אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) שמונה שרצים - פרק יד › דף קיג:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

שמונה שרצים - פרק יד · דף קיג:

שמונה שרצים - פרק יד

בגמרא. דיבור אסור הרהור מותר. וכן פסק הרמב"ם הל' שבת (פכ"ד) והקשה הש"א (סי' ו') דהרמב"ם סותר דברי עצמו שכתב (פ"ח) מהל' ברכות כל הברכות אם לא השמיע לאזנו יצא בין שבירך בלבו וכן כתב הל' ק"ש (פ"ב) גבי ק"ש אם לא השמיע לאזנו יצא ע"ש. ולע"ד יש להוכיח מהא דר"י גופא דלענין ק"ש ותורה הרהור כדיבור דמי דמדאסור להרהר דכתיב והיה מחניך קדוש. ואי הרהור לאו כדיבור לכל מילי א"כ איזה איסור יש בהרהורו הא לא עשה כלום וכן כתבו הפוסקים בא"ח (סי' מ"ז) לענין ברכות התורה דמותר להרהר בלא ברכה דהרהור לאו כד"ד. אלא דיש לחלק בין דבר שאסור לעשות לא מצינו שאסור רק בדיבור אבל במצוה שמוטל עליו יוצא אף בהרהור כדאשכחן בבעל קרי ברכות (דף כ') דאפי' למ"ד הרהור כדיבור ויוצא ידי חובת ק"ש דאחר כונת הלב הן הן הדברים כדקאמר שם (דף ט"ו) מ"מ לענין איסור בע"ק לא חיישינן כדקאמר שם בסוגיא כדאשכחן בסיני ר"ל דלא מצינו איסור בע"ק אלא בדיבור. וכן לענין ההוגה השם באותיותיו דאסור בפיו ובכל הברכות צריך לכוין היה והוה וכו' הרי בהרהור השם יוצא ידי חובתו ואין בו איסור הוגה השם ועי' בתשובות רע"ק אייגר (סי' ל"א) וכן בענין ברכה לבטלה לא מצינו דעובר על לא תשא בהרהור אף אפי' למ"ד דיוצא ידי חובת ברכה בהרהור ועי' בצל"ח ברכות (דף כ') וכן לקמן פ' השואל (דף ק"נ) לא פריך אלא מאיסור הרהור בבית הכסא לאיסור הרהור בשבת:

שם זמנין דמתווסין מאני ואתי לידי סחיטה. עי' יומא (דף ע"ח) וביאורי הגר"א סי' תרי"ג:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה