אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
שואל - פרק כג · דף קנ.
בגמרא. ודבר דבר דיבור אסור הרהור מותר וטעמא דת"ק דאסר הרהור לע"ד י"ל לאו דס"ל הרהור כדיבור דמי אלא כדדריש במכילתא פרשת יתרו (פרשה ז') שבות ממחשבת עבודה ע"ש:
שם חפציך אסורין חפצי שמים מותרין. מכאן נ"ל להתיר להמדפיסין ולמוכרי ספרים לחשוב חשבונותיהם בדבר דהוא בכלל חפצי שמים כדתניא בסוכה (דף כ"ו) כותבי ספרים ותגריהן ותגרי תגריהן פטורין מק"ש ותפילין ומכל המצות משום דעוסק במצוה פטור מן המצוה ע"ש. והא כתב הטור בי"ד (סי' ר"ע) בשם הרא"ש דבזמן הזה יוצאין מצות כתיבת ס"ת בגמרא ופירושיה. ואף להפוסקים דאין יוצאין מ"מ הוא בכלל חפצי שמים. רק שלא יזכיר סכום מקח כדלקמן (דף קנ"א) גבי עסקי כלה ומת. אולם בר"ן שם משמע דהיינו דוקא אם כוונתם לשם מצוה וצ"ע בזה:
בתוס' ד"ה ודיבור. פי' מה"ת. עי' מה שכתוב לעיל (דף נ"ד):