ' בג' הרכבות י"ע כ"ס ל"נ וצ' בד' הרכבות י"פ כ"ע ל"ס מ"נ וכן ק' בד' הרכבות י"צ כ"כ ל"ע מ"ס וש' בהרכבת ק"ר וכן ת' בהרכבת ק"ש זולת אותיות אבר"ך לא נמצאו בהרכבת ב' אותיות זולתן לכן קראו שם זה לפני יוסף שנא' עליו הנמצא כזה וגו': ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה הנה נאמר אלה תולדות יעקב יוסף יבואר דהנה תולדות עקב הם י"ב בנים יש לכוונם לסדר י"ב פשוטות שבס"י והם ה' אותיות הוזח"נ מן היחידות ו' אותיות ילנסע"צ מן העשירות ואות אחת ק' מן המאות הרי יוסף הצדיק בן י"א מכוון לאות י"א מן הי"ב פשוטות דהיינו אות צ' דתשלום ו' אותיות דעשירות וקומתו בכלל ו' אותיות דעשירות דהכל הולך אחר החתום וכנודע במספר יוסף ו' הויות שהוא חותם ו' קצוות וקומתו בכולן בסוד ה' הנאגדו עם הלולב והנה העשירות יתיחסו עם יחידות שלפניהם דוגמת כותרת וכן יתיחסו עם מאות שלאחריהם דוגמת בסיס הרי כפל ו' עשירות דיוסף ממש קומת י"ב דתולדות יעקב:

ובזה. נבוא לעניני דהנה בצרוף ו' מלות לפ"ני פריעה מילך מצר"ים וי"צא יו'סף הרי לפני סופן ו' אותיות העשירות ילנסע"צ ושוב בצירוף ו' מלות מל"ך מצר"ים וי"צא יו"סף מלפ"ני פר"עה הרי לפני סופן ו' אותיות העשירות ילנסעצ והיינו שנכפלו לענין הצטרפותן עם ה' מן היחידות שלפניהם ואם א' מן המאות שלאחריהם ועל אלו ב' הצטרפות נסמך מיד וליוסף ילד שני בנים וגומר ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני וגו' ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני וגו' דהנה על אלו ב' בנים נאמר ליעקב וקהל גוים יהי' ממן רצונו קהל של גוים דמשמע תרתי ורמוז במלת קה"ל בתחלה אות ק' מן המאות שאחר ו' עשירות ואחרי' ה' ל' מנין אותיות תוזח"ט מן היחידות שלפני ו' עשירות נמצא בי מנשה הבכור יתייחס לאות ק' הקדומה במלת קהל והוא מצטרפת עם מנין ו' עשירית דיוסף ונשלמו יחד למנין נשנ"י ואפרים הצעיר יתיחס לאותיות ה"ל המאוחרין במלת קהל והם מצטרפין עם מנין ו' עשירית דיוסף ונשלמו יחד למנין הפרנ"י ולכן יעקב שכל את ידיו וישת ימינו על אפרים והוא הצעיר במלת קהל היינו משום דסוף סוף רמיזתן על אותיות היחידות שלפני העשירות לימינם ושמאלו על מנשה הבכור במלת קהל היינו משום דסוף סוף רמיזתה על אות המאות שלאחר העשירות לשמאלם:

ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת וגומר יבואר הסמיכות נתינת אסנת ליוסף לקריאת צפנת פענח פירושו גלוי הצפונות להורות כי מגלוי אותיות הצפונות נודע קישור אסנת עם יוסף, דהנה סוף מלוי דיוסף אתוון דו"ך א' בהתחשב ך' פשוטה למנין ת"ק מספרם אסנ"ת נמצא צפונת יוסף נתגלה באסנת וכן זיל לאידך גיסא סוף מילוי דאסנת פככ"ו חושבן יוסף נמצא יוסף מגלה צפונות אסנת גם קישור יוס"ף עם אסנ"ת גימ' תרס"ז נרמז באותיות שלפני צפנ"ת פענ"ח פעמ"ש עסמ"ז הכי הוי: ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת וגו' ויצא יוסף על ארץ מצרים ויוסף בן שלשים שנה וגו' ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים איכא למידק על מה זה אמר בתחלה ויצא יוסף על ארץ מצרים והלא זה אמר אח"כ ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים ויבואר דהנה במכירת יוסף פירש מאביו כ"ב שנה ורז"ל נתנו טעם לזה ואמנם כמה פנים לתורה ויתכן לפי שסיבת מכירת יוסף מפני השנאה שהביא דבתם רעה אל אביהם וידוע שנענש כנגד הדבה שהביא עליהם יתכן א"כ לפי שבדבה פגם בפת המוציא כ"ב אותיות לכן גרם לו שפירש מאביו כ"ב שנה כנגד הדבה שהביא לאביו ואמנם רק אביו הי' מצטער כ"ב שנה על שקבל הדבה אבל יוסף שהביא את הדבה לא הי' מצטער רק י"ג שנה משפירש מאביו שהי' בן י"ז שנה עד בן ל' שאז נתעלה על מצרים והענין כי כ"ב אותיות נחלקין ט' אחדות מן א' עד ט' ט' עשרות מן י' עד צ' ד' מאות מן ק' עד ת' הנה ט' עשרות נתקנו בעת מכירתו שנאמר על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים הרי תואר צדיק באות צ' דסיום העשרות והכל הולך אחר החתום לכן נרמז שאר ח' עשרות יכלמנסע"פ הם צרוף כס"ף נעלי"ם. ולכן לא הוצרך יוסף לתקן עוד רק שאר י"ג אתוון דאחדות ומאות והם נתקנו בי"ג שנה שהי' בצער נמצא כי בהשלמת אלו י"ג שנה יצא יוסף ידי חובתו לתקן פה של כ"ב אתוון וזהו ענין ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת דהנה קודם שתקן יוסף פגם הפה דכ"ב אתוון ע"י שהביא דבתם רעה אל אביהם לא הי' אליו שבח בקריאת שמו צפנת פענח כי יש לחוש שלא יבוא אליו גנות בשם צפנת פענח לפרש הדברים שגלה צפונות בהבאת דבה אבל לאחר שכבר תקן הפה של כ"ב אתוון אין לחוש מגנות בשם צפנת פענח ואדרבא מרומז בחושבן יוס"ף צפנ"ת פענ"ח עם אסנ"ת ממש כחושבן שלימות כ"ב אתוון מן א' עד ת' ועז"א בתרי' ויצא יוסף על ארץ מצרים מלת ויצ"א חושבן פ"ה כ"ב היינו שכבר יצא ידי חובתו בתקון פ"ה של כ"ב אותיות ושוב במלות "על "ארץ "מצרים רמוז בר"ת ממש ר"ת "עשרות "אחדות "מאות דהיינו בתחלה תקן עשרות בעת מכירתו ואח"כ תקן. אחדות ומאות בי"ג שנה עד שנעשה בן ל' בעמדו לפני פרעה ולענין זה נסמך מיד ויוסף בן שלשים שנה שבזה יוצא החשבון של י"ג שנה שהשלים בהם תקון הפת של כ"ב אותיות ברמז ויצא על ארץ מצרים הנ"ל והיינו מה שנאמר בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע שנשלם יוסף אז בפה של כ"ב אתוון כנ"ל:

ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ידוע כי ארונו של יוסף הי' אצל הארון לומר קים זה מה שכתוב בזה והנה על הארון נאמר ויהי בנסוע הארן ויאמר משה קומה ד' וגו' ובנחה יאמר שובה ד' וגו' מרומז בענין ויקרא פרעה אח שם יוסף צפנת פענח שמנין ויקר"א פרע"ה נוסף על מנין יוס"ף במנין קומ"ה ד' שוב"ה ד' ובפרטות צפנ"ת נוסף על מנין יוס"ף במנין קומ"ה שוב"ה ומנין פענ"ח נוסף על יוס"ף במנין כפל הו"י' דלבתר קומה שובה:

במדר"ת אמר לו פרעה חלום חלמתי אמר יוסף בלעדי אלהים יענה וגומ' תלה הגדולה בבעליו אמר הקב"ה אתה לא רצית להתגדל בעצמך חייך שעל כך תעלה לגדולה ולמלוכה אמר פרעה חלם חלמתי כשבא לומר לו את החלום בקש לבדקו והי' מהפך לו את החלום א"ל והנה מן היאר עולות שבע פרות א"ל יוסף לא כך ראית אלא יפות מראה ובריאות בשר א"ל הנה שבע פרות דלות ורעות א"ל לא כך ראית אלא רעות מראה ודקות בשר א"ל הנה שבע שבלים מלאות וטובות א"ל לא כך ראית אלא בריאות וטובות א"ל הנה שבע שבלים צנומות ודקות א"ל לא כך ראית אלא דקות שדופות קדים כו' יעו"ש יבואר דהנה כל החלומות של פרעה הי' סיבה שיתעלה יוסף למלוכה במצרים והכל הי' בשביל לקיים חלומות של יוסף שימלוך על י"א אחיו והנה נאמר ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם ונסמך מיד החלום של יוסף והנה קמה אלמתי ונדרש משתיקותא דאמא היינו ודאי כפרה על דבה שלו בשתיקת אמו כעין שארז"ל שהקטורת מכפרת על לשון הרע יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי ואמנם לשון קמה רומז על המלוכה כטעם והקם מלכין ורמז בכאן שיתעלה יוסף למלוך על י"א אחיו שכן רמוז בשם יוסיף חושבן קמ"ה עם י"א שיתעלה למלוך בלשון קמה על י"א אחיו ולכן נאמר ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו ועכ"פ המלוכה מתייחסת בשם אד' ולפי'ז מלוכה של יוסף על י"א אחיו הוא בי"א פעם אד' והם ודאי נודעים במנין קטורת כנגד י"א סמים שבה מבואר בזה שפיר שסמיכת חלומו של יוסף רומז ענין הקטורת לכפר על דבתו במלכו על י"א אחיו והנה יוסף נולד בין י' בנים לפניו ובין בן א' לאחריו ובענין זה מרומז התעלות יוסף במלכותו בענין חלומות של פרעה והיינו בכל מה שהעלים פרעה מלספר ליוסף רק יוסף בעצמו ספר חלומו של פרעה בענין אמרו לא כך ראית אלא וכו' והיינו לפי שפתר חלום פרות וחלום שבלים ואמר עליהם חלום אחד הוא הרי בשנות השבע השלים יוסף לגבי חלום הפרות מלות יפות מראה בריאות בשר ר"ת שלהם מנין נ"ד ולגבי חלום השבלים השלים מלות בריאות טובות ר"ת שלהם מנין י"א ונתאחדו בחלום אחד לרמז מנין אדני מיוחד למלכותו של יוסף על בנימין ולפי שקדם אליו בלדתו בזה מלכותו כהוגן ברמז שנות השבע בארץ אולם בשנות הרעב השלים יוסף לגבי חלום הפרות מלות "רעות "מראה "דקות "בשר ר"ת מנין רמ"ו ולגבי חלום השבלים השלים מלות "דקות "שדופות "קדים ר"ת שלהם מנין ת"ד ונתאחדו בחלום אחד לרמז מנין י' פעמים הד' למלכותו של יוסף על י' אחים זולת בנימין ולפי שמאוחר אליהם בלדתו בזה אין מלכותו כהוגן ברמז שנות הרעב בארץ כטעם אי לך ארץ שמלכך נער ולפי שכל זה רמז מלכות יוסף על י"א אחיו ולסיבת זאת מלך תחלה במצרים ואמנם פרעה העלים כל זה מיוסף לפי שהיתה עינו רעה במלכותו של יוסף והזמין הקב"ה להיות נאמר רמז זה על ידי יוסף בעצמו בדרך שסיפר יוסף חלום עצמו שימלוך על י"א אחיו ובזה נתקיים ביוסף אשרי הגבר אשר שם ד' מבטחו ולא פנה אל רהבים אל מצרים שנקראו רהב רצונו מבטחו חושבן אד' ענין מלכות יוסף על י"א אחיו לא נרמז ע"י פרעה בסיפור חלומו רק ע"י יוסף בעצמו שגלה הקב"ה אליו מה שראה פרעה בחלומו וכן נמי נדרש בויהי מקץ שנתים ימים זש"ה אשרי הגבר אשר שם ר' מבטחו ולא פנה אל רהבים אלא שדרשתם ז"ל לענין שר המשקים שלא הי' כדאי להזכיר את יוסף באמרו כ"א זכרתני והזכרתני ובשביל זה נתוספו לו ב' שני' שנשכח משר המשקים ושם ד' מבטחו להיות נזכר בסיבת חלום פרעה וגם פרעה לא הי' כדאי לספר חלומו כנ"ל, ואמנם לפי שנאמר ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו ורצו לסתור מלכותו של יוסף על י"א אחיו בי"א פעמי' אד' שנרמז אליו בחלום פרעה לזה העליל יוסף על אחיו בענין הגביע שנאמר להם הלא זה אשר ישתה אדני בו הרעתם אשר עשיתם רמז אשר ישתה אדני דייקא שזכה למלכות במצרים בחי' אד' וזה הי' הכנה בשביל רמז ישת"ה חושבן י"א פעמים אד' שימלוך על י"א אחיו וזהו שנאמר בהם וישתו וישכרו עמו ובזה הי' להם תוכחה בענין הרעתם אשר עשיתם הרעת"ם חושבן י"א פעמים אד' שבאתם לסתור מלכותי מעליכם בענין ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו וכוונתו שיתחרטו על זה ויקיימו מלכותו עליהם ובכל זאת לא נתן הגביע רק באמתחת הקטן לפי שעליו מלכותו כהוגן כמבואר לעיל:

ויש פרפרת במה שהוסיף יוסף על ספור חלום פרעה בענין שנות הרעב לגבי פרות הוסיף מלות "רעות "מראה "דקות "בשר ר"ת שלהן אתוון מדב"ר ושוב לגבי שבלים הוסיף מלות "דקות "שדופות "קדים ר"ת שלהן אתוון קד"ש וזהו מצד יוסף שזכה במצרים ליסוד צדיק מדה ו' מז' מדות מכוון נגד קול ו' מז' קולות דהיינו קול ד' יחיל מדבר יחיל ד' מדבר קדש הרי בתחלה יחיל מדבר נגד חלום של הרעב שאז תהי' מצרים בלא זרע כמדבר ארץ לא זרועה ושוב יחיל ד' מדבר קדש שפרות ושבלים דרעב רמוז בהם מדבר קדש כנ"ל:

ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין פירש"י ז"ל אחר רוה"ק נזרקה בו לרבות יוסף הנה בזה הרגיש יעקב שהגיע העת לקיום חלומו של יוסף והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסיבנה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי שהרי עכשיו שלח גם בנימין הרי באו כל אחיו אל יוסף למצרים לשבר שבר שעל זה רומזין האלימות והנה הגם שכל החלומות הולכין אחר הפה והרי אחיו סתרו חלומו באמרם אליו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו אמרו המלך באות ה' התימה וכן אם משול תבת אם בתימה ואעפ"כ נתקיים החלום ואולם מאת השם יתברך היתה מה שכפלו המלך תמלך אם משול תמשל היינו שכנגד מה שסתרו בתבת המלך בלשון תימה קיימו שוב במלת תמלך שאין בו תימה והסכימו לומר תמלך עלינו ונגד מה שסתרו בתבות אם משול בלשון תימה קיימו שוב במלת תמשל שאין בו תימה והסכימו לומר תמשל בנו נמצא נתפס לשון אחרון לקיום חלומו בענין תמלך עלינו תמשל בנו ובהם נסתלקו התמיהות שבלשון ראשון נמצא שבפיהם בעצמן קיימו את חלומו ואפילו נימא שנאמר גם לשון השני בתימה המלך תמלך אם משול תמשל נמצא באו למעט האלום בלשון כפול כאלו אמרו המלך התמלך וכן אם משול אם תמשל ונחשב כמו מעוט אחר מעוט שהוא לרבות ובזה נהפך עצם לשון ראשון ג"כ לרבוי ונסתלק התימה גם מעצם לשון ראשון ונחשבו שני הלשונות לקיום כאלו אמרו מלך תמלך משל תמשל בלא תימה. לכן גם מצד לשון ראשון נתקיים החלום, והנה נרמז בזה י"ג מדות הרחמים דפסקינהו משה בפסוקא קמא ז' מדות מאל עד ואמת ובפסוקא תניינא ו' מדות מנצר עד ונקה הרי ז' דפסוקא קמא נרמזין במנין תמל"ך עלינ"ו תמש"ל בנ"ו כפי אמירת פיהם דמשמע שלשון שני לקיום חלומו שוב ו' מדות דפסוקא תניינא נרמזין במנין מל"ך תמל"ך משו"ל תמש"ל כפי מחשבתן שלשון שני מצטרף למעלה לסלק התמיהות גם מלשון ראשון לקיום חלומו והיינו ואל שדי יתן לכם רחמים שמרמזין י"ג מדות הרחמים לקיום חלומו של יוסף:

ויש לכוון עוד ענין ואל שדי יתן לבם רחמים על המשכת י"ג מדות של רחמים המתחילין מאל עד ונקה הרי מספרם עם כלל ט"ז תיבות יושלמו בחושבן שמות כל י"ב בני יעקב עם כלל נ' אתוון שבהם כמו שנכתבו בלדתן ושייך זה שפיר כאן לפי שרוה"ק נזרקה בו לרבות את יוסף שבזה יושלמו כל י"ב בני יעקב ובפרט כאשר נחלק יוסף לב' שבטים נשלם בזה י"ג שבטים לי"ג מדות הרחמים. והנה יש לכוון אומרם ז"ל גבי ויקרא לו אל אלקי ישראל שהקב"ה קרא ליעקב אל היינו מה שקרא הקב"ה י"ג מדות הרחמים והם מתחילין במדת אל כנאמר שם ויקרא ד' ד' אל זה קרא ליעקב שהעמיד י"ג שבטים ועורר אלו המדות בהם ברחמי אב על בנים וכן אלו המדות הם תקוני דיוקנא וסוד זקן היינו זה קנה חכמה בחי' אבא עילאה שנתעורר בו רחמי אב על בנים והיינו מה שנאמר הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו וגו' ירצה בזה כי ע"י זכור שהוא מוחין דאבא כנודע במנין זכו"ר ע"ב קס"א עי"ז נתעוררו רחמי אב על בנים בי"ג מדות תדע שכן י"ג מדות דמיכה מי אל כמוך וגו' עד מימי קדם ס"ת שלהם מנין י"ג פעמים שמות זכו"ר הנ"ל ורמוז במנין זה עצם מספרי י"א מדות קמאין א"ל רחו"ם וחנו"ן אר"ך אפי"ם ור"ב חסיד ואמ"ת נצ"ר חס"ד לאלפי"ם נש"א עו"ן ופש"ע ועוד כלל ט' אתוון דב' מדות בתראין וחטאה ונקה ולא באו אלו המדות בעצם מספרם כמו י"א מדות לפי שהם נתרופפו בעת שפירש יוסף מאביו ונשארו רק י"א בנים והם נגד י"א מדות קמאין וב' מדות בתראין נשלמו אח"כ כשבאו אל יוסף ומצאו אפרים ומנשה שנחשבו כמו עצם בני יעקב לעורר עליהם רחמי אב באלו ב' מדות ועכ"ז לפי שאינם בני יעקב בעצם רק ע"י יוסף שהוא אמצעי ביניהם לכן לא באו במספרם רק בכלל סכומי אותיות הנ"ל וזה מבואר דהנה י"א בנים שנשארו ליעקב ראוב"ן שמעו"ן לו"י יהוד"ה ד"ן נפתל"י ג"ד אש"ר יששכ"ר זבולין בנימי"ן מספרם ממש מספרי י"א מדות קמאין א"ל רחו"ם וחנו"ן אר"ך אפי"ם ור"ב חס"ד ואמ"ת נצ"ר חס"ד לאלפי"ם נש"א עו"ן ופש"ע ושוב השלימו אפו"מ ב' מדות בתראין רר בכלל אותיותן דהיינו אפרים ה' אתוון כמו וחטאה ומנשה ד' אתוון כמו ונקה ומל זה לפי שאינם בעצם בני יעקב רק באמצעותו של יוסף אולם ביוסף בעצמו נרמזין אלו המדות בעצם מספרם דנודע במספר יוסף ו' פעמים הויה לקומת ו' מדות עד יסוד צדיק סוד יום הששי שנוסף בו אות ה' וכן נוסף אות ה' ביהוסף בשביל שקדש ש"ש בסתר וזכה ליסוד צדיק והנה בו' פעמים הויה דיוסף יש כ"ד אתוון מנין וחט"א זולת ה' שבסוף וחטאה ונשלמת בתוספת ה' ביהוסף ועצם מנין ו' פעמים הוי"ה דיוסף מנין ונ"ק זולת ה' שבסוף ונקה ונשלמת בתוספת ה' ביהוסף וזולת אלו ב' מדות לא נמצא אות ה' בכל י"א מדות קמאין דשאר אחיו:

והנה הגם שיוסף זכה למדת צדיק במצרים עכ"ז נתייחס בשם זה גם מקודם ע"ש העתיד שנאמר על מכרם בכסף צדיק וכל זה ראה יעקב ברוח קדשו שנאמר וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו רצונו לפי שכל בניו אין לכל אחד רק מדה א' מן הזקן וליוסף יש ב' מדות אחרונות מן הזקן בתואר זקנים ועשה לו כתנת פסים רומז פסים מנין וחטא"ה ונק"ה והיינו אומרז"ל בשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו רומז על שני מדות שברמז פסים ובזה נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים ששם זכה יוסף לאלו ב' מדות כנ"ל וזהו ענין חלומו של יוסף והנה אנחנו מאלמים אלמים וגו' והנה קמה אלמתי וגם נצבה הרי ב' תוארים קמה נצבה נגד ב' מדות וחטאה ונקה ושוב והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי דהנה הם י"א אלמות הם מנין אתוון ו"ה שסביב מדת "וחטאה" וכן סביב מדת "ונקה:" ובשביל השלמת. י"א מדות של אחיו הוצרך יוסף להתעכב קודם מלכותו י"א שנה עד שפתר חלומות השרים שהיו אתו בבית האסורים ואולם בשביל ב' זכירות שאמר לשר המשקים פגם בב', מדות של עצמו שכל אחת באה ברמז זכור שהוא התעוררות רחמי אב כנ"ל ובשביל זה נתוסף לו עוד ב' שנים להשלים ב' מדות של עצמו ונאמר ויהי מקץ שנתים שנדרש עליו קץ שם לחשך רומז ק"ץ מנין וחטא"ה ונק"ה שנשלמו ואז והנה נתעלה יוסף אחר י"ג שנה משפירש מאביו שהשלים בהם כל י"ג מדות והי' אז בן ל' שנה ובזה ירמוז המשך ויצא יוסף על ארץ מצרים ויוסף בן שלשים שנה וגו' הרי מנין ויצ"א נתייחס על קומת ל' פעמים מנין. כל הי"ג מדות מאל עד ונקה ובהיותם בסוד י"ג פעמים זק"ן נרמזין במנין אר"ץ מצרי"ם בהתחשב צדי פשוטה ט' מאות ומם סתומה ו' מאות ולכן כששלח יעקב את בנימין למצרים שיושלמו י"א בניו אצל יוסף ובי"א בניו יש י"א פעם זק"ן די"א מדות קמאין ויוסף ישלים להם ב' פעמים זקן דב' מדות בתראין על זה אמר יעקב ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש היינו שיושלם להם י"ג מדות הרחמים המתחילין בשם אל ע"י שיתוסף עליהם שם שאמר די שהוא מדת צדיק דיוסף ומנינו ב' פעמים זק"ן דמדותיו הנ"ל כאשר נזרק בו רוה"ק באמרו ושלח לכם את אחיכם אחר דהיינו יוסף והיינו דסיים ואני כאשר שכלתי שכלתי ומתרגם ירושלמי ואנא היאך מה די לא תכלית על יוסף ברי כן לא אוסיף למתכלא לא על שמעון ולא על בנימין היינו כי מלות כאש"ר שכלת"י שכלת"י מנין י"ג פעם זק"ן די"ג מדות הרחמים שיושלמו שם בשלימות בני יעקב שיהי' נמצאים ביחד כנ"ל: ויגש. אליו יהודא ויאמר וגו' ונדרש עליו בב"ר ונגש חורש בקוצר ודרך ענבים במשך הזרע חורש זה יהודה קוצר זה יוסף דרך ענבים זה יהודה משך הזרע זה יוסף וצריך באור על מה זה נכפלו כאן יהודה ויוסף בתוארים מחולפים אמנם הענין בא לרמז על סמך ויגש אליו יהודא לסיום פרשה הקודמת ואתם עלו לשלום אל אביכם ואי' בב"ר אמרין לי' השלום דכולי' נשפך ורוה"ק צווחת שלום רב לאהבי תורתך והנה סיום הקרא ואין למו מכשול ולרמז על כל זה באו חלופי תוארים על ענין ויגש אליו יהודה שבתואר א' קוצ"ר דיוסף יש בו רמז מנין מכשו"ל ובתואר ב' דר"ך ענבי"ם דיהודה יש בו רמז מנין מכשו"ל ולזה באו חלופי תוארים להסיר מכשול משניהם דהיינו כי בתואר א' חור"ש דיהודה ובתואר ב' מש"ך הזר"ע דיוסף יצטרפו יחד בגישתן ומשלימין מנין כפל שלו"ם ר"ב וממתיקין רמז כפל מכשול שבשניהן הבאו בין אלו התוארים שכן דרך כל ההמתקות שהממתיק סובב לפניו ולאחריו לדבר שצריך למתקו כענין ההמתקה לתכלת שמתחיל ומסיים בלבן וכן ההמתקה לתרועה בפשוטה לפניו ולאחריו כמבואר בתולעת יעקב כל זה ואמנם לפי שנדרש על גשת יהודה ויוסף כי הנה המלכים נועדו והתורה אמרה בי מלכים ימלכו יוצדק לשניהם תואר שלום רב לאהבי תורתך תדע שכל אחד משניה' נתייחס ללמוד תורתו של יעקב אביהם שכן ביוסף נאמר כי בן זקנים הוא לו שכל מה שלמד משם ועבר מסר ליוסף וכן נאמר ואת יהודה שלח לפניו וגו' להורות לפניו גשנה לקבוע לו בית תלמוד וכאשר רמז על גשת שניהם שלום רב לאהבי תורתך סיים שוב ואין למו מכשול למו לשון יחיד מתוך לשון רבים היינו שנמתק המכשול הרמוז בכל אחר משניהם דהיינו לגבי יוסף בתואר א' ולגבי יהודה בתואר ב' כנ"ל ועכ"פ מנין שלו"ם ר"ב שבכל אחד נוסף על מנין מכשו"ל במנין יעק"ב ויצדק בזה מאמר עלו לשלום אל אביכם דייקא. לענין שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול הנ"ל ליהודה ויוסף שנתייחסו לתורתו של יעקב אביהם וענין עלו לשלום כענין וקמת ועלית הנאמר בשביל השלום לדברי ריבת בשעריך גבי כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין בין נגע לנגע ועל זה ודאי תואר שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול שהסנהדרין בתואר אהבי תורתך אין למו מכשול שלא יכשלו בדבר הלכה ובזה עושים שלום רב בדברי ריבות הנ"ל והיינו בתחלה המתקת רמז מכשול דקוצר ברמז חור"ש דווקא הנוסף עליו בונין קי"ח חושבן כפל ד"ם דו"ה לעשות שלום בין דם לדם הנזכר תחלה בדיבור ולבתר המתקת רמז מכשול דדרך ענבים ברמז משך הזרע דווקא הנוסף עליו במנין רמ"ו חושבן כפל נג"ע לעשות שלום בין נגע לנגע הנזכר לבסוף בריבות ובין מני קי"ח דהמתקה ראשונה למנין רמ"ו דהמתקה אחרונה נתוסף עליו מנין קכ"ח חושבן כפל די"ן לעשות שלום בין דין לדין הנזכר באמצע בריבות. והנה בדרש כי הנה המלכים נועדו זה יהודה ויוסף עברו יחדיו זה נתמלא עברה ע"ז, וזה נתמלא עברה על זה וסיים הדרש רעדה אחזתם שם אלו השבטים אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו יאי למלך מדיין עם מלך המכוון שזה נתמלא עברה על זה וזה נתמלא עברה על זה היינו ברמז מכשול שבכל אחד משניהם בדרך וכשלו איש באחיו ובזה רעדה אחזתם לשבטים מפני המכשולות אולם זאת השיבו אל לבם ואמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו יאי למלך מדיין עם מלך רצונו דווקא מלכים המתייחסין לאהבי תורתיך לא יזיקו להם רמז המכשילות שיומתקו בשלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול וא"כ אנו מה איכפת לנו רצונו שאין לנו לחוש מן המכשולות הרמוזין בהם לפי שנמתקו בהם בעצמן כנ"ל ושוב נדרש אחד באחד יגשו זה יהודה ויוסף ורוח לא יבוא ביניהם אלו השבטים אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו הנה בדרש הזה נתפרש יותר שתואר אחד באחד יגשו היינו לפי שנתייחסו בגישתן בב' תוארים חורש בקוצר דרך ענבים במשך הזרע הורה אחד באחד יגשו שעיקר הגשתן בתואר אחר משני התוארים של יהודה ובתואר אחד משני התוארים של יוסף והיינו תואר חורש דיהודה עם תואר משך הזרע של יוסף יגשו לרמז כפל שלום רב לשניהם נמצא שבא מלת אחד על יהודה לשלול. תואר שני שלאחריו היינו דרך ענבים ומלת אחר על יוסף לשלול תואר שני שלפניו היינו קוצר והם נשללו לפי שבכל אחד לעצמו רמוז מכשול כטעם ואין למו מכשול הנ"ל וסיים ורות לא יבא ביניהם אלו השבטים שרעדה אחזתם מפני המכשולות שהם ביניהם של תוארים שעליהם אמר אחד באחד נגשו כנ"ל ועל ענין זה נדרש שוב תפוחי זהב במשכיות כסף תרגום עקולס הגר חיזרין דדהב בגו דיסקרין דכסף כוונתו בזה שבב' תוארים הנאמרו על גשת יהודה ויוסף חירש בקוצר דרך ענבים במשך הזרע מריחין חיזרין דדהב בגו דיסקרין דכסף דידוע בחי' זהב בשמאל ובחי' כסף בימין וכן באלו התוארים השמאל בתוך הימין דהיינו מכשולות של שניהם בתוך שלום רב של שניהם כנ"ל, ועל זה יש לכוון מה שנאמר ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל רומז שגרמו תפוחי זהב במשכיות כסף שנמתק המכשול של כל אחד מהם ע"י גשת תוארים הסובבים להם לרמז כפל שלום רב לאהבי תורתך ואין למן מכשול כנ"ל והיינו ואין בשבטיו כושל כמבואר לעיל בטעם שאמרו השבטים מלכים מדיינים אלו עם אנו אנו מה איכפת לנו וכן עצם מנין מכשו"ל נמתק מן השבטים ברמז מנין ואי"ן בשבטי"ו והיינו ואין בשבטיו כושל:

ואמנם לפי שבתחלה נאמר תואר תירש על יהודה למתק רמז מכשול שבתואר קוצר דיוסף ולפי"ז מה שבא לבסוף תואר דרך ענבים על יהודה שרמוז בו מנין מכשול היינו לצד המתקת עצמו בתואר משך הזרע דיוסף ומרומז המתקת מכשול משניהם בענין ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני וגו' ואל יחר אפך וגו' הרי במנין ויג"ש אלי"ו יהוד"ת המתקת מנין מכשו"ל ביהודה ושוב למתק מכשול מיוסף נאמר בי אדני וגו' ואל יחר אפך שמנין ב"י אדנ"י רומז מנין אלי"ו יהוד"ה והמתקת יח"ר אפ"ך רומז מנין ויג"ש הרי המתקת מנין מכשול גם ביוסף:

ואמנם תפוחי זהב במשכיות כסף רמוז בב' דרשות הנאמרו על גשת יהודה ויוסף היינו בדרש אח"ד באח"ד יגש"ו הס"ת חושבן זה"ב ובדרש "כי "הנה "המלכים "נועדו "עברו "יחדו הר"ת חושבן כס"ף ויש להמתיק סוד בדרש כי הנה המלכים נועדו הרי נתייחסו בתואר מלכים שבאו בכח יחוד ברוך שם כבוד מלכותו וסיומו בתבת וע"ד נרמז במנין ר"ת "כי "הנה "המלכים "נועדו ומבואר בזוה"ק דהאידנא מחלפין אתוון אחד באתוון ועד ולעתיד יתעלה אתוון ועד לאתוון אחד בסוד ושמו אחד והתעלות הזה נרמז ג"כ בגשת שניהם כענין דרש השני אחד באחד יגשו שמייחס לכל מלך תואר אחד וכן נרמז במלות "אחד "באחד "יגשו הר"ת מנין אח"ד שבו נתעלה מנין ועד דר"ת כי הנה המלכים נועדו הנ"ל ובענין זה יפה נדרש על גשת שניהם ונגש חורש בקוצר ודרך ענבים במשך הזרע רומז ונג"ש מנין שמ"ו אח"ד דהיינו התעלות אתוון ועד לאתוון אחד וזה מרומז בתוארי חורש בקוצר דרך ענבים במשך הזרע דהנה חור"ש עם קוצ"ר מנין ע' של ועד בקומת י"ג פעמי' דמנין אח"ד ושוב דרך ענבים נוסף דר"ך על מנין ענבי"ם במנין ד' של ועד בקומת י"ג פעמים דמנין אח"ד ושוב משך הזרע נוסף מש"ך על מנין הזר"ע במנין ו' של ועד בקומת י"ג פעם דמנין אח"ד וענין זה נרמז בקרא "ויגש "אליו "יהודה הר"ת מנין ד' של ועד עם מנין אח"ד ושוב "ויאמר "בי "אדני "ידבר נא בהכנס אתבת נא לתוך תבת ידבר בחבור מקף שבהם הרי הר"ת מנין ו' של ועד עם מנין אח"ד ושוב עבדך "דבר "באזני "אדני "ואל יחר בהכניס תבת יחר לתוך תבת ואל בחבור מקף שבהם תרי הר"ת מנין ע' של' ועד עם מנין אח"ד ויבואר עוד דהנה כופלין אחד ועד בכל יום ביחודי שמע וברוך בק"ש ערבית ושחרית תרי בדרש אחד באחד יגשו רמוז כפל אחד דיחוד שמע לעוש"ח ובדרש כי הנה המלכים תרתי משמע רמוז כפל יחוד ברוך דמלכות לעוש"ח וסיומן כפל וע"ד במנין ר"ת יכי "הנה "המלכים "נועדו "עברו "יחדו וזה נשלם בפרטות בגשת יהודה ויוסף דהנה יהודיה מנין ר"ת וס"ת כפל אח"ד וע"ד שבשניה' ויוס"ף מנין תוכי תבות כפל אח"ד וע"ד שבשניהם נמצא כי במה שנרמז בכל אחד חלקו וחלק חברו זה הוראה על גשתן זל"ז דווקא ואז נשלם כפל אחר ועד שבשניה' דהיינו ביהודה נרמז ראשיתן וסופן וביוסף נרמז תוכן ובזה עולה יפה מה שנדרש בויגש אליו יהודה תפוחי זהב במשכיות כסף תרגום עקילס הגר חיזרין דדהב בגו דיסקרין דכסף נמצא מייחס ליוסף שבתוכו של יהודה כעין חשובות חיזרין דדהב וליהודה הסובב אליו כעין דיסקרין דכסף ואין הכסף נחשב כזהב כמו שיהודה קרא לעצמו עבדך וליוסף קרא אדני והיינו נמי סיום הדרש דבר דבר על אפניו מה אפן זה מראה פנים מכל צד כך דבריו של יהודה נראין לכל צד בשעה שדבר עם יוסף היינו שיהודה מרומז סביב ליוסף בב' צדדין דראשי וסופי תבות:

תוכן העניינים

אשכולות הגפן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה