אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) שמונה שרצים - פרק יד › דף קיד:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

שמונה שרצים - פרק יד · דף קיד:

דף קיד.

וליתקע כי היכי דידעי דשרי בשחיטה לאלתר. בק"ע על הירושלמי דפסחים (פ"א) כתב דרב שישא ס"ל כמש"ש בירושלמי גבי שתי חלות מונחות. הא דלא תיקנו לה תקיעות דאתי למיטעי דשל תמיד הן. ומש"ה נמי אין תוקעין במ"ש להתיר השחיטה כיון דאתי לקיצין יטעו בתקיעת התמיד ע"ש. ותמיהני דא"כ לא מקשה מידי ליתקע לידע דשרי בקניבת ירק ולא צריך לשנויי אין דוחין שבות להתיר. ועוד בלא"ה הא בין יממא ללילא לא טעו אינשי דהא התקיעות דתמיד היו בעת השיר דהוא ביום כדאמרינן ערכין (דף י"א) מה כפרה ביום אף שירה ביום. ומשמע ברה"ש (דף ל') דהוא בזמן מנחה וע"ש בתוס' ובט"א ומ"ש לעיל ספ"ב:

בתוס' ד"ה וליתקע ולהכי אמר בסמוך יו"ט שחל במ"ש וכו' ולא תקעי להודיע דחלבי שבת קריבין ביו"ט. לפי האמת א"צ לתקוע ביו"ט במ"ש דהא במה שתוקעין ביו"ט בע"ש ידעי דחלבי שבת קריבין ביו"ט כמ"ש התוס' הכא גבי יה"כ ואדרבה אי הוי תקעי גם ביו"ט במ"ש גרע טפי כמ"ש רש"י ולכשיחול יה"כ במ"ש ולא תקעי ידעי שמותר להקריב בו ח"ש. אולם מזה גופא הוכיחו דהא דפריך ביה"כ ליתקע הוא ג"כ בע"ש כמו גבי יו"ט:

בא"ד ומיהו התם דבר ידוע שיו"ט קיל משבת. לע"ד סברא זו מוכרח אף לשיטתם דהתקיעה היא בע"ש מדפריך בסמוך ביו"ט במ"ש ליתקע כי היכי דידעי דשרי בשחיטה. וקשה לכאורה הא בזה יתנו מקום לטעות דח"ש אין קריבין ביו"ט כדפירש"י בקושית הגמרא ליתקע ולכשיחול במ"ש ולא יתקעו ידעי וכו'. הא אי הוי תקעי גם בי"כ למ"ש יטעו. אלא ע"כ דביו"ט לא חיישינן לטעות דידעי דקיל הוא:

בא"ד והא דלא קאמר דלידעו דחלבי יה"כ אין קריבין בשבת דהא כי לא תקעי נמי מחמת ששבת ויה"כ שוין. וק"ל אכתי ליתקע להודיע שהוא לילה ואסור להקטיר חלבי יה"כ כמ"ש לעיל גבי להתיר בשחיטה. ובפרט הכא שהוא ממש כמו כל ערבי שבתות שידוע שאסור במלאכה רק להודיע שהוא לילה. וכן קשה בסוגיא דקאמר הא מני ר"ע היא. וקשה לר"ע ליתקע בי"כ במוצאי שבת להודיע שהוא לילה ומעתה אסור להקטיר חלבי שבת. דבשבת מותר ובי"כ אסור לכ"ע:

בא"ד דאפי' אי מבדיל בבית הכנסת אין פרסום בהבדלה וכו'. לכאורה הוא מוכרח עוד מדפריך בסמוך וליתקע כי היכי דלידעי דשרי בשחיטה אף דידעינן מהבדלה דהא ביו"ט במ"ש מבדילין אלא ע"כ דמהבדלה ליכא פרסום:

שם בתוס' ד"ה וליתקע אליבא דר"י ליתקע וכו' שמציעין המטות מיה"כ לשבת. והקשה המהרש"א דהא לא מתרצא בשינויא דרב שישא דמציעין וכו' שבות קרובה היא. וא"ז קושיא לע"ד דהא התקיעה בכ"מ היא לאחר זמן איסורו להודיע שהגיע העת להפסיק והכא אין נפ"מ בזה דהא גם בשבת מותר להציע ואין התועלת רק לשנה הבאה ושבות רחוקה היא. ומזה ק"ל מ"ש רש"י גבי קניבת ירק דלא מיבעי ליה קניבת ירק שהרי בשבת לא יבשלם. ת"ל בלא"ה דהתקיעה היא לאחר זמן איסורו כנ"ל:

בגמרא אמר ר' זירא וכו' יה"כ שחל בשבת אסור בקניבת ירק וכו' אמר ר"ח וכו' מותר בקניבת ירק. לע"ד דסוגיא דלעיל דפריך ליתקע דלידעי דשרי בקניבת ירק הוא דר"ז לשיטתו דיה"כ שחל בשבת אסור וע"כ דיה"כ קיל משבת אבל למ"ד דגם יה"כ שחל בשבת מותר א"כ לא שייך דטעמא משום דיה"כ קיל משבת כיון דגם בשבת מותר:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה