אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
כל כתבי - פרק טז · דף קט.
בתוס' ד"ה הא ר"מ. תימא היכי מדמי האי פלוגתא לפלוגתא דלעיל ולולא דבריהם י"ל דשייכי הדדי דהא פלוגתא דר"מ ורבי יהודה היא ג"כ לענין טבילה לזבים וקידוש מי חטאת מדעשאה רבי יוסי פשרה ביניהם דמטהרין בזוחלין ופוסלין לקידוש מי חטאת. וטעמא לרבי יוסי דפסולין לקדש דחקו בזה רש"י ותוס'. ולולא דבריהם י"ל דטעמא דמי הים מלוחים הם כדאמרינן תענית (דף ט') והלא מימי אוקינוס מלוחים הם ע"ש. וכן כל הימים מלוחים כידוע. ותנן פרה (פ"ח) מים המוכין פסולי לקדש אלו הן המוכין המלוחים והפושרין ע"ש. וקס"ד דפלוגתייהו דר"מ ורבי יהודה דמחלק לים הגדול לשאר ימים לענין זבים ומי חטאת הוא ג"כ משום דמלוחים ולא איצטריך קרא דמקוה המים אינו אלא לענין זוחלין בלבד וא"כ זה הטעם שייך נמי בשבת דמלוחים יש בו משום רפואה כמיא דסדום. והנה ראיתי בכ"מ הל' מקואות (פ"ט) לשיטת הרמב"ם דמחלוקתם אינו אלא לענין טבילה לזבים ואינך ולרבי יוסי כל הימים כשהן זוחלין פסולין לזבים וכשהן אשבורן כשרין אף לזבים ופסק כן להלכה ע"ש. וק"ל א"כ (בפ"א) דמקואות דחשיב שש מעלות במקואות ושתי מעלות אחרונות דמוכין מטהרין בזוחלין למעלה מהן מים חיים שבהן טבילה לזבים ע"ש ולשיטתו ה"ל למחשב עוד שביעית כל הימים כשהן זוחלין פסולין לזבים ואשבורן כשרים: