אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
רבי אליעזר - פרק יג · דף קו.
בגמרא. מתניתין רבי יהודה היא ברייתא ר"ש. ופרש"י דמחלוקתם במקלקל תליא בדבר שא"צ לגופיה והתוס' השיגו עליו. ולע"ד משמע בסנהדרין פרק הנחנקין (דף פ"ד) כפירש"י גבי נטילת הקוץ דמצי לבוא לידי חבורה דמשני מקלקל בחבורה הוא ופריך למ"ד מקלקל בחבורה חייב מאי איכא למימר ומשני מאן שמעת ליה מקלקל בחבורה חייב ר"ש הא ס"ל דבר שאצ"ל פטור ע"ש ולכאורה קשה דטפי ה"ל למימר דבר שאינו מתכוין הוא דמותר אפילו לכתחילה ואף לפמש"ש התוס' דמצי למיתי לידי פסיק רישא מ"מ הא ה"ל פ"ר דלא ניחא ליה ומותר לכתחילה לשיטת הערוך לעיל (דף ק"ד) ולשיטת רש"י דהא בהא תליא א"ש דלא ניחא ליה להגמרא למימר משום דבר שאינו מתכוין דדלמא איכא תנא דס"ל דמקלקל בחבורה חייב וגם דבר שאינו מתכוין חייב להכי נקיט דבר שא"צ לגופיה דליכא מאן דמחייב בתרוייהו דהוי תרתי דסתרי. ועוד לע"ד הוכחה לשיטת רש"י דהא בכל מילי דשבת ר"ש לקולא כמו דבר שאינו מתכוין ומוקצה ומלאכה שא"צ לגופה והרבה כיו"ב כמ"ש לקמן (דף קנ"ז) ומדוע נשתנה דין מקלקל בחבורה דר"ש לחומרא ולשיטת רש"י דזה תליא במשאצ"ל א"ש:
שם חובל בצריך לכלבו. עי' מ"ש לקמן (דף ק"ז):
שם ברייתא ר"ש. ובב"ק (דף ל"ד) גבי הדליק הגדיש בשבת דפריך דומיא דשורו דלא קבעי לאפרו. ולא משני דמתניתין אתיא כר"ש דמקלקל בהבערה חייב. דהא פריך לרבי יוחנן דאינה משנה. ולשיטת התו' דפליגי אליבא דר"ש א"ש טפי דההיא משנה דלא כמאן דלר"י אפילו בצריך לאפרו פטור כמ"ש התו':
שם מדאסר הבערה גבי בת כהן ש"מ מבעיר בעלמא חייב. וק"ל לשיטת רש"י דאין לך מבעיר שהוא מקלקל. א"כ למה ליה להזכיר כאן בת כהן כלל ולמה לא דייק מקרא גופיה דכתיב לא תבערו אף דמקלקל הוא וא"צ לגופו. ואדרבה ההוכחה מב"כ גרע טפי דאמרינן יבמות (דף ו') דהוא משום בישול פתילה דה"ל משום מבשל ולא משום הבערה. ואין לומר דמקרא לחוד לא הוי ידעינן רק בלאו אבל מהבערת ב"כ בזה"ב ידעינן שחייבין כרת דאל"כ הוי אתי עשה דהבערת ב"כ ודחי לאו דהבערה שא"ב כרת. ז"א דהא ר"ש ע"כ לא ס"ל הבערה ללאו יצאת כמ"ש התוס':
בתוס' ד"ה חוץ מחובל. אבל לר"י אפילו צריך לאפרו לכלבו פטור דאין זה תיקון חשוב וכו'. ובמהרש"א הניח בצ"ע הא דלא ניחא להו למימר לר' יוחנן דר"י לא פליג עלה דר' שמעון בהא. ולק"מ דהא ע"כ גם לר' יוחנן פליגי מתניתין עם הברייתא דבמתניתין קתני סתם דגם חובל ומבעיר דינו ככל המלאכות דמקלקל פטור ובברייתא מפליג חוץ מחובל ומבעיר כדקאמר ר' יוחנן גופא דאת"ל משנה חובל בצריך לכלבו וכו' אבל בשאר המלאכות אף כה"ג פטורין וע"כ מתניתין ר"ש וברייתא ר"י:
בא"ד ור"ת מפרש לפי שאין התיקון בא באותה שעה אלא לאחר מכאן. לכאורה לפי זה בחובל בחבירו דרך מריבה ונקמה דהתיקון בא באותה שעה ה"ל מתקן אצל יצרו כבקורע בחמתו כמה שכתב הרמב"ם (פ"ח) הל' שבת ובהל' חובל ומזיק (פ"ג) וכתב המ"א (סי' רע"ח) דהוא נקרא מלאכה הצריך לגופה ע"ש. והתוס' שהקשו בסמוך בד"ה בחובל לר"א דמחייב אפילו בא"צ לכלבו הא ה"ל מלאכה שא"צ לגופה. צ"ל דהתו' לשיטתם לעיל (דף ק"ה) בקורע בחמתו בדלא עבד למרמא אימתא דבלאו איסור שבת אסור לא נקרא מתקן כלל. וה"ה בחובל דרך נקמה כמ"ש הכ"מ (פ"ח) בשם הראב"ד ע"ש. ובאמת לא ידעתי הפרש בין קורע בחמתו בדלא למרמא אימתא. וחובל דרך נקמה לההיא דפסחים (דף ע"ג) בשוחט חטאת בשבת בחוץ לעו"ג דנקרא מתקן ע"ש אף דגם בחול אסור. אולם בזה יש לחלק דהתם אף דהשחיטה היא באיסור מ"מ עיקר התיקון להוציא מידי אבר מן החי לבני נח הוא לצורך היתר משא"כ בקורע בחמתו וחובל דרך נקמה הוא לצורך איסור. אבל בהא דקאמר שם עוד בשוחט שלא לאוכליו ונמצא בעל מום דתיקן אם עלה לא ירד ע"ש אף שהוא לצורך דבר איסור דלכתחילה אסור לעלות ובדוחק גדול י"ל:
אולם ק"ל לשיטת הרמב"ם ובפרט לפמ"ש המ"א דבדרך נקמה נקרא צריך לגופה א"כ מאי פריך ב"ק (דף ל"ד) גבי הדליק הגדיש בשבת דומיא דשורו דלא קבעי לאפרו. דלמא מיירי במבעיר דרך נקמה וממ"נ אם נאמר דדרך נקמה לא הוי דומיא דשורו דבשור לא שייך הבערה דרך נקמה כההיא משנה דידים פ"ד] א"כ תקשי ליה בלא"ה היכי מיירי מתניתין דמסתמא ליהנות לאורו ג"כ לא שייך בשור כמו לאפרו. ואם לא נתכוין להדליק כלל רק שנדלק בשוגג א"כ ה"ל מתעסק ופטור לגמרי:
בתוס' ד"ה בחובל. כגון חובל ומבעיר באיסורי הנאה עי' פסחים (ד' ע"ג) גבי השוחט חטאת בשבת בחוץ לעו"ג חייב אף שהוא אסור בהנאה ועי' בע"ל מכות (דף כ"א:
שם בתוס' ד"ה מה לי. וא"ת בשלמא לר"י שפיר שמעינן דהבערה ללאו מדלא כתיב לא תעשה מלאכה. וק"ל א"כ למה לי' למימר לר"י גבי בת כהן התם מתקן הוא דמה לי לבשל פתילה הא בלא"ה ליכא למילף למקלקל בהבערה דאיסור רציחה דילפינן מבכל מושבותיכם הוא בכל המיתות משום נטילת נשמה ולא תבערו בעינן ללאו ולחלק ואולי י"ל מדכתיב האי בכל מושבותיכם אצל לא תבערו ש"מ דמיירי בבת כהן ומשום איסור הבערה. ואפ"ה ילפינן ג"כ ללאו ולחלק דלהבערה לא איצטריך קרא דהסברא מה לי לבשל פתילה הוי ידעינן גם משאר מיתות: