אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) כל כתבי - פרק טז › דף קטו:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

כל כתבי - פרק טז · דף קטו:

כל כתבי - פרק טז

בגמרא. אין בין ספרים למגילה אלא שהספרים וכו' וק"ק הא איכא הא דאמרינן מגילה (דף י"ט) אמר רב מגילה נקראת ספר שאם תפרה בפשתן פסולה ונקראת אגרת שאם הטיל ג' חוטי גידין כשרה ע"ש. ועוד איכא לשיטת ר"ת במנחות (דף ל"ב) דס"ת א"צ שירטוט ומגילה הא צריכה שירטוט כדאיתא מגילה (דף ט"ז) ולשיטת התוס' דמיירי לענין הצלה א"ש דאפי' ס"ת שנתפר בלא גידין נמי מצילין דהא איכא למ"ד מכות (דף י"א) דא"צ גידין ע"ש. ועוד י"ל דלא מיירי אלא לענין הדברים הכשרים בדיעבד אבל לא לענין הנצרכין לכתחלה. ובחידושי למגילה (דף ט') הקשיתי על מ"ש התוס' שם מ"ט לא תני במתניתין דאין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון וכו' מגילה בהדי תפילין ומזוזות דאין נכתבין אלא אשורית ע"ש. ולא הבנתי קושיתם לרב ושמואל (ע"ש דקושיתם הוא לרב ושמואל) דהא אמרינן שם אמתניתין דאין בין הא לתופרן בגידין ולטמא הידים זה וזה שוין ע"ש ולשמואל איכא נמי טומאת ידים דהא ס"ל מגילה (דף ז') אסתר אינה מטמאה ע"ש ולרב דא"ל שם אסתר מטמאה דהא קאמר שם שמצאו מקרא מפורש כתוב זאת זכרון וכו' לדידיה אין שוין בתפירת גידין דהא ס"ל (דף ט"ז) שאם הטיל ג' חוטי פשתן כשרה:

שם ומגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו והקשו בתוס' הא ס"ת נמי בעי ספר ודיו. ולולא דמיסתפינא לכאורה מדקדוק הברייתא דפתח בחדא דנכתבים בכל לשון וסיים בתרתי מגילה דבעינן גם ספר ודיו וכן בלשון כזה קתני נמי במגילה (דף ט') מקרא שכתבו תרגום וכו' עד שיכתבנו אשורית על הספר ובדיו. ולא הזכיר ברישא דבלא ספר ודיו אינו מטמא. נראה להדיא מחומר הנושא דקפידת הכתוב אספר ודיו אינו אלא בלשון הקודש אבל בכל לשון כיון שמשנה ממה שניתן למשה בסיני ומחדש מעצמו ההעתקה דינו קצת כדברים שבעל פה דלא קפדינן אספר ודיו. ועכ"פ למ"ד לא ניתנו לכתוב ודאי נקרא דברים שבע"פ כמ"ש התוס' לעיל ולפ"ז מקום לומר למ"ד ניתנו לכתוב להקל בא אף שהוא דברים שבע"פ התיר לכותבן אבל לא להחמיר דליבעי ספר ודיו וכיון שניתנו לכתוב קורין בהן. ובפרט לפמ"ש הט"א במגילה דאף דנכתבין אין יוצאין בו מצות כתיבת ס"ת מסתבר טפי דלא נקרא כ"כ דברים שבכתב. והדברים צריכין שיקול בפלס:

בתוס' ד"ה מגילה משום דנקראת ספר וכ"ש ס"ת דנקראת כמה פעמים ספר. עי' במהרש"א. ולע"ד כוונתם אגב להוכיח גם במגילה גופא דפסול אדפתרא. ויתכן עוד דרצו להוכיח לדינא אף לפ"מ דמסקו דהכא איירי לענין הצלה דפסול אדפתרא:

בא"ד ותירץ הר"י דס"ת ודאי בעי ספר ודיו והכא איירי דוקא בשאר ספרים. וק"ל א"כ לא פשיט עדיין אס"ת אי מצילין דהא האבעיא היה בלא ניתנו לקרות בהן אם מצילין א"ל דבניתנו לקרות ודאי מצילין לכ"ע. ואף אם נדחוק דהאבעיא היתה דוקא בשאר ספרים מ"מ קשה דהפשיטות להיפוך מהאבעיא דבהאבעיא ע"כ פשיטא ליה דלא ניתנו לקרות מדקאמר תבעי למ"ד אין מצילין וכו' ולא דחי דהתם לא ניתנו לקרות והכא ניתנו לקרות. והדר פשיט לעצמו דניתנו לקרות:

בא"ד אבל מגילה אין מצילין אלא א"כ ראוין לקריאה. אע"ג דתנן מגילה (דף י"ז) דקורין ללועזות בלעז. י"ל דאין מצילין אלא א"כ ראויה לכ"ע כמ"ש התוס' מגילה (דף ח') לענין טומאת ידים ע"ש:

בא"ד וא"ת א"כ תקשה מברייתא דהכא דאמר לעיל כל היכא דלא ניתנו לקרות אין מצילין. וק"ל הא מהא דכתובה שלא בדיו אי אפשר לפשוט לכתובין בכל לשון כדקאמר לעיל תבעי למ"ד אין מצילין וכו' ומהא דקתני בכתובין בכל לשון מצילין אין ראיה דלמא סבר דניתנו לקרות:

בתוס' ד"ה אמר שמואל. תימא לר"י וכו' דלמא וכו' עור של עגל וכו'. וכתב המהרש"א אע"ג דלקמן לר"י דאוקי הברייתא כוותיה דלית להו עור גם לענין שבת ולא תקשי מעור של עגל הרך דאיכא לפלוגי לכאורה נראה כוונתו לתרץ קושית התוס' דשפיר דייק שמואל דמעור של עגל ליכא לאוכוחי דהא חזינן לר"י דמדמי שבת לטומאה אבל ז"א דהא שמואל ע"כ לא ידע ההיא ברייתא דאל"כ לא קמ"ל מידי דברייתא היא לענין שבת גופא:

בא"ד דהא עור הראש של עגל הרך כבשר לענין טומאה סתמו במקום דה"ל לפרושי דבאמת עור של עגל טהור כדמסיק בחולין (דף קכ"ב) דבלשון יחיד שונה אותה:

בד"ה ע"כ לא פליגי. ופירש בקונטרס התם וכו' ואיכא למימר וכו'. והקשה המהרש"א אמאי לא דחו פי' הקונטרס דהתם דאי רבנן לא דרשי הטמאים כלל וטעמייהו משום גישתא לחוד אמאי מוקי לקמן הברייתא טפי כר' יהודה מהנהו רבנן. ולק"מ דקושיא זו יקשה גם לפי התוס' דבדרשא דהטמאים לא פליגי כלל ר"י ורבנן בין לרש"י בין לתוס' דלרש"י בין ר"י ובין רבנן לא דרשי הטמאים לתנא דפליג ארב ולהתוס' תרוייהו דרשי כמ"ש התוס' בסמוך ועיקר קושית המהרש"א לק"מ דהא סוגיין כי קאי לרב דס"ל דרבנן פליגי אר"י ודרשי הטמאים ולא אזלי בתר גישתא רק דתנא פליג ארב דגם רבנן אזלי בתר גישתא ומתרץ הגמרא הברייתא לרב דא"צ לדחוקי דהברייתא פליגא ארב אלא דרב מוקי לה כר"י:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה