אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) מי שהחשיך - פרק כד › דף קנז.

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

מי שהחשיך - פרק כד · דף קנז.

דף קנו:

בגמרא. בכל השבת כולה הלכה כר"ש. וכתב הר"ן בשם הרמב"ן דהוא לאו במוקצה לחוד אלא בכל מילי דשבת במלאכה שאין צריכה לגופה ובדבר שאינו מתכוין ע"ש. וק"ל דא"כ ה"ל למפסק נמי כר"ש ההיא דפ' כירה (דף ל"ט) לא ישתטף אדם כל גופו ור"ש מתיר ובפירוש מסיק התם הלכה כר"י ודריש פ' המוציא (דף ע"ו) רש"א כולן ברביעית. ודהמצניע (דף צ"ב) לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין ור"ש פוטר. ושם (דף צ"ה) התולש מעציץ נקוב חייב ור"ש פוטר. ובפ' הבונה (דף ק"ג) רש"א עד שיכתוב כל השם ויארוג כל הבגד ומסיק דר"ש לקולא. ובפ' שמונה שרצים (דף קי"א) בני ישרים סכים בשמן ורד רש"א כל ישראל וכו' ומסיק שם הלכה כר"ש ולאו מטעמיה ולא מצינו הלכה כר' שמעון רק בפ' חבית (דף קמ"ז) רש"א מסתפג אדם באלונטית אחת ומביאה בידו:

ברש"י ד"ה כל הכלים ניטלין. ואפילו מלאכתן לאיסור ור"ש היא. לפמ"ש התוס' לעיל ס"פ במה מדליקין דלא פליגי בזה כלל ר"ש ור"י דלצורך גופו ומקומו לד"ה מותר ומחמה לצל לתרוייהו אסור. צ"ל דהוכחת הגמרא דר"ש היא דמשמע כל הכלים אפילו חצוצרות ומטה שיחדה למעות מותר ולר"י אסור כמבואר שם. ורש"י לשיטתו שפירש שם דשופר מלאכתו להיתר וע"ש. והנה לכאורה מפשטות הסוגיא משמע דדייק כל הכלים אפילו נר ישן דמוקצה מחמת מיאוס והדליקו באותו שבת דגם מוקצה מחמת איסור מותר וע"כ ר"ש היא אולם זה יש לדחות דהא מ"מ במנורה מודה ר"ש דאסור לעיל פ' כירה (דף מ"ד) ואפ"ה לא חשיב לה:

בגמרא איבעיא להו הפרה בין לצורך בין שלא לצור וכו' לישנא אחרינא לצורך אתרוייהו קאי אלמא הפרת נדרים מעת לעת וכו'. משמע דללישנא קמא לא תליא כלל בהפ"נ מעת לעת או מיום ליום וצ"ל כמ"ש הר"ן בנדרים (דף ע"ז) עוד טעם דבשאלה דצריך ג' נראה כדין משא"כ בהפרה אי נמי שאין זמנה עוברת. ולפ"ז פליגי הני תרי לישני בהני תרי טעמי ומיושב קושית התוס' רע"ק מה שתמה בזה על הר"ן ע"ש:

שם אבל הפרת נדרים אפילו שלא לצורך אלמא הפר נדרים כל היום. לכאורה יש לעיין האיך פסיק ותני דמשום זה מפיר כל הנדרים שאם לא יפר עכשיו לא יפר עוד הא לפעמים יש לה למחר תקנה לפמ"ש בי"ד (סי' רל"ד) דאף אם הקים לה יכולה לשאול עליו ואפילו למאן דחלק ע"ז היינו בהקמה אבל בהחריש לה לכ"ע יש לה תקנה בשאלה א"כ אמאי מפיר שלא לצורך הא יש לה גם למחר תקנה בשאלה. וצ"ל דחיישינן שמא לא ימצא לה מחר פתח חרטה אבל לפ"ז קשה על הפוסקים מדוע לא העירו ביש לה פתח חרטה אינו יכול ואולי הוא כדי שלא תצטרך לבזות בב"ד ולשאול ועי' בגיטין (דף מ"ו):

סליק מסכת שבת. בעזרת ביום השביעי שבת. ואליו תפלתי להשכיל ולהבין. ולסיים גם על מסכת עירובין:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה