אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) כל הכלים - פרק יז › דף קכד:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

כל הכלים - פרק יז · דף קכד:

דף קכד.

אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא. והרמב"ם (פ' כ"ד) כתב טעמים אחרים שלא יהא יום שבת כחול בעיניו והקשה עליו הראב"ד מסוגיין. ולע"ד דלהרמב"ם מוקצה וטלטול שני ענינים נינהו דאל"כ קשה הא אדרבה ב"ה מחמרי במוקצה יותר מב"ש בריש ביצה. ועוד מסיק דבי"ט חמור מוקצה משבת אף דהוצאה מותר. וצ"ל דלא אמרינן דמשום הוצאה הוא אלא בטלטול בדבר המותר דלא שייך בו מוקצה כמו במשילין פירות. ולא ניתנו עצים אלא להסקה דעכ"פ מותר לטלטלן לצורך הסקה ולא אסרו לצורך ד"א רק משום הוצאה אבל במוקצה בעצם לאו משום הוצאה הוא אלא מטעמים שכתב הרמב"ם וחמור אף לב"ה בי"ט יותר משבת ובעיקר הדבר דמסיק הכא דלא ניתנו עצים אלא להסקה משום הוצאה הוא ולב"ה מותר כתב הר"ן ביצה (דף ל"ג) דנדחית מסוגיא דהתם ע"ש:

במשנה שברי עריבה לכסות וכו' שברי זכוכית לכסות וכו'. לע"ד נקט הני תרתי דעריבה מלאכתו ללישה שהוא לאיסור וזכוכית מלאכתו להיתר ומזה קשה לכאורה לרב יהודה דאמר לעיל (דף קכ"ב) דמלאכתו לאיסור אסור לצורך גופו אפילו שלימה וע"ש בתוס' ד"ה אחת:

בגמרא תני חדא מסיקין בכלים ולא בש"כ הא ר' יהודה והא ר"ש וכו'. וק"ל למה ליה לאוקמי הא דמסיקין בשברי כלים כר"ש ומדוע לא מוקים לה כר"מ דס"ל בהדיא לקמן גבו שברי תנור דמותר לטלטל ומסיק דפליגי בעושין מעין מלאכה. ולכאורה י"ל לשיטת הב"י (סי' ש"ח) דפסק כת"ק דמתני' דבלבד שיהו עושין מעין מלאכה לכסות בהן וכו'. וכתב המג"א דלמ"ד נולד אסור בעינן שיהא ראוי למלאכתו הראשונה. וביאר שם המחצית השקל דהמג"א מפרש פלוגתייהו במתניתין בנולד דלת"ק שרי ולר"י לשיטתו דנולד אסור ע"ש. אולם שיטת הב"י והט"ז דלאו הא בהא תליא דת"ק ס"ל כיון דראוי למעין מלאכה אף שלא מלאכה הראשונה לא מקרי נולד כלל ע"ש. ולפ"ז י"ל דתנא דברייתא דמסיקין בשברי כלים משמע ש"כ לגמרי דאינו ראוי אפי' למעין מלאכה וע"כ ר"ש היא דלית ליה מוקצה ונולד כלל. ות"ק דמתניתין דא"ל נולד רק דמעין מלאכה לא מקרי נולד ר"מ היא דא"ל לעיל פ' כירה (דף מ"ד) אפי' מוקצה מחמת איסור ע"ש. ועוד משמע בחולין (דף ט"ו) דר"מ א"ל מוקצה אפי' היכא דלא דחייה בידים גבי השוחט בשבת דקאמר ע"כ לא שמעת ליה לר"מ דהמבשל בשבת יאכל אלא במבשל דראוי לכוס אבל שוחט דאינו ראוי לכוס לא ע"ש. ובעל חי לא מקרי דחייה בידים כמ"ש המ"מ הל' שבת (פ"ב) ע"ש והא דמעין מלאכה מותר הוא משום דמעין מלאכה לא מקרי נולד כשיטת הב"י והט"ז וא"כ לא מצי לאוקמי ברייתא דמסיקין בש"כ כר"מ דבש"כ לגמרי מודה דאסור משום נולד אבל להמג"א קשה ועוד קשה לשיטת המ"א דת"ק דמתניתין לית ליה נולד א"כ ה"ל להביא בריש ביצה (דף ב') גבי שבת דסתם לן תנא כר"ש מסתם מתניתין דהת"ק לית ליה נולד. מיהו זה י"ל משום דבמתניתין לא תנא בהדיא דנשברו בשבת לא קרי לה סתם וע"ש בתוס' ד"ה גבי. ואין להקשות לפמ"ש לשיטת הב"י דלר"ש דברייתא מסיקין אפי' בש"כ לגמרי דאין עושין אפילו מעין מלאכה והא ת"ק דמתניתין דבעי לכה"פ מעין מלאכה הוא דלא כר"ש א"כ סתם לן תנא גם בשבת דלא כר"ש. וי"ל דהא הברייתא דמסיקין מיירי בי"ט דמותר בהדלקה אבל במתניתין הא מיירי בשבת דלא חזי להדלקה ואי באין עושין שום מלאכה הרי לא חזי כלל ומוקצה אפי' לר"ש. וכן הוא שיטת הפוסקים דלא כהמ"א. אולם שיטת התוס' ד"ה ורבא כהמ"א כמש"ש המ"א ועי' מ"ש פ"ק (דף כ"ט):

בגמרא ותניא אידך כשם שמסיקין בכלים כך מסיקין בשברי כלים. ולא ניחא ליה לשנויי דהכא מיירי בנשברו בערב י"ט דמותר לכ"ע. דזה לא איצטריך לאשמעינן דפשיטא דעצים בעלמא נינהו כדפריך לעיל בפשיטות. וגם שלא גזור י"ט אטו שבת נמי לא איצטריך לאשמעינן דבהסקה דאסור בשבת לא שייך לגזור כדמשמע לעיל גבי לא ניתנו עצים אלא להסקה:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה